תהליכים קבוצתיים בכיתה ובחינוך – סיכום

בקבוצה מתנהלים תהליכים אשר חלק מודעים וחלקם לא, תהליכים המשפיעים על האווירה הקבוצתית, ערכיה ונורמות התנהגות. תכיף נוכל לשמוע מורים המתייחסים לאווירה בכיתה כאל גורם בעל חשיבות רבה להישגים ולעבודה בה. כיתה בה שוררת אווירת לימודים היא כיתה בה התלמידים משקיעים את רוב מרצם בלימודים והמורה יכול לעסוק בהוראה באין מפריע. עם זאת, בכיתות בהן רוב האנרגיה מושקעת בעיסוקים אשר אינם קשורים בלימודים,חייב המורה להשקיע הרבה מזמנו לטיפול בבעיות משמעת. האווירה בכיתה היא גם פונקציה של יחס המורה לכיתה. במחקרם של ליפירט ווייט, 1939, בדקו הם את השפעתו של מנהיג על האווירה הנוצרת בקבוצת ילדים. הנבדקים חולקו ל-3 קבוצות חוגים בשעות אחה"צ כאשר לכל קבוצה הוכנס אותו מדריך אך התנהגותו בכל אחת מהקבוצות היתה שונה במכוון: בקבוצה א' מילא הוא תפקיד של מנהיג סמכותי, בקבוצה ב' מנהיג דמוקרטי ובקבוצה ג' מנהיג בלתי מתערב. במשך 3 שבועות עבד הוא עם כל קבוצה, כאשר עבודתו עמם צולמה ונותחה. אחד הממצאים התייחס לקשר בין סגנון המנהיגות לבין טיב אווירת העבודה שנוצרה בקבוצות: בקבוצה שהונהגה ע"י מנהיג סמכותה העבודה היתה יעילה אף ברגע שעזב הוא את החדר הפסיקו עבודתם והחלו להתפרע. בקבוצה של המנהיג שלא התערב שרר אי סדר, העבודה לא היתה יעילה כל אחד עשה ככל העולה על רוחו. בקבוצת המנהיג הדמוקרטי העבודה היתה היעילה ביותר גם בהעדר המדריך והאווירה בקבוצה זו היתה חיובית. את האווירה הטובה בכיתה מאפיינת לכידות קבוצתית, בה היחסים בין הילדים חיוביים, המטרות המשותפות של הקבוצה חשובות לכל יחיד בה, יש בה גבולות מוגדרים, דרגה גבוהה של אינטגראציה, הומוגניות וחוסר דיפרנציאציה פנימית (כתריאל ונשר, 1996), כאשר קיימת בה תחושה של "אנחנו". אפיונים אלו אינם קיימים בכיתה לא מלוכדת שבה קיימים תת קבוצות עויינות ותלמידים בודדים ודחויים. גואנני ואגרוול, 1998 בדקו את סגנון המנהיגות של המורה והשפעותיו ל האווירה הכיתתית. ממצאיהם מחזקים את מחקרם של ליפוט וויט. הם גם מצאו כי מורים בעלי התנהגות דמוקרטית מגבירים את היצירתיות בכיתותיהם (Furman, 1998). דון והאריס, 1998, מצאו כי האווירה הכיתתית משפיעה גם על הישגים לימודיים: כאשר התלמידים תופסים את האווירה הכיתתית כחיובית, הישגיהם עולים. האווירה בכיתה ניתנת למדידה אובייקטיבית ונבנו שאלונים רבים למדוד אותה. שאלונים שלו מכילים שאלות כגון: התלמידים מתעניינים בשיעור; המורה מתעניין בתלמידים אף מחוץ לכיתה. התלמידים מתבקשים להעריך כל משפט על סמך סולם בן 7 דרגות.

לכידות בתהליכים חברתיים

לכידות בקבוצה ובתהליכים קבוצתיים

תחרות ושיתוף פעולה בקבוצה

השפעות חברתיות בכיתה

קונפורמיות בקבוצה ובמערכת החינוך

עמדות 

מדידת עמדות

מיומנות חברתיות בקבוצה

סוציומטריה

חברויות בקבוצה

האינטרנט כמסגרת חברתית

חזרה אל: פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: