דיני תאגידים: תפקיד הדירקטוריון בחברה

דיני תאגידים: תפקיד הדירקטוריון בחברה

הסיכום שלפניכם לקוח מתוך אסופת סיכומי הקורס "דיני תאגידים למנהלים", ראו גם מאגר הסיכומים במנהל עסקים וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה

מה תפקיד הדירקטוריון? [ס'92]

• סמכות שיורית בכל מה שאינו בסמכות אורגן אחר- ס' 49 לחוק.
• קביעת מדיניות כללית- מטרות ויעדים (במה תתמקד החברה), חזון החברה.

92. סמכויות הדירקטוריון ותפקידיו [תיקון: תשס"ה]

(א)   הדירקטוריון יתווה את מדיניות החברה ויפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו, ובכלל זה –

(1)   יקבע את תכניות הפעולה של החברה, עקרונות למימונן וסדרי עדיפויות ביניהן;

(2)   יבדוק את מצבה הכספי של החברה, ויקבע את מסגרת האשראי שהחברה רשאית ליטול;

(3)   יקבע את המבנה הארגוני ואת מדיניות השכר;

(4)   רשאי להחליט על הנפקה של סדרת איגרות חוב;

(5)   אחראי לעריכת הדוחות הכספיים ולאישורם, כאמור בסעיף 171;

(6)   ידווח לאסיפה השנתית על מצב עניני החברה ועל התוצאות העסקיות כאמור בסעיף 173;

(7)   ימנה ויפטר את המנהל הכללי כאמור בסעיף 250;

(8)   יחליט בפעולות ובעסקאות הטעונות אישורו לפי התקנון או לפי הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275;

(9)   רשאי להקצות מניות וניירות ערך המירים למניות עד גבול הון המניות הרשום של החברה, לפי הוראות סעיף 288;

(10)רשאי להחליט על חלוקה כאמור בסעיפים 307 ו-308;

(11)יחווה דעתו על הצעת רכש מיוחדת כאמור בסעיף 329;

 (12)בחברה ציבורית – יקבע את המספר המזערי הנדרש של דירקטורים בדירקטוריון, שעליהם להיות בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית, כמשמעותה לפי סעיף 240 (בחוק זה – דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית); הדירקטוריון יקבע את המספר המזערי כאמור בהתחשב, בין השאר, בסוג החברה, גודלה, היקף פעילות החברה ומורכבות פעילותה, ובכפוף למספר הדירקטורים שנקבע בתקנון לפי סעיף 219;

(ב)   סמכויות הדירקטוריון לפי סעיף זה אינן ניתנות לאצילה למנהל הכללי למעט כמפורט בסעיף 288(ב)(2).

• הסעיף פותח בהצרת מדיניות על תפקידי הדירקטוריון- התווית מדיניות ופיקוח על המנכ"ל. לאחר מכן, הסעיף מפרט שורה של סמכויות  "ספציפיות". אלו סמכויות שהדירקטוריון אינו יכול להאציל למנכ"ל, ולכן הוא מעין "חובה".

קונפליקט ואי התאמה בין שני תפקידי הדירקטוריון (התווית מדיניות ופיקוח)? יש לזכור כי דירקטורים אינם עובדים במשרה מלאה בחברה, ולרוב זה תפקיד "נוסף"…

כחלק מ"פיקוח" נכנס הרעיון של פיטורי המנכ"ל. מנקודת המבט של המנכ"ל, יש מעליו קבוצה של אנשים שמחד הם כעזר עבורו בניהול, ומנגד– המשרה שלו תלויה בהם. הטענה היא שכדי שיעסקו רק בצד העסקי, יש הכרח בפתיחות ואמון של הדירקטור במנכ"ל, אולם זה לא יקרה אם אני כדירקטוריון גם מפקח עליו ויכול לפטרו. הדינאמיקה משתנה ומקשה על ניהול העסק באווירה של חשדנות ואי אמון. לכן יש מדינות (אירופה, סין) שמפרידות בין הדירקטוריון המנהל לדירקטוריון המפקח.

מדוע אם כן, בישראל, יש שילוב של שני תפקידים אלו? יותר קל לפקח למי שמכיר את ההתנהלות העסקית של החברה. כמו כן, דירקטוריון מפקח גרידא אינו באמת בעל כוח, כי כל ההחלטות המשמעותיות לגבי החברה מתקבלות ע"י הדירקטוריון המתווה, והוא הופך להיות לגוף של "מבקר המדינה", שאינו תפקיד נחשק ואינו נהנה מאותו כוח ויוקרה של התפקידים הניהוליים.

על רקע זה, מה קובע החוק לעניין זהות התפקידים בין יו"ר הדירקטוריון לבין המנכ"ל?

בחברה ציבורית- ברירת המחדל היא כי יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל הם אינם בעלי אותה זהות, שכן לא הגיוני שהגורם הבכיר בדירקטוריון יהיה מי שמפקחים עליו.

95. סייג לבחירת יושב ראש דירקטוריון

(א)   בחברה ציבורית לא יכהן כיושב ראש הדירקטוריון מנהלה הכללי של החברה, אלא לפי הוראות סעיף 121(ג).

(ב)   בחברה ציבורית לא יוקנו ליושב ראש הדירקטוריון סמכויות המנהל הכללי, אלא לפי הוראות סעיף 121(ג).

(ג)   הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו שלושה חודשים מהמועד שבו הפכה חברה לחברה ציבורית.

המחוקק לא קבע זאת ככלל קוגנטי, אלא ניתן לקבוע זאת אך למשך 3 שנים בלבד, וברוב מיוחד- ס' 121(ג). המחוקק לא קבע הסדר קוגנטי, אולם מנגד קבע הגבלות קשות. הטענה לאיחוד התפקידים היא יעילות מבחינת שכר- בעלי המניות כך חוסכים משכורת של תפקיד מסוים, ומעדיפים זאת על תוספת הפיקוח שמושגת בהפרדת התפקידים.

וועדות דירקטוריון: ס' 110-113

יש להבחין בין וועדה מחליטה לוועדה ממליצה: כאשר מדובר בוועדה מחליטה, שיש לה סמכות להחליט במקום הדירקטור, על כל חבריה להיות דירקטורים. כאשר זוהי וועדה ממליצה, יכול להיות בה חבר שאינו דירקטור.

לא בכל עניין יכול הדירקטוריון להאציל את סמכותו לוועדה, כפי שמוסדר מפורשות בחוק בס' 112.

112. סייג לאצילת סמכויות [תיקון: תשס"ה]

(א)   דירקטוריון לא רשאי להאציל מסמכויותיו לועדת דירקטוריון בנושאים שלהלן:

(1)   קביעת מדיניות כללית לחברה;

(2)   חלוקה, אלא אם כן מדובר ברכישה של מניות החברה בהתאם למסגרת שהותוותה מראש בידי הדירקטוריון;

(3)   קביעת עמדת הדירקטוריון בענין הטעון אישור האסיפה הכללית או מתן חוות דעת כאמור בסעיף 329;

(4)   מינוי דירקטורים, אם הדירקטוריון רשאי למנותם;

(5)   הנפקה או הקצאה של מניות או של ניירות ערך המירים למניות או הניתנים למימוש למניות, או של סדרת איגרות חוב, למעט כמפורט בסעיף 288(ב);

(6)   אישור דוחות כספיים;

(7)   אישור דירקטוריון לעסקאות ופעולות הטעונות אישור הדירקטוריון לפי הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275.

(ב)   חברה אינה רשאית להתנות בתקנונה על הוראות סעיף קטן (א), ואולם רשאית היא לקבוע בתקנונה נושאים נוספים שבהם יתקבלו החלטות בידי הדירקטוריון בלבד.

(ג)   הדירקטוריון רשאי להקים ועדות בנושאים המנויים בסעיף קטן (א) לשם המלצה בלבד.

ראה: מבנה ומשטר החברה ומוסדות החברה,