בסוציולוגיה ישנן מספר גישות שונות לניתוח תרבות (ראה סיכום מרכזי אודות תרבות וכן סיכום אודות מרכיבי התרבות).
הגישה הפונקציונליסטית לניתוח תרבויות
זוהי גישה המתמקדת בצרכים חברתיים. הפונקציונליסטים מדמים את החברה לגוף אנושי בעל מספר רב של אברים. לכל אבר יש תפקיד מוגדר ותרומה להישרדותו ולתפקודו של הגוף השלם. בין האברים יש קשרים הדדיים ותלות הדדית. אותם "אברים" הם, למשל, מוסד המשפחה, חברות היי-טק, מערכת בתי המשפט, תופעת הירידה מהארץ – ועוד תופעות, תהליכים, קבוצות והיבטים אחרים בחברה.
החוקרים לפי גישה זו יבחנו את מידת תרומתו של כל "אבר" בחברה לחברה בכללותה, יבדקו על איזה צורך של החברה הוא עונה, ואף יבחנו את הקשר בין חלקי החברה וכיצד קשר זה יוצר יציבות חברתית. הפונקציונליסטים מתארים את החברה כיצירה הרמונית, מלוכדת, אחידה ומתפקדת. בהקשר התרבותי הם רואים חשיבות במרכיבי התרבות ליציבות החברה.
בהתייחסותנו לתופעות תרבותיות אנו מבחינים בין פונקציות גלויות לפונקציות סמויות. טקס, אחד ממרכיבי התרבות, יש לו פונקציות גלויות רבות כמו הקניית ידע והעברת המורשת התרבותית לדור הבא. יש לו גם פונקציות סמויות – העברת ערכים כמו: סובלנות, לגיטימציה לשלטון וכו'.
גישה זו מייחסת חשיבות רבה למוסדות החברתיים., המהווים את יחידות הסדר המרכזיות בחברה ועונים באופן ממוסד על הצרכים החברתיים היסודיים. כל מרכיבי התרבות תורמים ליציבות חברתית ותרבותית ובכך מבטיחים את המשכיות החברה.
ישנם דפוסים חברתיים שעלולים לפגוע במטרות החברה ואף לסכן את קיומה. אלה הם הדיס- פונקציות.
הביקורת על הגישה הפונקציונליסטית
- היא מדגישה יותר מדי את היציבות וההמשכיות התרבותית.
- גישה זו מתקשה להסביר תהליכי שינוי החלים בתרבות.
- היא חלשה בהסבר של קונפליקטים ומתחים שמתרחשים בתרבות.
ראה הרחבה אודות פונקציונליזם בסוציולוגיה
גישת האינטראקציה הסימבולית
הגישה מתמקדת באינטראקציה בין-אישית יומיומית במצבים מוגדרים, במישור המיקרו.
במסגרת המציאות שהם שותפים לה האנשים יוצרים יחד מערכת של משמעויות אחידות לסמלים שונים: אנשים, עצמים, התנהגויות ומושגים. בסופו של דבר הם מבינים זה את זה ושוררת ביניהם הגדרת מצב משותפת. במצב כזה יחסי הגומלין צפויים וברורים וניתן לנהל אורח חיים תקין, כלומר: קיים סדר חברתי.
חוקרים לפי גישה זו יבחנו את הפרשנויות השונות הניתנות לאותה מציאות חברתית.
תהליך הבניית התרבות נוצר כשבני התרבות מצויים באינטראקציה שבה אחד מתייחס לאחר, והאחר מנסה לתת משמעות לפעולה כלפיו ולהגיב בעקבותיה – וחוזר חלילה. שאיפתם של בני התרבות היא ליצור יחסי גומלין ולהגיע להגדרת מצב משותפת בנוגע למרכיבי התרבות השונים. התרבות עוברת תהליכים דינמיים של הבניה חברתית מחדש של המציאות, והיא משתמרת ומשתנה בהתאם לרצונם של בני התרבות, היוצרים במשותף את מרכיביה ונותנים להם משמעות סמלית.
הביקורת על גישת האינטראקציה הסימבולית: יש מחיר להתבוננות על החברה במישור המיקרו, והוא חוסר היכולת להבין את ההקשר התרבותי במישור המאקרו, כמו גם הסברים שמקורם בתהליכים חברתיים רחבים.
ראה הרחבה אודות אינטראקציה סימבולית וכן הסבר וסיכום נוסף אודות גישת האינטראקציה הסימבולית בחקר התרבות
גישת הקונפליקט
גישת הקונפליקט מתארת את החברה כנתונה במאבקי כוח מתמידים בין פרטים ובין קבוצות בתוך החברה ובין חברה אחת לאחרת. אותם מאבקים נסבים סביב שליטה במשאבים חברתיים, כלכליים ופוליטיים מוגבלים, נדירים ונחשקים, שרק קבוצות מסוימות יוכלו לזכות בהם – דבר שייתן בידיהן כוח ויכולת שליטה חברתית. בין השולטים במשאבים ובין האחרים תתקיים תחרות מתמדת, גלויה וסמויה, שבה לכל קבוצה יהיה אינטרס שונה: בעלי המשאבים ירצו בשימור המצב הקיים, וחסרי-המשאבים ישאפו לשינוי חברתי. כל זאת ייצור דינמיות חברתית.
הביקורת שנמתחה על גישת הקונפליקט: שהיא מתעלמת מהתמודדות עם מצבים של קונצנזוס, לכידות, יציבות ואינטגרציה של מרכיבי התרבות השונים.
ראה הרחבה אודות גישת הקונפליקט אצל קרל מרקס וכן סיכום אודות גישת הקונפליקט באנתרופולוגיה
העשרה בנוגע לניתוח תרבויות
כאן תוכלו למצוא סיכומים נוספים אודות:
גישות בסוציולוגיה (סיכום לבגרות)
תרבות בגישה הפונקציונליסטית והקונפליקטואלית
תוכלו להעשיר את ידיעותיכם בסוציולוגיה באמצעות הקורס (האקדמי) מבוא לסוציולוגיה או במאגר הסיכומים בסוציולוגיה כאן באתר.
