אילו שינויים חברתיים מסוגלת טכנולוגיה חדשה ליצור? (לא רק הדפוס)
שינויים חברתיים- דפוס:
המצאת הדפוס גרמה לשינוי היסטורי קיצוני של תנאי החיים האינטלקטואלים בתרבות המערב. ההמצאה הורגשה בכל תחומי פעילות האנושית.
הדפוס ברא עולם סמלי חדש שחייב יצירת תפיסה חדשה של הילדות.
הדפוס הגביר את רדיפת התהילה וההישג האישי. האפשרות להנציח את דבריו ועבודתו של אדם, יצרה מושג חדש של העצמי. הדפוס נושא את הזהות האישית אל ממלכות לא ידועות.
הדפוס הגביר את הלאומיות.
הדפוס הגביר את האינדיבידואליזם.
הדפוס ברא אדם משכיל.
הדפוס יצר שינוי דתי- נגישות "דבר האלוהים" לכל אדם. החופש לקרוא תגר.
מכונה או מכשיר יכולים להעניק לנו תפיסה חדשה של זמן, כפי שעשה השעון המכאני. מרחב וקנה מידה– הטלסקופ. הידיעה– המצאת כתב הא"ב. אפשרות שיפור הביולוגיה האנושית– המשקפיים. ארכובה– אמצעי לחימה מסוג חדש לחלוטין ומערכת כלכלית וחברתית חדשה- הפיאודליזם.
מדוע הדפוס תפס תאוצה דווקא באירופה ?
הסינים והקוריאנים המציאו מדפסת מתכת לפני גוטנברג אך לא הכירו באפשרויות הטמונות במכבש הדפוס. נוסף על כך, חסרו להם אותיות הא"ב. הדפוס תפס תאוצה דווקא באירופה כיון שהתרבות האירופית הייתה מוכנה לקולטו. באירופה כבר הייתה שיטת הא"ב בת 2000 שנה ומצבור עשיר של כתבי יד. כלומר, היו בנמצא טקסטים חשובים שציפו להדפסה. 200 שנה חלפו מאז שבאירופה למדו לייצר נייר והיו בה פקידים ולבלרים שידעו קרוא וכתוב ויכלו ללמד אחרים. תחיית הלימודים במאה ה-13 עוררו תאבון לספרים ותקופת התגליות הגיאוגרפיות יצרו צורך בחדשות, חוזים ארוכי טווח, שטרי קניין ומפות מהימנות. לסיכום: התנאים האינטלקטואליים באירופה באמצע המאה ה-15 עשו את מכבש הדפוס להכרחי ועובדה היא שאנשים רבים במקומות שונים באירופה ניסו למצוא פתרון לבעיה.
מי היו העיתונאים הראשונים ומה הם המציאו? ארטינו מונטיין ורבלה.
העיתונאי הראשון הוא פייטרו ארטינו, בן המעמד הנמוך, אשר הבין כי מכבש הדפוס הוא מכשיר לפרסום. הוא זה שהמציא את העיתון ולו אנו יכולים לייחס את תחילתה של הכתיבה הווידויית. מסורת ספרות של חשיפה אינטימית וביטוי מחשבות פרטיות לא הייתה קיימת. ארטינו לא קיבל הדרכה מאיש והתפרץ לתחום הדפוס בזרם של דברי נאצה אנטי דתיים, סיפורי דיבה, האשמות פומביות ודעות אישיות (מה שהפך למסורת העיתונאית שלנו ומשגשג בה עד עצם היום הזה. המצאת העיתונות הצהובה והסגנון ההולם אותה הם מנת חלקו של ארטינו והם הפכו אותו למפורסם ועשיר כאחד. זאת אומרת שהעיתונות הראשונה שהומצאה הייתה בעצם עיתונות חתרנית ורכילותית "צהובה".
מונטיין המציא סגנון, צורת פנייה, שבאמצעותה יכול אדם חד פעמי להתייחס בביטחון וישירות אל אנשים חיים שאותם לא ראה בעיניו. למרות כל הצניעות, ההומור והאינטליגנציה שלו, לא מציבים כתביו של מונטיין ציון לקהילה, אלא לעצמו בלבד- חידותיו, פלפוליו, דעותיו הקדומות. מונטיין יצר מסורת כמפרסם את עצמו וכחושף את עצמו.
פרנסואה רבלה הוא עיתונאי- סופר אשר הבליט ופרסם את עצמו. הוא התגאה בספר שכתב אשר מכר בחודשיים יותר עותקים מאשר התנ"ך ב-10 שנים.
מדוע קריאה נחשבת לפעולה אנטי חברתית? מדוע הדפוס מעודד אינדיבידואליזם? כיצד הדפוס מעודד לאומיות?
לפני המצאת הדפוס התרחשה כל התקשורת האנושית בהקשר חברתי. אפילו קריאת ספרים המועטת שהתקיימה, נעשתה בקול: הקורא היה משמיע את המילים, בעוד האחרים חוזרים אחריו. עם הופעת הספר המודפס החלה מסורת אחרת: הקורא המבודד ועינו הפרטית. האוראליות הפכה לאילמת, והקורא ותגובתו הפכו לנפרדים מההקשר החברתי. הקורא נסוג אל תוך מחשבתו ועד ימינו אלה, מה שמרבית הקוראים מצפים מאנשים אחרים הוא היעדרותם או שישבו בשקט. בשעת הקריאה הסופר והקורא כאחד קושרים קשר נגד הנוכחות וההכרה החברתיות. ניתן לומר שקריאה היא פעילות אנטי חברתית.
הדפוס ברא סביבה פסיכולוגית שלא אפשרה עוד להתנגד לאינדיבידואליות. האינדיבידואליזם לא נברא ע"י הדפוס אלא נעשה מצב פסיכולוגי נורמטיבי ומקובל. הוא העניק לנו את עצמנו כפרטים ייחודיים. הדפוס הגביר את רדיפת התהילה וההישג האישי (כמו אצל העיתונאים רבלה ומונטיין). האפשרות להנציח את דבריו ועבודתו של אדם, יצרה מושג חדש של העצמי. הדפוס נושא את הזהות האישית אל ממלכות לא ידועות. הדפוס יצר את האמונה כי כל יחיד חשוב שלעצמו, וכי רוחו וחייו של האדם עומדים במובן מסוים מעל לחברה.
השפה הכתובה הניתנת לצפייה מילאה תפקיד עצום בהתפתחותה של הלאומיות. הדפוס הניח את דבר האלוהים על כל שולחן מטבח ביתי ובשפה שניתן להבינה (נוסחים רב לשוניים של התנ"ך). באמצעות הדפוס הפך אלוהים לאנגלי, גרמני או צרפתי, בהתאם לשפה שבה נאמרו דבריו. כתוצאה מכך התחזקה הלאומיות והתמעטה קדושתם של כתבי הקודש. אהבת האלוהים הוחלפה באהבת המולדת.
מדוע לטענת פוסטמן, הדפוס עודד את "ארגון המחשבה"? כיצד זה השפיע על סידור טקסטים ותכנים?
צורת הספר המודפס יצרה דרך חדשה לארגון התוכן, ובעשותה כן הביאה ליצירת דרך חדשה לארגון המחשבה. הקוויות חסרת הפשרות של הספר המודפס- האופי הרצוף של הצגת הדברים, משפט אחר משפט, החלוקה לפסקאות, האינדקסים האלפבתיים, מספור העמודים, הכתיב והדקדוק הסטנדרטיים- כל אלה יצרו הרגלי חשיבה חדשים. היווצרות הפורמאט של הספרים והדרך המיוחדת להצפנת המידע המאפיינת את הספרים סייעו לארגן מחדש את חשיבתם של כל הקוראים, יהא מקצועם אשר יהא.
כיצד הדפוס השפיע על הדת? על המדע? (כיצד זה מתקשר לטענות איניס?)
הדפוס יצר גישה נוחה ל"דבר האלוהים". הנוצרים לא נזקקו עוד לכמורה האפיפיורית כדי שיפרשו להם את הכתבים. הנצרות היא דת הספר ומרגע שחדל ספר זה להיות סוד כמוס ושמור בקפדנות, המתאים רק לקריאתם של כמרים, הוא היווה לחץ ליצירת שפה משכילה. התנ"ך הפך לכלי לחשוב עליו ולחשוב בעזרתו. הדפוס והפרוטסטנטיות הם מדיום ומסר התואמים זה את זה בדיוק בהטיותיהם. שניהם מגלים את האפשרויות הטמונות במחשבותיו ובמעשיו של היחיד.
הסביבה התקשורתית החדשה יצרה שיטפון של תגליות מדעיות וגאונים. הדפוס יצר שיטות ומקורות איסוף מידע חדשים והרחיב בצורה משמעותית את התקשורת בין אנשי מדע על פני היבשת כולה. שנית, הדחף לסטנדרטיזציה גרם להאחדה של הסמלים המתמטיים והמתמטיקה הפכה ל"שפת טבע", תוך ביטחון כי אנשי מדע אחרים יוכלו להבין אותה. הסטנדרטיזציה הפחיתה במידה רבה את אי הבהירות של הטקסטים וצמצמה את השגיאות בדיאגראמות, הטבלאות והמפות. הדפוס הציג את הטבע בצורה אחידה יותר ולכן ניתן יותר להבנה. הקישור לאיניס הוא בדרך ההפרדה אשר יצרו הכתב והדפוס בצורה דומה. הכתב הפריד בין המאגיה לדת מש כמו הדפוס על הכנסייה. הכתב גרם לכתות חדשות עם אלים חדשים כמו עלייתה של הפרוטסטנטיות.
כיצד, לטענת פוסטמן, הדפוס עזר ביצירת המושג "ילדות"?
הדפוס ברא סביבה פסיכולוגית שלא אפשרה עוד להתנגד לתביעה להשגת אינדיבידואליות. תחושת עצמיות מוגברת זו הייתה הזרע שהביא בסופו של דבר לפריחתה של הילדות. הילדות לא צצה כמובן בן לילה. נדרשו לה כמעט 200 שנה כדי להפוך לתו בלתי ניתן לשינוי לכאורה, של התרבות המערבית. אולם דבר זה לא יכול היה להתרחש בלי האמונה כי כל יחיד חשוב כשלעצמו. ככל שהתפתח רעיון הזהות האישית, השתמע ממנו בהכרח שהוא כולל גם את הצעירים, כך שבמאה ה-18, לדוגמא, נעלמה כמעט כליל ההשלמה עם מותם הבלתי נמנע של ילדים. אולם אינדיבידואליזם לבדו לא יכול היה ליצור את הילדות, הזקוקה לשם קיומה לתנאים שמחייבים את הפרדת האנשים למעמדות שונים. על מנת שתיווצר הילדות צריך היה לקרות דבר נוסף והוא אכן קרה- "פער הידע". בריאת האדם המשכיל השאירה מאחוריו את הילדים. בעולם ימי הביניים הצעירים והמבוגרים כאחד לא ידעו קרוא וכתוב ועניינם הצטמצם בכאן ועכשיו. זו הסיבה לכך שלא היה צורך במושג "ילדות". כולם היו שותפים לאותה סביבת מידע וחיו באותו עולם חברתי ואינטלקטואלי. כשגילה מכבש הדפוס את עוצמת כוחו נעשה ברור שנוצר סוג חדש של בגרות. למן המצאת הדפוס ואילך הפכה הבגרות לעניין שצריך להגיע אליו. היא נהייתה להישג סמלי, לא ביולוגי- על הצעירים להפוך למבוגרים וזאת בעזרת לימוד הקריאה. לשם כך צריך היה לחנכם. התרבות האירופית המציאה מחדש את בתי הספר ובעשותה כן, עשתה את הילדות לדבר בלתי נמנע.
פוסטמן מסתמך על דבריו של איניס על מנת להבין את רישומן של השפעות הדפוס על היווצרותה וצמיחתה של הילדות. איניס טוען כי השינויים בטכנולוגיה תקשורתית יוצרים בהכרח שלושה סוגי תוצאות: הם משנים את מבנה ההתעניינות (הדברים שעליהם חושבים), את אופי הסמלים (הדברים שבעזרתם חושבים) ואת טבעה של הקהילה (התחום שבו מתקיימות המחשבות).
(הדברים שעליהם אנו חושבים) אדם הממציא מכונה לשם מטרה מסוימת ומוגבלת, אולם לאחר שנבנתה המכונה אנו מגלים כי היא ניחנה ברעיונות משלה וכי יש ביכולתה לא רק לשנות את הרגלינו אלא גם, כפי שאיניס מנסה להראות, לשנות את הרגלי חשיבתנו. מכונה או מכשיר יכולים להעניק לנו תפיסה חדשה של המרחב וקנה מידה, כפי שעשה הטלסקופ, או של ידיעה, כפי שעשה הא"ב או של אפשרות שיפור הביולוגיה האנושית, כפי שעשו המשקפיים. פוסטמן ממשיך את כיוונו של איניס ואומר כי מכבש הדפוס העניק לנו את עצמאותנו כפרטים ייחודיים ותחושת עצמיות מוגברת זו הייתה הזרע שהביא בסופו של דבר לפריחתה של הילדות.
(הדברים שבעזרתם אנו חושבים) צורת הספר המודפס יצרה דרך חדשה לארגון התוכן, ובעשותה כן הביאה ליצירת דרך חדשה לארגון המחשבה. הקוויות חסרת הפשרות של הספר המודפס- האופי הרצוף של הצגת הדברים, משפט אחר משפט, החלוקה לפסקאות, האינדקסים האלפבתים, מספור העמודים, הכתיב והדקדוק הסטנדרטיים- כל אלה יצרו הרגלי חשיבה חדשים. היווצרות הפורמאט של הספרים והדרך המיוחדת להצפנת המידע המאפיינת את הספרים סייעו לארגן מחדש את חשיבתם של כל הקוראים, יהא מקצועם אשר יהא.
(התחום שבו מתקיימות המחשבות) במהלך המאה נוצרה סביבה סמלית חדשה לחלוטין. סביבה זו מילאה את העולם במידע חדש ובהתנסויות מופשטות. היא חייבה את קיומם של כישורים ועמדות חדשות, ובמיוחד קיום סוג הכרה חדש. את קידמת הבמה תפסו אינדיודואליות, יכולת עשירה יותר לחשיבה מושגית, עוצמה אינטלקטואלית, אמונה בסמכותה של המילה המודפסת, תשוקה לבהירות, רציפות והיגיון- בעוד הסביבה האוראלית הימי- ביניימית נסוגה והולכת.
