דמוקרטיה ישירה – סיכום:
דמוקרטיה ישירה משמעה שלטון של העם, על ידי העם שיש בו השתתפות ישירה. שלטון במסגרת של דמוקרטיה ישירה כולל את כלל האזרחים הבוגרים שמשתתפים באופן שווה בדיון פתוח ומקבלים החלטות שמחייבות את הכלל. יש צורות מודרניות של דמוקרטיה ישירה (קיבוץ, קומונות). דמוס = העם, קרטוס = שלטון.
בדמוקרטיה ישירה העם הוא גם השליט וגם הנשלט, אין האצלת סמכות לנציגים בבחירות וההכרעות מתקבלות על ידי כלל העם באופן ישיר. דמוקרטיה ישירה מלאה ואמיתית מומשה רק ביוון אך הדמוקרטיה האתונאית וגם אז לא באופן מלא שכן היא לא כללה נשים, זרים ועבדים שלא נהנו מזכות הצבעה בדמוקרטיה האתונאית. האתונאים היו נפגשים באסיפה כ-40 פעמים בשנה ומקבלים החלטות מרכזיות לגבי הפוליס, כולל החלטות על מלחמה ועל שלום. הדמוקרטיה האתונאית כללה גם מועצה של 500 אזרחים שהיו צריכים לעסוק באופן רציף במעשה השלטוני והם נבחרו על ידי הגרלה, בחירה מקרית. היתה רוטציה בנושאי התפקידים, המשפטים נוהלו ע"י מאות מושבעים שנבחרו באופן מקרי. המימוש של האידיאל הזה של דמוקרטיה ישירה התאפשר בגלל שלאזרחים האתונאים היה את הזמן בעוד יתר האוכלוסיה עבדה כדי להשאיר את המעשה השלטוני לגברים. בדקו וראו שהדמוקרטיה האתונאית כדמוקרטיה ישירה היתה קטנה ורוב האזרחים לא השתתפו באסיפה, גם לאחר שהנהיגו תשלום. חלק מהאנשים היו עסוקים בעבודה, חלק גרו רחוק, חלקם היו עסוקים במלחמות והיו כאלה שלא התעניינו בעניינים שכאלו. האתונאים ניסו להתמודד עם הבעיה ע"י תשלום וקבעו דרישה מינימלית של השתתפות כדי לקבל החלטות. לא ניתן לקבל החלטות אלא אם מגיע מספר מסוים של אנשים. שיעור השתתפות באסיפות היו 10%-25%.
בעולם המודרני יש בעיה לקיים דמוקרטיה ישירה בגלל כמויות האזרחים האדירות שנמצאות בכל מדינה. האינטרנט פותר בעיה של נגישות אך הוא לא מאפשר מצב של דיון. יש חשש שהשלטון תחת דמוקרטיה ישירה יהפוך להיות דורסני, שבו הרוב ידרוס את המיעוט. החשש הוא משלטון לא מרוסן. זה מתקשר לבעייתיות במשאל-עם, שאמור להיות מכשיר ללגיטימציה של השלטון וביטוי של דמוקטיה ישירה ויכול להפוך למכשיר לדיכוי של המיעוט. הפן הליברלי בדמוקרטיה הישירה הוא חלש יחסית.
