דיני תאגידים: ועדת ביקורת בחברה
הסיכום שלפניכם לקוח מתוך אסופת סיכומי הקורס "דיני תאגידים למנהלים", ראו גם מאגר הסיכומים במנהל עסקים וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה
§114 לחוק החברות קובע כי כל חברה ציבורית חייבת למנות וועדת ביקורת כחלק מחובות בעלי השליטה. ועדת הביקורת צריכה לעמוד על הליקויים בניהול העסקי של החברה ולאשר עסקאות לפי הפרק החמישי כל אימת שמצוין שזהו תפקידה, לפי §117.
הרכב הועדה נדון ב §115 שקובע כי מספר החברים בוועדה לא יפחת משלושה ויכלול את כל הדחצי"ם. כו"כ קובע הסעיף כי יו"ר הדירקטוריון וכל דירקטור אחר המועסק על-ידי החברה וכן בעל השליטה או קרובו – לא יהיו חברים בועדת הביקורת.
ההגבלות על הרכב הועדה נובעות מהחשש הטבעי שאדם לא יוכל לפקח על מעסיקו – המנכ"ל. המנכ"ל הוא דווקא אחד ממושאי הביקורת הישירים ולכן חשוב שדירקטור המועסק בחברה לא יוכל להיות חלק מועדת הביקורת. בעל שליטה כמובן שלא יכול להיות חלק מהוועדה.
חמדני מספר שעדיין, קיימות חברות ציבוריות גדולות בארץ בהן בעל השליטה משמש כ"משקיף" בועדת הביקורת. האם דרישות חוק החברות לגבי הרכב ועדת הביקורת מניחות את הדעת של בעל מניות המיעוט?
כך למשל, יתכן מצב בו הדח"צים יהיו מיעוט בועדת הביקורת. המגבלה היחידה על הרכב הועדה הוא שיהיו בה לפחות 3, ודח"צים חייבים להיות לפחות שניים. הדבר מאפשר רוב לדח"צים בוועדה, אולם אם רוצה בעל שליטה רוב בועדת הביקורת הוא יכול להפוך בקלות את הדח"צים בה למיעוט על ידי הגדלת הועדה.
וועדת גושן הוקמה בשנת 2006 ע"י רשות ניירות ערך, כדי לקבוע שורת המלצות שעניינן איך לשפר את הממשל התאגידי של חברות ציבוריות בישראל.
המלצות לוועדה:
- רוב לדירקטורים עצמאיים (דח"צ או דירקטור בלתי תלוי). [§219 לחוק החברות מחייב שבכל דירקטוריון של חברה יהיו לפחות 2 דחצי"ם, כו"כ קובע הסעיף דרישות באשר להגדרת דירקטור בלתי תלוי].
- יושב ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני
- הכרח ברוב עצמאיים לשם קיום דיון ואחד חיצוני לפחות
- בדיונים בדוחות כספיים- להביא יו"ר דירקטוריון ורואה חשבון, למסור המלצות
- מבקר פנימי יהיה רשאי להשתתף בישיבה
האם לא צריך להגביל את כמות הדירקטורים?
וועדת גושן הבחינה בין חברות עם ובלי בעל שליטה. בחברה בלי בעל שליטה [בעיית נציג בין ההנהלה לבעלי המניות]- ההמלצה היא שלפחות מחצית יהיו בלתי תלויים (בחברה/במנכ"ל). בחברה עם בעל שליטה- שליש מהדירקטורים. מדוע יש הכרח באבחנה? כדי לשמר את השליטה של בעל השליטה (זכות של בעל השליטה).
שליש מהדירקטורים מהווה איזון ראוי בין מעמד בעל השליטה לבין העובדה שיש להכניס גורמים אובייקטיבים שיגנו גם על האינטרסים של החברה.
§219(ה) הוא הסעיף היחידי שהוכנס מתוך ההמלצות –
(ה) חברה ציבורית רשאית לקבוע בתקנונה כי יכהנו בה דירקטורים בלתי תלויים במספר שתקבע, והיא רשאית לקבוע כי תחול עליה ההוראה בדבר שיעור הדירקטורים הבלתי תלויים לפי סעיף קטן זה; בחוק זה –
"דירקטור בלתי תלוי" – דירקטור שמתקיימים לגביו תנאי הכשירות למינוי דירקטור חיצוני הקבועים בסעיף 240(ב) עד (ה) וועדת הביקורת אישרה זאת, ושאינו מכהן כדירקטור בחברה מעל תשע שנים רצופות, ולעניין זה לא יראו בהפסקת כהונה שאינה עולה על שנתיים כמפסיקה את רצף הכהונה;
"הוראה בדבר שיעור הדירקטורים הבלתי תלויים" – הוראה בתקנון של חברה ציבורית הקובעת כי אם אין בחברה בעל שליטה או מי שמחזיק בדבוקת שליטה (בהגדרה זו – בעל שליטה), יהיו רוב חברי הדירקטוריון דירקטורים בלתי תלויים, ואם יש בחברה בעל שליטה – יהיו לפחות שליש מבין חברי הדירקטוריון דירקטורים בלתי תלויים; לעניין זה, "דירקטור בלתי תלוי" – לרבות דירקטור חיצוני.
ניתן בהחלט לטעון שאין די בכך שהדח"צים הם רוב בוועדה – ראשית, לבעל השליטה יש כוח במינוים של הדח"צים. שנית, ועדת הביקורת היא רק בעלת סמכות לאשר או לא לאשר, ואין לה יכולת לנהל מו"מ בעסקאותבעלי עניין. שלישית, הרוב לבדו לא יכול לפטור את כל הבעיות שקשורות בוועדת הביקורת. אם בעל השליטה מגיע כמשקיף לוועדה, הדבר מרוקן מתוכן את יכולתה לפקח עליו באופן יעיל. לא יהיה דיון פתוח חופשי ואמיתי בין חברי הועדה, גם אם הוא עצמו לא נוכח או אין לו זכות הצבעה עדיין נוכחותו או נוכחות נציגו משתיקה את הביקורת. זוהי הסיבה שבתי המשפט בדלאוור דורשים העברת הנטל. הועדה לא דורשת רוב של דירקטורים בלתי תלויים, אלא שכל החברים הם בלתי תלויים או שאין להם זיקה עודפת לבעל השליטה. אם יתברר שבמשא ומתן היה נוכח נציג של בעל השליטה, הועדה לא מילאה את תפקידה. מהאמור לעיל, נדמה שפתרון ועדת גושן אינו מספק.
