תפיסות שונות באשר למהות ודרך הייצוג הדמוקרטי:
1. הנציג כציר לעומת הנציג כנאמן
א. תפיסת הציר – בהתאם לתפיסה זו, נבחר הציבור צריך לפעול באופן מתמיד לפי דעת הקהל ששלח אותו, כלומר לפעות לפי משאלי דעת קהל – דעת מצביעי המפלגה שלו.
ב. הנציג כנאמן – על הנציגים לפעול למען טובת הציבור. הם לא חייבים לפעול כל הזמן בהתאם לרחשי הציבור המשתנים. הם באים לביקורת בבחירות ושם העם יכריע באם יבחרו הם מחדש או לא בהם ושוב ואם לא.
יש לציין, שבמובן מסוים, חייבת להיות איזושהי תפיסה של הנציגים כנאמנים, משום שבנושאים מסוימים (לדוגמא: העלאת מיסוי) ברור שרוב הציבור יתנגד לכך.
2. ייצוג כנוכחות לעומת ייצוג רעיונות
א. ייצוג כנוכחות – הנציגים מייצגים את הבוחרים שלהם ותפקידם לייצג ולשקף את האוכלוסייה (50% נשים, מיעוט, חלק משכילים חלק לא…)
ייצוג רעיונות – הנבחרים מייצגים את הציבור באופן רעיוני – חברי הפרלמנט לא אמורים להיות תמונת מראה של הציבור.
דוגמא ממחישה: יש הטוענים, שעדיף שיהיה גבר כריזמטי ורב-יכולת בפרלמנט, בעל דעות פמיניסטיות, ויש הטוענים שעדיף בכל מקרה שתהיה זו אישה.
יש לציין, שיכולה להיות חפיפה ביניהם, אך גם פער.
- יש ניסיונות להחזיר אלמנטים של הדמוקרטיה הישירה במסגרת הייצוגית, לדוגמא במשאלי העם, שיטת במושבעים בארה"ב או הרעיון לערוך אסיפת אזרחים (לוקחים באופן אקראי אזרחים ודנים בנושאים שונים ß הם לא מייצגים את כל האוכלוסייה, אך הוא יכולים לשדר את הלך הרוחות של הציבור). יש מנגנונים המזכירים דמוקרטיה ישירה- סקרים, למשל. הם בעלי חשיבות, יוצרים לחץ ומשפיעים על קובעי המדיניות.
יש נסיונות להחזיר אלמנטים של דמוקרטיה ישירה במסגרת דמוקרטיה ייצוגית, כמו שימוש במשאל-עם, כך הציבור מקבל את ההכרעות בעצמו. שיטת המושבעים בשיטה האמריקאית. ניתן לערוך גם אסיפות אזרחים כשאפשר לעשות זאת בצורה רנדומאליות והם דנים בעניינים שונים ומקבלים החלטות בצורה קבוצתית. יש מנגנונים שמזכירים דמוקרטיה ישירה שיש להם השפעה בדמוקרטיה המודרנית כמו סקרים שיש להם חשיבות והם נמצאים בסדר היום ומשפיעים על קובעי המדיניות. צריך לזכור שמדובר בדמוקרטיה ייצוגית כאשר יש דמוקרטיות ייצוגיות שיש להם אספקטים מוסדיים.
לבחירות יש חשיבות סמלית גדולה, זהו טקס שבו אנו מפקידים את הריבונות בידי הנציגים הזמניים שלנו. לפי ניתוח רציונאלי, האדם המצביע בבחירות אינו רציונאלי משום שסיכויו להשפיע על הבחירות הוא אחד למיליון. נכנס כאן האקט של ההשתייכות, האקט הסמלי ולכן יש פחות חישובי עלות-תועלת.
כאשר יש עקרונות שמגינים על מיעוטים ועל פרטים סביר שנשריין אותם ברובים מיוחדים משום שכך יש למיעוט עדיפות.
ראו גם:
