אריסטו רואה במדינה גוף חיובי, לא גוף ניטרלי. בעל אחריות על חינוכו של האדם והפיכתו לטוב יותר. אמור לאפשר לאדם להוציא את כל מה שטוב בו. המדינה עושה את זה באמצעות כך שהיא מאפשרת דיון בספירה הציבורית והשתתפות בפוליטיקה, וגם ע"י חינוך וחקיקה. הרעיון של חוק ככלי חינוכי, הוא משהו שלא זר לנו בכלל. ישנם חוקים שמטרתם לחנך את האזרחים. לפי אריסטו צריך לראות את החוק כנזגרת של נורמה, ואת הנורמה כנגזרת של ערך. אולם לעיתים, יש מקרים בהם המחוקק יוצר היפוך תפקידים – ודווקא החוק נועד ליצור נורמה. חוק שנועד לחנך את הציבור. לדוגמא "על תעמוד על דם חבריך" – חובה לעזור למישהו במצוקה. נזכיר לאזרחים מה ראוי שיהיה הנורמה במדינה. חוק מסייע להגדיר זהות וערכים של מדינה.
אריסטו לא ואמר שכל משטר שיש למידנה הוא בהכרח המשטר הטוב ביותר עבורה.
אם החומר הבסיסי המולד הוא טוב, והאנשים לא רקובים מהיסוד אז כל היתר זה פרי חינוך. מה ישפיע על החינוך? האווירה המוסרית, החינוך צריך לטפח אהבה לטוב ושנאה לרע. מדבר על חשיבותן של הרגלים, הסגולות הטובות לא מתפתחות בנו באופן טבעי, אלא ניתנות לנו כפוטנציאל ועלינו לפתח את הסגולות הטובות הללו בדרך ההרגל. כיצד נלמד להיות צדיקים? ע"י זה שנלמד לעשות דברים צודקים. בניגוד לאפלטון שחושב שעיקר התהליך החינוכי הוא להתפלסף עם אנשים, אלא החינוך הוא עניין מעשי, להרגיל אנשים לעשות מעשים טובים. האנשים לומדים להיות טובים מתוך הרגל, ולא יצטרך לעשות דיון פילוסופי עם עצמו כל הזמן בנוגע למה ראוי לעשות, כי זה יבוא לו כהרגל.
לאריסטו חשוב חינוך אחיד וכללי, רוח אחת בחינוך – ממלכתיות. אם היעד שהציבה לעצמה המדינה, הטוב של המדינה – לא מתגשם באזרחיה, אין הוא מתגשם כלל. אם האדם לא מימש את תכליתו, המדינה גם פיספסה את תכליתה.
במה בא לידי ביטוי הפלורליזם של אריסטו? אפלטון מדבר כל הזמן על אחדות – דעה אחת נכונה, וקבוצה אחת מצומצמת שמחליטה. פלורליזם אצל אריסטו-הוא מאמין שריבוי של דעות וריבוי של אנשים שמתשתתפים פוליטית יביא לתוצאה טובה יותר.
אדם טוב צריך להיות מסוגל לשלוט וגם להישלט.
שלטון החוק (חשיבות החוק):
הפרדת רשויות – רואים את הרעיון הזה אצל אריסטו. שזה גם חלק מהפלורליזם. טענתו כי המעמד הבינוני הוא זה שמקיים את המדינה. אריסטו טוען שהמדינה והאוכלוסיה צריכות להיות בגודל המתאים – שלא יהיה גדול מדי, ולא יהיה קטן מדי. נושאי תפקיד מתחלפים, לא קבועים. פוליטקאים שיהיו בעלי קניין פרטי, הם לא יקבלו כסף על מילוי התפקיד. אריסטו לא רוצה שהאזרח יהיה טרוד בענייני כספים ביום-יום, שיוכלו להשתתף פוליטית ולא יהיו טרודים בעניינים אחרים. חשוב לשמור אדמות מסוימות עבור אנשים שירדו מנכסיהם. אריסטו גם לא רוצה פערים חברתיים-כלכליים גדולים, רוצה להימנע מאוליגרכיה. שלא יהיו אנשים עשירים עד כדי כך שיוכלו לקנות קולות של אנשים אחרים. אריסטו מזהיר אותנו מכך שאנשים יהפכו את הכסף לתכלית. המטרה החשובה היא יציבות החברה.
