ההתפתחות של הדמוקרטיה הייצוגית בשני צירים מרכזיים:
- ציר היסטורי. איך הגענו עד הלום. את הציר ההיסטורי ניסינו להבין על ידי יחסים מסוימים בין הידע, הפוליטיקה והכלכלה. זהו משולש חשוב שרוצה לומר שאלו הם יחסי גומלין. אם אנחנו רוצים להבין כיצד התגלגלנו יש להבין את המשולש הזה ואת יחסי הכוחות בין שלושת המוטיבים הללו. בימי הביניים היה מבנה ברור של בעלות על הקרקע ושל העבודה על הקרקע- זוהי חלוקה כלכלית, הייתה משמעות למבנה הפיאודלי לגבי הפוליטיקה. ידע: הכתבים היו בלטינית ולא הייתה נגישות, לכנסייה היה מונופול על הידע ולכן הייתה לה עוצמה רבה. בתקופת הרנסנס ובתקופת הנאורות התחיל שינוי. הייתה מהפכת דפוס, רפורמציה (מפנה בנצרות, ב-1517, מרטין לותר תרגם את התנ"ך מלטינית לגרמנית. הוא ביטל את הצורך בכנסייה כמתווכת בין האדם לאל והוא יצר תפיסה בה לכולם הייתה נגישות לידע הזה. הם יכולים לקרוא והם לא היו זקוקים לתיווך הפיסי. לותר אמר שמה שחשוב הוא היכולת להתקשר לאל באופן בלתי אמצעי). בנאורות- מהפכת הידע, מהפכות פוליטיות קרו מספר דברים: המבנה היה אותו מבנה והשינויים לא היו דראסטיים, אבל החל תהליך שבנה מעמד שהיה חופשי מאדמה ובעקבות כך קרו כמה אירועים היסטוריים חשובים- המהפכה המהוללת-1668, המהפכה האמריקאית-1776 והמהפכה הצרפתית-1789. מה שהביא להתחזקות הפרלמנט. במאות ה-19 וה-20: המהפכה התעשייתית, שהייתה תהליך טכנולוגי שהתעצם והייתה לו משמעות אדירה. פתאום חצי מהמשולש היו פועלים, פרולטריון. היה מעבר גדול מהכפר אל העיר, היה ניתוק מהקרקע, היה בום של ייצור. הייתה לכך השפעה אדירה על המבנה של הפוליטיקה כי זה ריסק את המבנה שהתבסס על בעלות על הקרקע. המעמד השני הוא בעלי ההון (הבורגנים) שצומחים גבוה ומערערים את מעמד המלך. המלך קיבל את הלגיטימציה שלו מהדת, הוא היה מעין נציג האל עלי אדמות. הידע חיסל אט אט את המוסדות האלה. מבחינת הציר ההיסטורי- מרקס העמיד את הפירמידה בצורה כזו שהכול מושתת על הכלכלה. התפיסה שלו היא מטריאליזם היסטורי. מרקס אמר שאת כל הרעיונות אפשר להסביר במונחים של כלכלה- הניגוד בין שני המעמדות לאורך ההיסטוריה. מרקס אמר שהבסיס הוא הכלכלה וכל מה שנמצא למעלה הוא בנין העל– נגזרת של כל התהליכים הכלכליים. בעלי ההון מחזיקים באמצעי הייצור וכל היתר מהווים דרכים באמצעותן בעלי אמצעי הייצור משמרים את הסטאטוס. הכוח של מרקס היה בתיאוריה, הוא הציע דרך חדשה לגבי האופן בו העולם עובד. המתודולוגיה של מרקס היא בעייתית ומולו היה מקס ובר. ובר הציע לנו תפיסה מורכבת יותר- לא רק הכלכלה השפיעה, אפשר לבחון כיצד הדת השפיעה על הכלכלה. זהו שימוש במתודולוגיה מורכבת יותר, לכן הוא נחשב לאבי מדעי החברה. ובר חוקר ומנסה להסביר תופעות באופן מורכב יותר.
- ציר הגותי. רוח הזמן. בתקופת הנאורות הייתה שורה של הוגים, ביניהם דקארט, שהסבירו את האדם. היו דברים שהם לא היסטוריים, אלא הגותיים והייתה להם השפעה רבה.
