מהי המדינה אצל אריסטו

מהי המדינה אצל אריסטו

הסיכום שלפניכם הינו חלק מאוסף הסיכומים בקורס תולדות המחשבה המדינית, תת נושא אריסטו. וחלק ממאגר הסיכומים בפילוסופיה באתר.

התשובה של אריסטו לשאלה מהי המדינה מופיעה בספר א' של "פוליטיקה"- דיון בטבעה של המדינה. הדיון הוא גם במסגרות החברתיות המוקדמות ביותר ובעיקר במשק הבית. הטענה היא כי המדינה הראויה צריכה להציב מודל שהוא אפשרי למימוש ומטרה שהיא ראויה להגשמה. כאן ישנה ביקרות על אפלטון– מודל אפשרי למימוש, פרקטי.  השאלה שמנחה את הספר היא מהו המשטר או צורת השלטון ההכרחיים למימוש האושר- התכלית העליונה של האדם. המדינה היא כלי הכרחי למימוש האושר מכיוון שבדרך קיימות עוד מסגרות חברתיות להן אנו זקוקים (לא בלעדי כמו שאומר אפלטון). האושר הוא אינו של הפרט (פרט= מושג מודרני) אנו מדברים על אושר של הציבור הרחב והאדם האחד בתוכו. הדיון באושר הוא האושר של הציבור והקהילה והאחד בתוכה. היוונים לא עושים הפרדה בין היחיד לחברה.

הדיון הראשון של אריסטו נפתח בשאלות:

• מהי שותפות ?
• מה הופך את המדינה לשותפות העליונה?
• האם שותפות זו מבטלת שותפויות אחרות? (לא)

 שותפות זו אומר אריסטו היא מקיפה, כוללת שותפויות אחרות ושותפויות שלא נכללות באחרות. כלומר ההסקה- המדינה קודמת לאחד. הפירוש של קודמת היא לא במובן ההיררכי אלא עובדתית המדינה חייבת להיות קודמת לאדם השלם שהוא מאושר.

"טבעיות המדינה"- מופיע בפרק ה', מורכב משלושה עקרונות מרכזיים:

• המדינה מורכבת משותפויות חלקיות יותר שכל אחת מהן מספקת צרכים אחרים.

• משק הבית הוא טבעי כי היחסים בתוכו הם טבעיים. התכונות הן מולדות גם מבחינת יכולת מנהיגות וגם מבחינה מינית.

• יחסי האדון והעבד הם טבעיים, יש ביניהם תלות הדדית שאינה סימטרית מאחר והעבד זקוק יותר לאדון מאשר שהאדון זקוק לעבד, הוא זקוק להובלה, הנחייה.

חלוקת המשטרים:

אריסטו מייצר חלוקה לשלושה סוגי משטרים לפי מספר השולטים המתחלקים ל-2 סוגים.

1. שלטון לתועלת הנשלטים-חיובי (הפאן ההומניסטי בחשיבה האריסטוטלית)

2. שלטון לתועלת השליטים- שלילי

• ההבדל בין פוליארכיה לדמוקרטיה- תיאורטית מבחינה אידיאלית ברור כי פוליארכיה עדיפה על אריסטוקרטיה. מודל הפוליארכיה הוא המתאים ביותר אבל מציאותית בכל קבוצת אוכלוסיה יש לנו מעט אנשים המתאימים לשלוט לכן ריאלית אריסטוקרטיה הוא המודל הראוי.
• דמוקרטיה היא שלטון שהוא כביכול לטובת כלל העם, כביכול דואג להמון העם, מאמין בשוויון בין כלל האזרחים אולם מתעלם מההבדלים המשמעותיים שנובעים מערכם הסגולי השונה של בני האדם. כלומר יש אנשים בעלי יותר סגולה טובה ויש אנשים עם פחות והדמוקרטיה מתעלמת מזה ולכן בסופו של דבר דמוקרטיה אינה שלטון לטובת הנשלטים אלא לטובת השליטים- שלטון החושב כי כולם יכולים להשתתף הוא רע מאחר והוא דואג רק לחזקים.  דמוקרטיה עדיפה על אוליגרכיה מאחר והיא דואגת לעניים אוליגרכיה מתעלמת מקיומם וטירניה מתעללת בהם.

ראה גם: יחסו של אריסטו אל המדינה ושלטון החוק