המצאת הדפוס חוללה מהפכה מרחיקת לכת בתולדות האנושות ויש המסמנים אותה כאחת מנקודות המפנה החשובות בהיסטוריה של החברה האנושית שעיצבה את אורחותיה כפי שאנו מכירים אותן היום. במובן מסוים, בייחוד עם הולכים על פי גישת הדטרמניזם הטכנולוגי שקושרת בין המצאות תקשורתיות ושלבים בהיסטוריה האנושית, מהפכת הדפוס היא בעבור המהפכה התעשייתית מה שהמצאת הכתב הייתה בעבור המהפכה החקלאית.
הדפוס הומצא באירופה ב-1452 על ידי ג'ון גוטנברג (Johann Gutenberg), בנו של איש המטבעה הכנסייתית. הבנתו בתחום ההטבעה במתכת – מגיל צעיר. גוטנברג נאלץ לוותר על המצאתו ל-Johann Fust, שהיה בעל חובו. הוא איבד את זכויות הפטנט בשל חוב, והיסטוריונים הם שהחזירו לו את הקרדיט.בעת החדשה המוקדמת זכות יוצרים לא נחשבה, ופטנטים הוחזקו בבעלותם של מי שיכלו לרכוש אותם ולא מי שהמציאו אותם.
סיבות שתרמו\ האיצו את המצאת הדפוס: הידע והיכולת לייצר נייר שהיה קיים כבר, תעשיית מתכות מפותחת שיצרה טכניקות יציקה, התפתחות שוק צרכנים לטקסטים כתובים (עלייה באוריינות), רצון גובר לספרים, קיומו של המכבש.
גוטנברג צפה באביו מטביע במטבעה הכנסייתית וכך הגה את הרעיון ליצירת מכבש הדפוס. (1452). הוא הדפיס כשנתיים שלוש אחרי ההמצאה את התנ"ך המתורגם ללטינית – וולגטה במהדורת מיוחדת של 150 עותקים.
כניסת הדפוס יצרה הכחדה של איורים ומבע אישי (שהיו כאשר המעתיקים היו מעתיקים).
הדפוס גרם לכנסייה לאבד את כוחה, את המונופול על הכתב. ההשכלה הופכת לחילונית ולא דתית (קשור גם בעלייתה של תרבות הרנסנס). בהתחלה הכנסייה עוד הייתה בשליטה, הודפסו ספרי קודש, עד שמרטין לותר (ראה: הרפורמציה) פרסם את התזות שלו ע"י הדפסה והפיץ אותה בהרבה עותקים (עיתון קיר). הוא יצר ביקורת כנגד הכנסייה שהחלישה את כוחה.
הדפוס שינה תפיסות רבות. המוען והנמען יכולים להיות רחוקים ולא להכיר בכלל! (שינוי בתפיסת הזמן והמרחב), מתאפשר מוען אחד מול קהל גדול. יש האחדה של טקסטים, יצירת אינדקסים. הרחבת ההשכלה (והאחדתה)והרחבת הדעת, התגברות שיח אינטלקטואלי וצמיחת מקומות לשיח כזה, אינדיווידואליזם – כל אחד קורא לעצמו, לא צריך להיעזר בחבר או בעל תפקיד (נגיד מהכנסייה) כדי להשיג מידע.
מהפכת הדפוס השפיעה ברבות הימים גם על היווצרותה של הלאומיות. קהילות מדומיינות הוא מושג חשוב שנטבע בעקבות המצאת הדפוס – על ידי בנדיקט אנדרסון. זו היא קבוצת אנשים המאוחדת סביב רעיון מלכד ההופך אותם לבעלי תודעה קהילתית משותפת. אנשים אלו אינם מכירים זה את זה וגם לא יוכלו להכיר או לפגוש זה את זה לעולם, הדמיון ביניהם מועט או לא קיים. בגלל תחושת האחדות סביב הרעיון הם פועלים "יחדיו" או יותר נכון במקביל. למשל – אומה – קהילה מדומיינת סביב רעיון פוליטי-לאומי. הקהילות המדומיינות התהוו בעקבות "קפיטליזם הדפוס". (הדפוס שימש כנשא – אמצעי להפצת רעיונות לאומיים, חילוניים וקפיטליסטיים, שנגדו את האמת האחת של הכנסייה. כך הדפוס גרם ליצירת קהילות מדומיינות, כל אדם שהגה רעיון-תיאוריה יכול כעת להפיצו בקלות לקהל גדול וגם ליצור סביב הרעיון קהילה מדומיינת).
נעשה שימוש בדפוס למפות – תרם לגילוי העולם. נעשה שימוש בדפוס להדפסת שטרות – תחילת הכלכלה המודרנית, לא עוסקים יותר בסחר חליפין.
בהתחלה כתבי קודש נדפסו בלטינית ולא כולם שלטו בה לכן היה כוח למי שידע לטינית. בהמשך הודפסו כתבים בשפות אזוריות\מקומיות ואז קהל התפוצה שלהם גדל והכוח התפזר בין יותר אנשים.
*הדפוס הוא תחילת עידן השיעתוק, עידן המבוסס אך ורק על טכנולוגיות מדיה.
המצאת הדפוס – סיכום
- קיימת אפשרות טכנולוגית לשכפל מידע אינסוף פעמים ולהפיצו ברבים.
- נוצר נתק של ממש בין מחבר המידע לבין קהל הקוראים.
- קהל הקוראים יכול לדמיין את המחבר, ואת הקוראים האחרים של אותו חומר (הקהילה המדומיינת), הפזורים במקומות שונים.
- קיים גירוי מוחשי ללמוד קרוא וכתוב.
- קיימת אפשרות להאחדת קריטריונים להשכלה וידע.
- קיימת אפשרות נוחה לאדמיניסטרציה מסודרת ואחידה.
- אפשר לנהל מסחר בשטרות במקום סחר חליפין. אין צורך במסחר פנים-אל-פנים.
- ניווט אל אזורים חדשים מתועד ומקל על חדירת האירופים לאזורים נרחבים מחוץ ליבשת האם.
ראה גם: אובדן הילדות\ניל פוסטמן
עלייתו של ציבור הקוראים/ אליזבת אייזנשטיין
קניין רוחני בעידן המדע \ אלקין קורן
היסטוריה של אמצעי התקשורת