רקע: המאמר דן בהשלכות הדפוס על מארג היחסים החברתיים. הדפוס הצליח להשפיע על הפוליטיקה, הכלכלה, הדת, הפילוסופיה, הספרות, התרבות ותחומי חיים אחרים כך שההיסטוריה של הדפוס נעשתה חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של התרבות. בנוסף להשפעות המובאות כאן מתעסק המאמר גם בנושא תרבות כתב היד והמעתיקים. תרבות זו הייתה לא מדויקת ובלתי יציבה. למרות זאת הכנסייה המשיכה והשתמשה בה כיוון שרצתה לשמר על כוחה והשפעתה על הציבור הרחב בעקבות המצאת הדפוס וההתנגדות שהחלה לעלות כנגד כוחה של הכנסייה.
האם הדפוס פגע לחלוטין במילה המדוברת? בהקשר זה, האם הדפוס פגע בדרשות ובנאומים של מטיפי הדת בכנסיה?
כיום ברור שמרשל מקלוהן והמלומדים שהתבסס עליהם הגזימו בחשיבות האופי האוראלי של חילופי הדברים בימי הביניים וטעו בהטילם על הדפוס את האחריות להכנסת מנהג הסריקה האילמת שכבר התפתח אצל כמה קבוצות משכילים בעידן כתב היד.
יש להיזהר בקביעה כי הדפוס (סריקה אילמת) צמצם את ההזדקקות למילה המדוברת. אף שתעשיית ספרי הלימוד פרחה, ההרצאות בחדרי הלימוד לא עברו מן העולם. הדפסת הדרשות והנאומים לא סילקה את המטיפים מדוכנם או את הנואמים מבימתם. אדרבא, הכמרים והנואמים יצאו נשכרים מן הדפוס, שכן המילה המודפסת סייעה להגדיל ולהעצים את הכריזמה האישית שלהם. הדפוס אפשר לדמגוגים, אנשי דת ושאר מטיפים להעביר את תורתם ודעתם לקהל גדול הרבה יותר.
כיצד הדפוס שינה את המילה המדוברת?
הדפסת הדיונים בפרלמנט השפיעה על חילופי הדברים של החברים בו שנאלצו להתנסח בצורה שונה ומאופקת יותר.
דקלום של שירים, מחזות ופזמונים שונה לאחר הופעתם על כתב.
מהי התרבות הפופולארית שיצר הדפוס ובמה היא מקבילה לתרבות של ימינו?
רוב החקלאים, יושבי הכפרים, למשל, נמנו אך ורק עם קהל השומעים. אך במקרים רבים תוכן הדברים ששמעו השתנה בעקבות הדפוס 200 שנים קודם לכן. שכן את מקום המספר תפס הכפרי המשכיל במיוחד שקרא באוזני שומעיו מתוך ערימת ספרים זולים ודפי בלדות שפורסמו בעילום שם והופצו ע"י רוכלים. כך נוצרה תרבות פופולארית קלוקלת, המבוססת על ייצור המוני של רומנסות בסגנון העתיק של ימי הביניים הכתובות בשפת הארץ. פער פסיכולוגי הפריד בין ציבור השומעים לבין הציבור הקוראים בזמנו. עניין זה מקביל לכך שבימינו, אינטלקטואליים או בעלי תפקידים הנמצאים בעמדות כוח בהם הם חשופים לידע רב שאינו נגיש מסיבות שונות לציבור הרחב, עורכים ובוחרים מבין שלל המידע את החומרים שלדידם יתאימו ביותר לציבור הרחב. התרבות, בדומה למאה ה-19 עליה מדברת אייזנשטיין, גם בימינו, היא תרבות פופולארית קלוקלת שכוללת בעיקר תכנים מיינסטרימיים ומסחריים בעלי איכות מפוקפקת.
כיצד התפתחות העיתון וכתבי העת פגעו במעמד הכנסייה?
הדפסת התנ"ך בעותקים רבים הולידה מגמות סותרות, מודרניסטיות ופונדמנטליסטיות כאחד.
עד לאותה תקופה, כידוע, שלטה הכנסייה על הנאמר והכתוב. השקט, הבדידות וההגות שקודם לכן נקשרו באדיקות רוחנית דתית ליוו עתה גם את העיון בפרסומים שערורייתיים, הפקרות, שחיתות ונושאים אחרים. היה דמיון בין בית הקפה למנזרים קטנים אך יושבי בית הקפה העניקו עדיפות נמוכה יותר לעניינים של מעלה.
העיתונות החלה לתפוס את מקומו של דוכן המטיף וזנחה את העיסוק בענייני קודש. האימרה "שום-דבר אינו קדוש" החלה לאפיין את מלאכת העיתונאי. מאמציהם של שומרי המוסר הקתולים והמטיפים הפרוטסטנטים העלו חרס מול "הצמא הכללי לחדשות". העיתון החודשי התחלף בשבועי ואח"כ בעיתון יומי. חל תהליך של חילון הנצרות: הכנסייה נאלצת כעת להתחרות בתרבות קריאת העיתונים בימי ראשון.
מהם ההבדלים בין קהל השומעים לקהל הקוראים? מהם מאפייני כל ציבור?
על מנת לשמוע נאום צריכים בני אדם להיקהל יחדיו. קריאת דיווח מודפס מעודדת אותם להתנתק זה מזה. ציבור הקוראים מפוזר יותר מציבור השומעים ואף אינדיוודואליסטי יותר. נוסף על כך קיים פער פסיכולוגי אשר הפריד בין ציבור השומעים לבין הציבור הקוראים של זמנו. הקורא משכיל ועל כן יש ביכולתו כוח– הכוח לבחור מה להקריא לציבור השומעים. התפיסה שאפשר לראות את החברה כצרור של יחידות נפרדות, או שהפרט קודם לקבוצה החברתית מתיישבת עם ציבור קוראים יותר מאשר ציבור שומעים.
הדפוס חשף את ציבור הקוראים לתפיסות עולם שונות ואף יצר תפיסה של למידה סלקטיבית בה הקורא עצמו בוחר מה לקרוא ותוך כדי כך מגלה דברים חדשים ומגבש דעה עצמית .
ציבור השומעים, לעומת זאת, מורכב ברובו מחקלאים, יושבי הכפרים, המוגבלים בידע.
כיצד התהוותו של קהל הקוראים השפיע על מבנה הקהילה?
קשרי הקהילה המקומית התרופפו: כדי לשמוע נאום צריכים בני אדם להיקהל יחדיו. קריאת דיווח מודפס מעודדת אותם להתנתק זה מזה. "הנואמים של רומא ואתונה נאמו בלב קהל נאספים. אנשי הספר מצויים בלב ציבור מפוזר. התפוצה הנרחבת של קטעי מידע זהים היוותה זיקה בלתי אישית בין בני אדם שלא הכירו אלה את אלה מעולם. האחדות הקהילתית התפוררה: ההאזנה המשותפת בקבוצות גדולות הפכה לקריאה מנותקת ומבודדת יותר ולמרות זאת התרחבה תחושת הזהות הקבוצתית: הפניה אל ציבור קוראים רחב יותר, הביאה אנשים "לחוות" אירועים בעלי אופי המוני-עולמי גם בתוך כותלי ביתם.
כיצד השפיע הדפוס על מוסדות השלטון?
החומר המודפס עורר דבקות אילמת במטרות שדובריהן לא חיו בקהילה יחידה ושפנו מרחוק אל ציבור בלתי נראה. הנוכחות האישית התחלפה בהשתתפות עקיפה בטקסים אזרחיים ובאירועים עירוניים. גרסאות זולות של ההדפסים שהנציחו טקסים ממלכתיים כמו ביקורי מלכים אפשרו לאלה שנשארו בבית לחוות פסטיבלים ציבוריים. תווי פניהם של השליטים ושל אנשי פמלייתם הלכו והתבהרו לנתינים הפזורים ברחבי הממלכה. הפצת הדפסים ותחריטים סיפקה למלך דרך חדשה להטביע את נוכחותו האישית ואת דמותו החזותית במודעות ההמונים.תמונות ודיוקנאות של השליטים נתלו בבתים לצד תמונות קדושים ואיקונות. לצד התחזקות הצד החזותי של דמויות השליטים עלינו לציין גם כיצד הורחבו סמכויות הפקידים והבירוקרטים ברגע שתקנות הממשל נעשו כפופות לכוחות השכפול של הדפוס. התרחבותן של מדינות-הענק עוררה, כפי שאפשר היה לצפות, נקיטת אמצעי-נגד מצד הפרלמנטים ואסיפות המחוקקים. המתחים הרגילים בין חצר המלכות לבני הארץ, בין הכתר לבעלי האחוזות, הוחרפו על ידי מלחמות תעמולה. אחידות רבה יותר החלה לאפיין את התביעות של הפרובינציות, עם הפצת מודלים של עצומות ורשימות קובלנות.
