תוצאות אביב העמים

מאמר זה הינו חלק מסיכום הקורס מבוא להיסטוריה מודרנית, תת פרק אביב העמים

בסיכום אירועי אביב העמים גרמניה מחולקת לנסיכויות עם הממלכה הפרוסית בצפון מזרח. מדובר בבני אותו לאום דוברי אותה שפה החל משנות ה-20 30 של המאה ה-19 יש להם מעין משק משותף עם הפלת חומות המכס ויצירת מערכת כלכלית אחת.

התפתחויות פוליטיות כלכליות פנים גרמניות ובמערכת העולמית הביאו לכך שגרמניה אוחדה כתוצאה ממעשיו של ביסמארק אך המניע העיקרי של זה היו תופעות כלכליות וחברתיות למרות שיכולתו של ביסמארק כמדינאי הביאה לידי כך שנוצרה ההזדמנות לאיחודה של גרמניה. גם באיטליה יש לנו דמות בכירה פוליטיקאי בכיר שלא נופל מביסמרק : קביליו קאבור שהיה פוליטקאי בכיר בממלכת פיאמנטה שבמעשה תככים ומזימות מקומיות ובינלאומיות יצר את המצב לאיחודה של איטליה הביא לידי איחודה של איטליה שגם בה היו התפתחויות כלכליות חברתיות ותעשייתיים(רשת מסילות ברזל שמאגדת חלקי מדינות שהביא ליצירת משקים כלכליים חברתיים וביסוס רגש קהילתיות ושינוע של אידיאלים לאומיים,ספרות ומחקרים המאחדות קהילות שלמות במקומות שבעבר היו מבודדים בגלל אופי המשטר של ערי מדינה ונסיכויות. אם כן המסילות תורמות להתחזקות פעילות הרידנטה (בני אותו לאום שאין להם רצף טריטוריאלי) כי נמנע מהם באופן פיזי האיחוד של איטליה. היה צורך להתגבר גם על האוסטרים וגם לשכנע את האפיפיור לוותר על חלקים ניכרים ממדינת האפיפיורות בכדי לאפשר יצירת רצף טריטוריאלי באיטליה.

האירועים המהפכניים וההתקוממויות ב- 1848-1849 היו בד"כ מחאות נגד הסדר האירופאי שנקבע לאחר המלחמות הנאפוליוניות-השיטה של מטרניך. היו לנו מהפכות מוקדמות באירופה במהלך שנות ה-20 וה-30 אבל מהפכת 1848 או אביב העמים מסמלת חזרה לאותם רעיונות מהפכניים-רעיונות המהפכה הצרפתית – לאומיות, ליברליזם ודמוקרטיה והענקת ריבונות לעמים מדוכאים. אנחנו יכולים להסיק שהתהליכים המהפכנים בגרמניה ואוסטריה היו מכוונים נגד הסדר הטריטוריאלי של ווינה שנקבע על ידי מטרניך בשיתוף פעולה עם הצאר הרוסי והמלך הפרוסי הם הגורמים היותר שמרניים באירופה והיה להם אינטרס לשמור על משטרים שמרניים ולבלום את האפשרות שלקיום מהפכות נוספות על פי המודל של המהפכה הצרפתית. יש גם ניסיון מעבר הניסיון להשתחרר מעול זר להתאחד ולהפוך למדינות ריבוניות יש ניסיון גם להחליף משטרים אבסולוטיים במשטרים יותר ליברלים ודמוקרטיים. במסגרת האירועים המהפכניים של אביב העמים אנו מזהים שני מוקדים עיקריים איטליה וצרפת-אך צרפת היא לא המוקד המרכזי למרות שיש עניין סימבולי ואופן ההשתלשלות האירועים בפריז עודד את האוסטרים ואז הגרמנים להתקומם בגלל הפלת המלך לואי ואז כמה ימים אחרי כן החלו לפרוץ מהומות בריין שבגרמניה ומאוחר יותר בוינה. האירועים המהפכניים של אביב העמים פסחו על מספר מדינות מתועשות יותר (אבל לא רק) כמו בריטניה ובלגיה(למרות שהיו אירועים מהפכניים בעשור של -1830)  אפשר להסביר זאת בגלל התקדמות בתיעוש ובכלכלה באותם מדינות וההתקדמות הפוליטית ויצירתם של משטרים פרלמנטרים בריטניה עוד קודם האירועים המהפכניים באירופה במהלך המצית הראשונה של המאה ה-19 .רואים שגם במדינות פחות מתועשות כמו פולין ורוסיה הפחות מתועשות לא היו ניסיונות מהפכה. אפשר לשייך זאת למשטרים הטוטאליטריים יותר שהיו שם: הצנזורה הקשה והדיכוי. גם בפולין שנחלקה על ידי שלושת המעצמות רוסיה פרוסיה ואוסטריה לא היו תהליכים מהפכניים למרות שהייתה צפייה שזה יקרה( חוץ מניסיון כושל ב-1846). דבר שאכזב את הלאומנים / פולנים. אם נבדוק את הדפוסים החברתיים והכלכלים של מהפכות 1848-1849 אנחנו יכולים להצביע על שילוב של שלושה גורמים:

1. מדובר על תסיסה שעוררו הרעיונות האידיאלים אשר צלחו בתקופת המהפכה הצרפתית אבל מ- 1815 עד 1818 יש תקופה של דיכוי בגלל המשטרים הריאקציוניים ולכן היה תהליך של העברת רעיונות מהפכניות באמצעות אגודות סתרים מחתרתיות ששמרו על הגחלת עד ל-1848 .
2. הלחץ הדמוגראפי שהתקיים באותה עת באירופה בגלל המהפכה התעשייתית והמעבר של האנשים מהכפר אל העיר– הלחץ של מספר אנשים שמחפשים עבודה וההשלכות של המהפכה התעשייתית מבחינת ניצול אנשים בעבודה והרעת התנאים- מגביר את הלחץ ומסייע בסופו של דבר לתהליכים המהפכניים.
3.  התפתחות התעשייה והתחבורה-שינתה מקצה לקצה את ההשקפות של החברה-מסילת הרכבת פתיחת אזורי סחר והעברת מידע ממקום למקום.

יש דברים נוספים שסייעו להפיח את רוח הלאומיות כגון תנועת ההשכלה וכגון מאציני וליוש קושות.

לסיכום האפיזודות של 1848-1849מעידות על כך שהלאומיות הפכה להיות כלי חזק ביותר בפוליטיקה האירופאית יש לעמים תפילות להגדרה עצמית ולקבלת ריבונות הם לא רוצים לחיות תחת משטר רב לאומי או תחת דומיננטיות של לאום אחד אלא מדינת לאום הומוגנית משלהם. אנחנו רואים שיש קשר חזק בין רעיונות הלאומים ופעילות הלאומיים יחד עם התביעות לגלובליזציה ושינוי שיטות משטר. גם מנציני וגם קושו טענו שהמדינות שרוצים להקים הן מדינות חדשות מבחינה מבנה ומוסדות השלטון-כלומר מדינות דמוקרטיות בעלות מבנה פרלמנטרי.

האירועים המהפכניים וההתקוממויות במהלך האפיזודה של אביב העמים ב- 1848-1849 היו בד"כ מחאות כנגד הסדר האירופאי שנקבע לאחר המלחמות הנפוליוניות ,הקונצרט של אירופה – השיטה של מטרניך היו לנו מהפכות מוקדמות באירופה במהלך שנות ה-20 וה- 30 אבל יותר מכל מהפכת 1848 מסמלת חזרה לאותם אידיאלים מהפכניים שהיו לפני 1815 כלומר חזרה לרעיונות של המהפכה הצרפתית-רעיונות הליברליזם והדמוקרטיה והצורך להעניק לעמים תחת דיכוי ריבונות עצמית .

אם נבודד רגע את האירועים המהפכניים בפריז ב- 1848 כי הם יוצאי דופן בהשוואה למה שקרה באיטליה וגרמניה אנחנו יכולים להסיק שהתהליכים המהפכניים באוסטריה וגרמניה היו למעשה מכוונים כמתקפה כנגד הסדר הטריטוריאלי של ווינה שנקבע על ידי מטרניך בשיתוף פעולה עם הצאר הרוסי והמלך הפרוסי שהם הגורמים היותר שמרנים באירופה באותה תקופה. לשלושתם יחד היה אינטרס לשמור על משטרים שמרניים ולבלום את אפשרות קיומם של מהפכות נוספות באירופה על פי המודל של המהפכה הצרפתית.

מעבר לניסיון של השתחררות מעול זר והרצון להתאחד ולהפוך למדינות עצמאיות וריבוניות יש גם רצון למגר ממשלות שמרניות ואבסולוטיות, כלומר להחליף משטרים אבסולוטיים במשטרים יותר ליברלים ודמוקרטיים. במסגרת האירועים המהפכניים של אביב העמים אנחנו מזהים שני מוקדים עיקריים איטליה וצרפת אבל צרפת מפתיעה כי היא לא המרכז הגדול של האירועים המהפכניים למרות שאופן השתלשלות האירועים בפריז עודד את הגרמנים וא"כ את האוסטרים להתקומם הם נוכחו לדעת שבפריז המלך הודח זה סימן עבורם אקט סימבולי להתקומם. רואים ששלושה ימים לאחר הפלתו של מלך צרפת מתחילים לפעול מהומות בגרמניה וזמן קצר לאחר מכן גם בווינה. האירועים המהפכניים של אביב העמים פסחו על מספר מדינות שמתועשות יותר [כמו בריטניה, בלגיה], אפשר להסביר זאת בהתקדמות הן מבחינת תיעוש והן מבחינת הכלכלה באותן מדינות  וכן כתוצאה מההתקדמות הפוליטית ויצירתם של משטרים פרלמנטרים(כמו בבריטניה) עוד קודם לאירועים המהפכניים במחצית השנייה של המאה ה-19 . גם מדינות פחות מתועשות כמו פולין ורוסיה לא נכללו באירועי אביב העמים אפשר לשייך זאת למשטרים הטוטאליטריים משטר הצאר הצנזורה הקשה והדיכוי. גם פולין שנחלקה ע"י שלושת המעצמות רוסיה פרוסיה ואוסטרו הונגריה למעשה אין שם תהליכים מהפכניים בגלל אירועים מהפכניים קודמים שנכשלו ולכן שנתיים לאחר מכן הם לא עושים שום דבר.

לסיכום, האפיזודות של 1848-1849 מעידה על כך שהלאומיות הפכה להיות כלי חזק מאוד בפוליטיקה האירופית יש לעמים תביעות להגדרה עצמית ולקבלת ריבונות הם לא רוצים לחיות יותר תחת משטר רב לאומי ותחת דומיננטיות של לאום אחד הם רוצים מדינת לאום הומוגנית משלהם.

אנחנו רואים שיש קשר חזק בין רעיונות הלאומיות/הפעילות של הלאומיים לבין התביעות לדמוקרטיזציה וליברליזציה כלומר לשינוי של שיטות משטר. גם מניציני וגם קושוב טענו שהמדינות שהן רצו שתקומנה חייבות להיות חדשות לא רק מבחינת גבולות טריטוריאליים שלהן אלא גם מבחינת מבנה ומוסדות השלטון הכוונה למדינות דמוקרטיות בעלות מבנה פרלמנטארי.