אריסטו (384-322 לפנה"ס) טוען כי שלטון טוב הוא שלטון בו לא יתגלה פער בין האזרח הטוב לאדם הטוב, כלומר שלטון שמאפשר לאדם הטוב, בעל הסגולה הטובה, בעל תבונה, להיות גם האזרח הטוב, המועיל והחשוב למדינתו. לדעתו, שלטון כמו אצל סוקרטס הוא לא תקין.
רקע היסטורי
אריסטו הגיע לאקדמיה של אפלטון בגיל 17 והיה תלמידו במשך 20 שנה. לאחר פטירת אפלטון, הוא עזב את האקדמיה ואת אתונה והתיישב בעיר שהיו בה חברי האקדמיה של אפלטון, שהיו מקורבים למלך, שבעצמו היה גם חבר באקדמיה של אפלטון מס' שנים. ראש העיר (הרניאס) השיא לאריסטו את בתו ושלח אותו להיות המחנך של אחד המצביעים הגדולים בהיסטוריה, אלכסנדר מוקדון, שהיה יורש העצר של מקדוניה. אריסטו רב עם אלכסנדר, עזב את מקדוניה וחזר לאתונה עם אשתו. ניתן לראות חיבור חזק בין פילוסופיה לשלטון. בתחילת דרכו היה נאמן מאוד למתודות, לצורת החשיבה, של אפלטון. במהלך נדודיו אריסטו סוטה מדרכו של אפלטון, נוטש בהדרגה את רעיון האידיאות ומפתח שיטת מחקר שונה שהפכה אותו לגורם חשוב כל כך בהתפתחות המדע והרעיונות אחריו.
כיצד אריסטו חוקר?
אריסטו לא מסתכל על האידיאה אלא על מה שיש בעולם, אוסף נתונים ואז ממיין אותם (ראשיתה של המחשבה המדעית של ימינו). באמצעות המתודה שלו (שיטת המיון) הוא שאף להסביר את כל התופעות בעולם, החל בתופעות טבע ועד לתופעות חברתיות. אריסטו טען כי מצפייה בעולם התופעות אפשר להסיק על התופעות הקיצוניות, הנמצאות בקצוות ולראות את המידה האמצעית, היא המידה הנכונה. המידה האמצעית איננה הממוצע אלא הנקודה שמממשת את התכלית באופן הטוב ביותר. שיטת המיון הינה צפיה בתופעות הקיצוניות והבנת המידה האמצעית שמשרתת הכי טוב את התכלית. דוגמא: נדיבות – בזבזנות ופזרנות מול קמצנות. נקודת האמצע היא הנאה ביותר, של איזון, שאליה היינו רוצים לשאוף. לדעת אריסטו אנו יודעים עליה מהתבוננות במה שיש – בוחנים צורות התנהגות שונות, מוצאים צורת התנהגות שמאפיינת התנהגות שכמותה היינו רוצים להיות, הם היפים ביותר, ומידת הנדיבות שלהם היא המידה האמצעית.
באמצעות צפיה, מיון והסקה בהתאם לשיטת המיון שלו מסביר אריסטו את תכונות הנפש, את היחסים שלנו בין אדם לאדם, את הפסיכולוגיה, את תופעות הטבע.
לפי אריסטו מאחורי כל העיסוק בסגולה הטובה, מסתתרת בסופו של דבר, שאלת הצדק. אריסטו אומר (ספר ה') כי כל הסגולה הטובה עוסקת בצדק. כל המידות שעל ידן ניתן להגדיר את הסגולה הטובה מוגדרות על ידי שאלת הצדק. (ניתן לראות פילוסוף שמתנהל תחת השפעה בולטת של החינוך שקיבל)
ראה גם: מהי המדינה אצל אריסטו
