חברות הינה דבר חשוב ביותר למרבית האנשים. חברים טובים מבינים זה את זה, עוזרים זה לזה ומהווים מודל לחיקוי. בניגוד למסגרות כמו משפחה בה קיימת היררכיה, בין חברים שוררים יחסים מסוג אחר – יחסים בין שווים. כאשר ילד נמצא בסביבה בה מוגדר מעמדו יחסית לזה של אחרים (למשל בביה"ס – תפקידו של התלמיד להקשיב למורה, במשפחה – הוא האח הגדול/הקטן ותפקידו מוגדר חלקית ממעמד זה), הרי שחלק מאישיותו מעוצב ע"י התפקיד החברתי הזה. לעומת זאת, בחברת החבר, נמצא הילד בנוכחות אחר המוגדר באופן דומה לשלו ולכן חברים מהווים שיקוף זה לזה וההתעמקות וההכרה העצמית המתאפשרת מכך משתפרות. רמת ההזדהות הגבוהה מעודדת מודעות לדקויות שאינן באות לידי ביטוי במצבים שבהם חלוקת התפקידים ברורה יותר. ילדים תופסים את חבריהם בצורה עשירה יותר פסיכולוגית מתוך אותה הבנה עצמית עמוקה יותר . ניתן לומר שהיחסים במסגרות השונות אליהן שייך הילד הם אנכיים בעוד שהיחסים עם החבר הם אופקיים. ככל שמתרחקים מההורים, וזה קורה בעיקר בתחילת גיל ההתבגרות, החבר הטוב הוא המשמש כאוזן קשבת והוא יכול להבין את עולם התוכן, להתייחס אליו ולהפגין התעניינות דאגה ותקווה. חשיבות החברות אצל הילדים היא גדולה מאד, ניתן לזהות 7 פונקציות לחברות.
- עידוד של צמיחת יכולות חברתיות
- מקור לתמיכה אישית
- סיפוק ביטחון במצבים חדשים או מאיימים
- מקור לאינטימיות ולחיבה
- סיפוק הדרכה ועזרה
- סיפוק הדרכה ועזרה
- סיפוק תחושת קשר שניתן לסמוך עליו
- סיפוק ידידותי וגירוי
סוגי החברויות הנוצרים משתנים לפי דפוסים אופייניים לכל גיל: בגיל הגן והכיתות הנמוכות החברויות הן לרוב ספורדיות ולא ארוכות טווח וכמעט מקרית. למשל תוצאה של קרבה פיזית (ילדים היושבים זה ליד זה בכיתה וחולקים אותו שולחן) , עם הגיל נוצרים קשרים עמוקים יותר. ילדים מחפשים חברים והחברויות נעשות מורכבות ויציבות יותר. ישנן חברויות שמתפרקות מהר מפני שלא מתגלית הבנה היות שהקשרים אינן עמוקים. הפרידות הן קלות.
בתחילת ביה"ס היסודי החברויות הן חד-מיניות וגם מבנה החברויות נבדל בין המינים: בנות נוהגות להתחבר בקבוצות קטנות בעוד בנים מתחברים בקבוצות גדולות יותר. חברויות בין בנות הן לרוב אקסקלוסיביות: קשר זוגי אחד, הדדי, הגורם לדחיית יחסים חדשים. לעומת זאת לחברויות הקבוצתיות של בנים קל יותר להתקבל . קבוצות הבנים נוטות להתארגן באופן היררכי. ההיררכיה זו מאפשרת יעילות בביצוע החלטות כאשר ידוע מי עומד בראש הקבוצה והיא מבוססת על קשרים ומעמדות חברתיים. בקבוצת הבנות הארגון ההיררכי פחות בולט , אולי מפני שהקשר הזוגי יותר דומיננטי. בקרב הבנות, חברה טובה תופסת מקום חשוב והאינטראקציה ביניהן בנויה על שיתוף פעולה בחוויות הרגשיות ובהתלבטויות הפנימיות. בקרב הבנים עוסקים החברים הטובים יותר בדיונים על עיסוקים משותפים ופחות בחוויות ריגושיות. בנות נוטות יותר לגילוי עצמי מאשר בנים בגלל הסטריאוטיפים החברתיים המעודדים בנות להפגין יותר ביטויים ריגושיים, ובנים נוטים יותר להיות קשוחים ולהסתיר רגשות. על אף השינויים החברתיים המסייעים לטשטש את ההבדלים הבין-מיניים הללו , עדיין קיימת ההתנהגות הסטריאוטיפית. דבר זה נכון באופן כללי ויש גם חברים שעוסקים בנושאים רגשיים ואינטימיים. אחת המפתחות להתפתחות חברות משמעותית היא בילוי עצמי. ישנן כמה רמות בתקשורת הבינאישית, החל מרמה שטחית דרך נושאים אינטימיים יותר כמו שיתוף במחשבות וברגשות ועד לרגשות אינטימיים ביותר.
בתחילת גיל ההתבגרות מתחילים המינים להתערבב. שתי צורות של מערכות יחסים: (1) החבר הקרוב (2) קבוצת החברים, מקבלות משמעות מחודשת עם הכניסה לגיל ההתבגרות. כבר בגיל 12 נוצרים "זוגות" במיוחד בקרב הבנים. חברויות כאלה נתקלות בביקורת מצד חברים בני אותו המין, הבנים יודעים שחברות עם בת מרחיקה את הבן מקבוצת הגיל שלו. ההתרחקות מתרחשת לרוב מאוחר יותר בגיל ההתבגרות. בתקופה זו הזוגות הבין-מיניים נמצאים בקשר אינטנסיבי יותר וקשר זה בא על חשבון מעורבותו של כ"א מבני הזוג בקבוצת הגיל החד-מינית.
את התפתחות החברות לאורך השנים אנו מכנים מודל הבצל, וזאת מפני שבחברויות מורידים קליפה אחר קליפה של מסגרת יחסים, מן השטחיים ביותר ועד לעמוקים ביותר. כמובן שרק עם החבר/ה הטובים ביותר מגיעים ללב הבצל, ולעתים המעבר הזה בין השכבות גורם להתרגשות ואפילו לבכי. חברות היא לפעמים תולדה של קרבה פיזית: החבר הטוב לומד באותה כיתה, באותו ביה"ס או גר בשכנות, נפלאות הטכנולוגיה סייעו לפיתוח חברויות מזן חדש – חברויות באינטרנט.
חזרה אל: פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים
