האופן שבו הגישה הפונקציונליסטית התפתחה אחרי דורקהיים
פרסונס והפונקציונאליזם המאוחר – מנסח את העקרונות של הגישה הפונקציונליסטית מכיוון שהוא צריך להפריד את עצמו מפרדיגמות אחרות שקיימות.
הכללים של הפונקציונליזם:
- תפיסת החברה כמערכת (אורגניזם) בעלת צרכים מובחנים – מערכת שהחלקים שלה תלויים אחד בשני, וכל חלק משרת את החלקים האחרים.
- השאלה המרכזית: מהו הצורך (פונקציה) שממלאת כל תופעה חברתית?
- מוסדות החברה ממלאים פונקציות בשימור הסדר החברתי/שיווי המשקל. – לאיזה צורך הם קיימים? וכיצד הם תורמים? אקווליביריום (שיווי משקל)- כיצד המוסדות תורמים לשיווי משקל שמבטיח את היציבות של החברה ושימור הסדר החברתי.
- לכל חברה ארבעה צרכים מרכזיים AGIL:
- אדפטיבי adaptive= התאמה לסביבה הפיסית – הצורך של חברה שקיימת בתוך הקשר פיזי מסוים להתאים את עצמה להקשר ולסביבה הפיזית. הצורך האדפטיבי מתמלא באמצעות המוסדות הכלכליים – אלו הם מוסדות שתפקידים למלא את הצרכים הבסיסיים של האדם (ביגוד, דיור, מזון וכו' יכולים לנוע ממוסדות פשוטים (ציד ולקט) ועד מוסדות מורכבים יותר (שוק, חקלאות וכו')).
{מוסד – דרך מקובלת למילוי צורך מסוים}
- השגת מטרות goal attainment = מוסד פוליטי. כל חברה צריכה להגדיר לעצמה את המטרות שלה ולנסות להתארגן על מנת להשיג את המטרות האלה. המוסד שאמור לעשות עבורנו את זה הוא המוסד הפוליטי, קרי המנהיגות (יכול להיות כל דפוס מנהיגות: כריזמטית, דתית, מנהיגות מלוכנית, מפלגות, ממשלה, נשיאות וכו').
- אינטגרציה (integration) = מוסדות החינוך והמשפחה – צורך מלכד, משהו שמבטיח את הסולידריות החברתית, לכך אחראים מוסדות החינוך והמשפחה. המוסדות הללו מבטיחים שניצור תקשורת עם האחרים, נרגיש חלק מקהילה, ואנחנו לא גדלים לבד ובנפרד ללא קשרים חברתיים. אדם מהגדרתו הוא יצור שיש לו קשרים חברתיים. בלי אינטגרציה החברה לא תתקיים ותתפרק.
- לטנטי latent (נסתר חבוי) = המוסד התרבותי – הצורך באותה הפנמה עמוקה של הסדר החברתי. הפנמה של התודעה החברתית הקולקטיבית. בלי תודעה קולקטיבית ובלי הנחות יסוד (שאין צורך לבקר אותן) בלעדיהן החברה לא תתאחה. לכן את התודעה הקולקטיבית הזו אנחנו צריכים לספוג, לכן זה לטנטי (חבוי ונסתר) אנחנו לא יכולים להיות מודעים לכן שאנחנו סופגים זו. זה תת הכרתי. המוסד שאחראי על זה הוא המוסד התרבותי.
מוסד כלכלי | צורך אדפטיבי (הסתגלות לסביבה) |
מוסד פוליטי | צורך להשגת מטרות חברתיות |
מוסדות החינוך והמשפחה | צורך אינטגרטיבי (הבטחת הסולידריות) |
מוסד תרבותי | צורך לטנטי (להפנים את הסדר החברתי) |
סיכום פונקציונאליזם
לכל מוסד חברתי יש את כל הצרכים הללו (AGIL) – זה דבר אוניברסלי. לכל אחד מהיחידים בחברה יש את הצרכים הללו, ובתוכו כבר יש את המוסדות הללו. לכל אחד מאתנו בתור פרט ביולוגי יש צורך להתאים את עצמו לסביבה (לדוג' לבוש לפי חום או קור), אנחנו מכתיבים לעצמנו מטרות ומנסים לגייס מתוכנו את המנגנונים שיאשפרו לנו לממש את המטרות הללו, לכולנו יש צורך להרגיש חלק מחברה, ולכולנו יש צורך בהזדהות עם משהו. כלומר שפארסונס לוקח את 4 הצרכים הללו הוא אומר שהם קיימים ברמת החברה, ברמת המוסד וברמת היחיד. זו גדולתו של פארסונס- הוא מציע תבנית פשוטה, כלי פשוט שבעזרתו אפשר להבין הכל (ויש שיגידו שכלום…).
- פוזיטיביזם – אמונה בקיום חברה המצויה מחוץ לנו.
חיפוש אחר עובדות חברתיות וכללים גנרטיביים (בסיסיים).
- דימוי החברה מערכת/אורגניזם
- דימוי האדם מריונטה – הפנמת התודעה הקולקטיבית ופעולה לפי הערכים הנורמות ומגבלות החברה.
- החברה נתפסת כמבוססת על קונצנזוס.
- שאלות המחקר נוגעות בעיקר לסדר חברתי וליציבות – איך משתמשר הסדר החברתי/היציבות החברתית.
הגישה כמעט לא עוסקת בשינוי- אם יש שינוי הוא תוצאה של משהו חיצוני: מלחמה, אסון טבע, מפולת כלכלית – הוא מערער את הסדר החברתי, ומוסדות החברתיים מתגייסים מיד בשביל להחזיר את שיווי המשקל כדי שהחברה לא תתפרק – וכך נוצר שינוי. אך שינוי הוא משהו חיצוני, אין תיאוריה על איך החברה משתנה מבפנים.
הגישות הקונפליקטואליות:
- מגוון גדול יותר של גישות
- החברה כזירה של מאבקים
- שינוי חברתי כתוצר של מאבקים
- היחיד מושפע במידה רבה מהקבוצה אליה הוא משתייך.
ביקורת הפונקציונאליזם:
- טלאולוגי – הסבר באמצעות תכלית ולא באמצעות סיבה. אנחנו צריכים למצוא סיבה לתוצאות ולא להסביר אותם על ידי התוצאה שלהם.
- טאוטולוגי – הסבר סיבובי: מה שקיים משמר את החברה ומה שנחוץ לשימורה מתקיים.
- קושי בהסבר שינוי חברתי – כיוון שהיא מתעסקת בשימור ובייסוד החברתי, והדרך היחידה להסביר שינוי הוא על ידי שוק shock חיצוני.
- ההתעלמות של הגישה הפונקציונליסטית מקונפליקטים – אידיאולוגיה המצדיקה ומשמרת את הסדר החברתי.
ראה גם:
