פילוסופיה יוונית: השוואה בין פרמנידס, אמפדוקלס ואנאקסגוראס
| פרמנידס | אמפדוקלס | אנאקסאגוראס | |
| התהוות/ כיליון | אם מה שהווה התהווה אזי פעם לא היה ואז נוצר יש מאין שזה לא יתכן לפי עקרון הטעם המספיק | דברים נוצרים ומתכלים לא מאין אלא מתוך ערבוב והיפרדות השורשים | אין התהוות וכליון מוחלטים אלא דברים נוצרים ומתכלים (או משתנים) כל הזמן |
| תפיסת החושים | החושים מטעים- אנו צריכים להכריע עם התבונה (הלוגוס) ולא עם החושים. "כמוהם כחרשים ועיוורים…המון משוללי הכרעה." | החושים אינם מטעים, הם החלון אל העולם אבל יש להפעיל שיקול דעת ולהכריע בתוך החושים, אין להעדיף אחד על פני השני | |
| אחדות/ ריבוי | מה שהווה – אין בו הבחנות וחלקים, לא ניתן להפריד בין עצם למאפייניו. | ישנם ארבעה שורשים: אוויר, אש, מים ואדמה והכול מורכב מהם, השוני הוא בפרופורציות | יש אינסוף 'זרעים', הכול מורכב מהכול, לא ניתן לפרק דבר, החלוקה היא אינסופית, והחלקים זהים |
| תנועה | "…עצמן בתוך עצמו נשאר…" כלומר, אין תנועה | ישנם שני כוחות מנוגדים: האהבה, הגורמת לאחדות השורשים והמריבה, הגורמת להיפרדותם | כוח סיבובי, מערבולת, השכל או ה-nous שגורם להתאחדות והפרדות הזרעים |
