קניין רוחני בעידן המדע/ אלקין קורן
מהי ההגדרה של זכויות יוצרים?
זכויות היוצרים נועדו לתת בידי היוצר אמצעים משפטיים שיאפשרו לו להפוך את היצירה לנכס שניתן לסחור בו. אלה הן זכויות שנועדו לבעלים להפיק רווח מיצירה בדרכים שונות, המשותף לזכויות הוא יסוד הבלעדיות. כל אדם המבקש לעשות שימוש ביצירה צריך לקבל רשות מבעליה. לבעלים הזכות להעתיק או לעבד את היצירה, ליצור ממנה יצירות נגזרות, לשלוט בהפצתה ולהציגה בפומבי.
מהו הקשר בין זכויות יוצרים להתפתחות טכנולוגיית הדפוס?
הזכות ליצור עותקים מהיצירה קשורה באופן הדוק להתפתחותה של טכנולוגיית הדפוס במאה ה-15, שאפשרה יצירת עותקים והפצה מהירה בעלות נמוכה יחסית. הדפוס חולל מהפיכה מבחינה כלכלית ותרבותית שאיימה לערער את מעמד המלוכה בהפצת טקסים חתרניים בעלי אופי דתי ופוליטי. הרצון לפקח על הפצתו של חומר העלול לסכן את יציבות השלטון והאינטרסים הכלכליים של בעלי בתי הדפוס והמוציאים לאור (שביקשו למנוע תחרות) הובילו לחקיקתו של חוק זכות היוצרים הראשון באנגליה ב-1709. חוק זה אסר לראשונה להדפיס עותקים מן היצירה ללא רשות מחבר היצירה למשך תקופת זמן קצובה.
אילו סוגי העתקות מעוגנות בזכויות יוצרים? האם חומר המופץ באינטרנט זכאי להיכלל תחת הגנה של זכויות יוצרים?
חוק זכויות היוצרים שחל בישראל עד היום לקוח מהחוק הבריטי מ- 1911, הוכנסו בו תיקונים אחדים על ידי הכנסת מאז קום המדינה. סעיפים בחוק זכויות היוצרים כגון: מניעת צריבה של יצירות מוזיקליות בהיקף גדול על מנת למנוע מכירה בשוק הפיראטי, מניעת צילום של ספר שלם במכונות הצילום בספריות הציבוריות כדי להימנע מתשלום, אלה מבטיחים כי בעלי הזכויות יוכלו לגבות תמלוגים על מכירת עותקים. כמו כן הזכות לתרגם יצירה לשפות זרות או עיבוד של רומן לסרט או מחזה, מעוגנת בזכות ההעתקה של הבעלים. הזכות מאפשרת לבעליה לשלוט לא רק על השוק המיידי אלא גם על ניצולם של שווקים אחרים. ביצוע פומבי: הזכות הבלעדית לביצוע פומבי מאפשרת לבעל זכויות היוצרים לגבות תשלום גם על שימושים כמו: הופעה חיה, השמעת שירים ברדיו וכדומה. ביצוע נחשב פומבי אם נעשה בשטח הפתוח לציבור הרחב.
העתקה והאתגר הדיגיטלי: מובן כי פעולת ההורדה מהאינטרנט, של תוכנות, משחקי מחשב, קבצים מוזיקליים וכדומה ללא הרשאה, היא הפרה של זכויות יוצרים ואסורה על פי חוק. בעניין העיתונים המקוונים שכתובותיהם מופצות באינטרנט, או שניתנה הרשאה לכך או שהבעלים ויתרו על הזכויות כאשר בחרו להפיץ גרסה דיגיטלית של העיתון ברשת. ישנן לעיתים חילוקי דעות משפטיים בנוגע להפצת טכניים באינטרנט שעלולים לפגוע בזכויות היוצרים, בעניין זה עדיין לא נקבע חוק בארץ או בעולם אך באירופה הוגדר (לא בצורת חוק) כי "כל העתקה זמנית שלא הותרה במפורש עלולה להיות הפרה של זכויות היוצרים". העתקה זמנית מתבצעת באמצעות לינק (קישור) המפנה את הגולש לעמודים הפנימיים של כתבות העיתון ואלה נשמרות אצלו במחשב באופן זמני. שימוש במדיה הדיגיטלית מחייב יצירת עותקים לשם עיון בקבצים גם על גבי תקליטורים וגם דרך קישורים באינטרנט. אם נאסור יצירת עותקים מסוג זה מתוך הטענה כי הם פוגעים בזכויות היוצרים, נפגע באינטרס הציבורי המבקש להבטיח גישה ליצירות ועידוד המחקר והלימוד. עם זאת גורמים נוספים עלולים להיפגע- למשל צלם שפרסם את תמונתו באתר אינטרנט עלול להיפגע מבחינה כלכלית. כל אתר יכול להפנות את קוראיו, באמצעות קישור, על התמונה וכל אחד יכול להוריד אותה. במצב כזה יוכל הצלם למכור עותק אחד בלבד של התמונה ולא יוכל למנוע את השימוש בה. החידושים הטכנולוגיים משפיעים על אמצעי היצירה ועל הצרכים להפצתן ומאתגרים את דיני זכויות היוצרים באופן שמחייב התאמה למציאות החדשה. כאן נכנס תפקיד מערכת המשפט.
מהן זכויות ההפצה של יצירה?
שליטה של בעלי הזכויות בביקוש ובהיצע של היצירות. זכויות הפצה נרחבות שונות מזכותו של בעל עותק אחד- למשל בעל ספר שאומנם אינו רשאי להעתיקו אך רשאי להשאילו לחברים או למכור אותו לחנות ספרים 'יד שנייה' וזו רשאית להשאילו לציבור הרחב. כל הפצה של יצירות לציבור רחב, לצרכי מסחר, מחייבת רישיון משפטי וכפופה לתשלום תמלוגים על פי דיני זכויות היוצרים. אפשרות יצירת עותקים באינטרנט הובילה את מדינות האיחוד האירופי להוסיף לאגד זכויות היוצרים את "זכות ההעמדה לרשות הציבור" – עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם – כגון: העמדת היצירה לרשות הציבור באינטרנט. המשמעות היא שהעלאת יצירה לאינטרנט הינה זכותו הבלעדית של היוצר וזאת בניגוד לאמונה שגויה הרווחת בקרב רבים בציבור לפיה כביכול העלאת היצירה לאינטרנט פוגעת בזכות היוצרים.
