1. יותר ממיליון הרוגים (280 אלף בקרבות עצמם; 200 אלף הוצאו להורג על ידי כוחות פרנקו; 200 אלף נרצחו או מתו ממחלות במחנות ריכוז פרנקיסטיים שפעלו עד 1943; יישובים שלמים על תושביהם נמחו מעל פני האדמה בהפצצות מהאוויר). כ-300 אלף גולים עזבו את ספרד בשנות המלחמה.
2. מלחמת האזרחים האיצה את פרוץ מלחמת העולם השנייה, משום שחשפה את ההססנות ואוזלת היד של מעצמות המערב, ואת כוחו של ציר רומא-ברלין. מלחמת האזרחים גם חשפה את האפשרות לקואליציה, שנראתה עד אז כדמיונית, בין בריטניה וצרפת לבין בריה"מ.
3. מלחמת האזרחים היוותה "ניסוי כלים" בנשק להשמדה המונית, וגם במובן זה זירזה את פרוץ מלחמת העולם השנייה.
4. שלטון פרנקו (1975-1939) ומאפייני הפרנקיזם
פרנקו מייסד בספרד שלטון אוטוריטרי עם סממנים פאשיסטיים. ספרד חתמה על חוזה ידידות עם גרמניה נאצית במארס 1939 לחמש שנים אך לא הצטרפה לציר רומא-ברלין ושמרה על נייטרליות במהלך המלחמה. ספרד סירבה לפגוע ביהודים בתחומה ואף סייעה להצלת יהודים בשנות המלחמה. לאחר מלחמת העולם השנייה הכריז פרנקו כי ספרד איננה פשיסטית אך גם איננה קומוניסטית.
עוד בשנות מלחמת האזרחים ייסד פרנקו את מפלגת המדינה, האפ.אי.טי ודאג לדלל אותה מן היסודות הפשיסטיים של הפלנחות. פרנקו שלט למעשה בעזרת הימין המסורתי (הצבא, הכנסייה והאצולה) וקבע כי כל שאר המפלגות הן מחוץ לחוק. הוא מינה עצמו למנהיג וטען שהוא אחראי רק בפני האל וההיסטוריה. באמצעות שורה של צווים לשעת חירום העניק לעצמו סמכויות חקיקה וכן את הסמכות לפקח על הכנסייה ולמנות את ראשיה.
על אף הכרזתו של פרנקו נשא השלטון מאפיינים רבים של הפשיזם האירופי:
א. לאומנות קיצונית
ב. מנהיג חזק הנעזר באמצעי תעמולה מגוונים (רדיו, כרזות, עיתונות וסרטים) כדי לעצב ולכבוש את התודעה העממית, לגייס את ההמונים וליצור הזדהות עם המנהיג ועם השלטון.
ג. מקום מרכזי לדת: השבת הצביון הקתולי לחינוך ובתמורה הענקת הכשר לשלטון על ידי
הכנסייה הקתולית. כך נתפסה ספרד הפרנקיסטית כחיל החלוץ של המערב הקתולי במלחמתו ב"ברבריזם האסייאתי של הקומוניזם". החיבור בין הקתוליות לשלטון הפרנקיסטי הדגיש את הקשר ההיסטורי בין הקתוליות לבין ספרד ההיסטורית ואת השאיפה לשוב לימי "תור הזהב" הספרדי במאות ה-16 וה-17.
ד. שימוש נרחב בסמלים, בטקסים והעברת מסרים של אחדות מעל הכל, סדר, היררכיה, משמעת, ציות והקרבה.
