דיני תאגידים: תפקיד המנכ"ל בחברה
הסיכום שלפניכם לקוח מתוך אסופת סיכומי הקורס "דיני תאגידים למנהלים", ראו גם מאגר הסיכומים במנהל עסקים וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה
תפקידו של המנכ"ל: קביעת הטקטיקה, הביצוע בפועל של החלטות הדירקטוריון.
נניח שהחברה במצב קשה, ובעלי המניות סבורים שמה שיש לעשות זה לפטר את המנכ"ל (או כל בעלי המניות מהציבור, או אף רק בעל השליטה).
הדירקטורים, מנגד, סבורים שהמנכ"ל עושה עבודה מצוינת ואינם בעד לפטרו.
מה קורה במקרה כזה כאשר קיימת התנגשות בין האסיפה הכללית (בעלי המניות) לבין הדירקטוריון?
(1) הפתרון הראשון והעיקרי הוא להעיף את הדירקטור אם אינו תומך, מה שאינו מוסדר ישירות בחוק. קל לבצע צעד כזה כאשר יש קואליציה מגובשת של בעלי המניות, אך בפועל קשה להעביר צעד כזה. ב-2006 היה מנכ"ל של יאהו שכל שוק ההון שנא אותו, ובעלי המניות רצו שיפטרו אותו, אולם הדירקטורים היו בעדו והדבר לקח זמן.
(2) ס' 50(א)- האסיפה הכללית רשאית ליטול סמכויות של אורגנים אחרים, לפרק זמן מסוים, ואם הדבר קבוע בתקנון.
50. העברת סמכויות בין האורגנים לפי התקנון [תיקון: תשס"ה]
(א) חברה רשאית לקבוע בתקנונה הוראות לפיהן רשאית האסיפה הכללית ליטול סמכויות הנתונות לאורגן אחר וכן כי סמכויות הנתונות למנהל הכללי יועברו לסמכות הדירקטוריון, הכל לענין מסוים, או לפרק זמן מסוים.
(ב) נטלה האסיפה הכללית סמכויות הנתונות לפי חוק זה לדירקטוריון, יחולו על בעלי המניות הזכויות, החובות והאחריות החלות על דירקטורים לענין הפעלת אותן סמכויות, בשינויים המחויבים, ובכלל זה יחולו עליהם, בשים לב להחזקותיהם בחברה, להשתתפותם באסיפה ולאופן הצבעתם, הוראות הפרקים השלישי, הרביעי והחמישי של חלק השישי.
אם אין הסמכה לכך בתקנון, לדוגמא שלאסיפה הכללית הסמכות לפטר מנכ"ל, האסיפה הכללית יכולה לשנות את התקנון שיאפשר סמכות זו, ואז לפעול לפיטורי המנכ"ל.
(3) לקבוע אחרת בתקנון:
250. מינוי ופיטורים של מנהל כללי
המנהל הכללי ימונה ויפוטר בידי הדירקטוריון, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון.
כלומר, סעיף זה, כשלעצמו, בניגוד לס' 92(א)(7) הנו דיספוזיטיבי.
בסעיפים אלו ניתן לעשות שימוש לכל מיני מטרות שהן קצת יותר "מתוחכמות". נניח שאני רוצה להקים חברה, ורוצה למנוע מצב של השתלטות עוינת- לאחר שהחברה תהפוך לציבורית יבוא אדם שיהפוך לבעל שליטה ויקבע את המתרחש בחברה וישנה את ההנהלה. כדי למנוע את אותה השתלטות, ניתן לקבוע בתקנון הגבלה שלא כל שנה יוחלפו כל הדירקטורים, וששינוי דירקטור דורש רוב מיוחד. בכך, מחזקים את הדירקטורים ומקשים על שינויים על ידי בעלי מניות ש"מאיימים" בהשתלטות שתשנה את סדרי החברה.
לסיכום, האסיפה כללית מול הדירקטוריון: יש לבחון האם ההסדר ניתן להתנאה בתקנון. תמיד ניתן גם לפטר דירקטור, ואם לא שני אלו- ניתן לפנות לס'50(א) המאפשר לאסיפה ליטול סמכות.
מה קורה כאשר קיימת התנגשות בין הדירקטוריון לבין המנכ"ל?
דירקטוריון החברה מחליט כי סמנכ"ל השיווק חייב להיות מפוטר. המנכ"ל חולק עליו.
(1) ס'51- נטילת סמכות של המנכ"ל ע"י הדירקטוריון, אף אם לא נקבע כך בתקנון. על הדירקטוריון פשוט להורות לפני למנכ"ל מה הוא מבקש ממנו שיעשה (פיטור הסמנכ"ל), ואם הוא לא עושה כן, הדירקטוריון יכול לעשות זאת בעצמו ע"י נטילת הסמכות.
(2) ס'50(א)- העברת סמכויות בין המנכ"ל לדירקטוריון- לזמן מסוים+קבוע בתקנון.
*** סעיפים אלו אינם מקנים יותר כוח מזה שניטל מהאורגן האחר. אם יש הגבלה למנכ"ל לגבי פיטורי סמנכ"ל, לדוגמא מכוח הסכם קיבוצי, אותן הגבלות יחולו גם על דירקטוריון שנוטל את סמכותו. כלומר, זוהי רק הסדרה פנימית של סמכויות האורגנים.
מה קורה כאשר הדירקטוריון לא מצליח להגיע להחלטה אחת לגבי מינוי המנכ"ל (נניח יש 4-4)?
ס'52- נבצרות: אם יש בעיה שמונעת מהדירקטוריון להפעיל את סמכותו- רשאית האסיפה הכללית להפעיל את הסמכות במקום הדירקטוריון, אף אם לא נקבע כך בתקנון, אך נדרשת סיבה ושההפעלה תהא חיונית לניהול התקין של החברה. הדבר מוסדר בפרשת הולנדר בסכסוך בין בעלי מניות, מה שהביא לשיתוק הדירקטוריון.
למה לתת לדירקטורים יותר כוח מאשר הכוח שניתן לבעלי המניות? ? הרי האסיפה הכללית מוגבלת ביחס לדירקטורים, ואין לה את אותן סמכויות שיש לדירקטוריון ביחס למנכ"ל.
(1) יש לזכור שפעמים רבות מנגנונים שמחזקים את ההנהלה אל מול בעלי המניות יש בהם פונקציה להגן על בעלי המיעוט.
(2) הגנה על צדדים שלישיים כמו נושים שרוצים שתהא להם כתובת ברורה של הטלת אחריות. נוח שהדירקטורים יהיו אלו שמקבלים החלטות חשובות שניתן גם לפנות אליהם, ולשים אותם באמצע, כמו בהחלטה על חלוקת דיווידנד.
ראה גם: מבנה ומשטר החברה ומוסדות החברה,
