דיני תאגידים: מימון דק – סיכום

דיני תאגידים: מימון דק – סיכום

סיכום זה הינו חלק מאסופת סיכומי הקורס "דיני תאגידים למנהלים", חלק ממאגר הסיכומים במנהל עסקים וכן אוסף הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה באתר

עילת הרמת מסך מבחינת מימון דק מתייחסת למצבים בהם ביהמ"ש קובע שההון העצמי שבעלי המניות השקיעו בחברה היה נמוך מידי, בהתחשב ברמת הסיכונים שנוצרו בשל פעילות החברה. לכן, במצבים כאלו ביהמ"ש מוכן להרים מסך ולהטיל באופן ישיר את חובות החברה על בעלי המניות.

 

מה הבעייתיות במימון דק של חברה?

  • את המצב הכלכלי של החברה ניתן להציג במסגרת מאזן החברה (דו"ח מאזן חשבונאי שמשקף את מצבת הנכסים וההתחייבויות של החברה ביום נתון).

דוגמא לדו"ח מאזן-

נכסיםהתחייבויות (המקורות באמצעותן מימנו את נכסי החברה)
מזומן 50 ₪חובות לספקים 100 ₪
מלאי 50 ₪חובות מס 50 ₪
מכונות וציוד 100 ₪אג"ח 300 ₪
מקרקעין 200 ₪הון עצמי (יחושב ע"י החסרה של ההתחייבויות מהנכסים)- 50 ₪  [500-450]
מוניטין 100 ₪
סה"כ- 500 ₪.סה"כ 500 ₪

כלומר- 450 ש"ח הם של נושים, ו-50 של בעלי המניות, ולכן היחס הוא של 1:9. היחס הזה, שבין מימון ע"י חובות והון עצמי- הוא נקרא כיחס המינוף של החברה. ככל שהיחס גבוה יותרß פירוש הדבר הוא כי החברה ממומנת יותר על ידי חוב ופחות ע"י הון עצמי של בעלי המניות, וכפועל יוצא- הסיכון ביחס למצבה הפיננסי של החברה גדל.

ההון העצמי הוא למעשה "כרית הביטחון של הנושים". משמע, החברה יכולה לא להצליח במידת מה בעסקיה, אולם ככל שיש הון עצמי, ההון העצמי יאכל עם הזמן, אבל עדיין יישארו נכסים אחרים שיוכלו לשרת את נושי החברה. ככל שכרית ביטחון זו גדולה יותר, הסיכון לנושים קטן ולכן- מצבם יהיה טוב יותר ככל שההון העצמי גדול יותר.

מימון דק הוא מימון באותם מצבים בו הסעיף של ההון העצמי הוא מאוד-מאוד קטן, וכפועל יוצא מכך החברה נקלעה למצב של חדלות פירעון.

הנקודה המעניינת היא למה שבעלי מניות ירצו למנף את החברה, כלומר להגדיל את אותו היחס בין החוב להון העצמי?

הגדלת יחס המינוף של החברה יכול להגדיל את הרווחים  של בעלי המניות, ולעיתים אף יכול לגרום להם ליטול סיכונים לא יעילים ביחס לפעילות החברה.

נימוק: הגדלת רווחים- אם אני יכול לגייס הון (חוב) בריבית שהיא יותר נמוכה מהתשואה שהפרויקט שאני משקיעה בו כחברה הולך להניב לי, הרי שככל שאני אממן את הפרויקט בעזרת אותן הלוואות זולות, הרווח שלי- התשואה, כבעל מניות על ההון שלי- תגדל.  נניח שיש לנו פרויקט שאני משקיע בו 100 ₪, ובסוף השנה הוא צפוי לתת לי בוודאות 140 ₪. אם אני מממן אותו בעזרת הון עצמי, התשואה היא 40%.

אותו פרויקט, שימומן ע"י הון עצמי של 80 ₪, ועוד 20 ₪ של הלווה בריבית שנתית של 20%. ß בסוף השנה אני צריך להשיב לבנק 24 ₪. בסוף השנה שי לי 140-24= 116 ש"ל שנותרים לי. אם השקעתי 80, משמע- הרווחתי 36, והתשואה היא 36/80= 45%. כלומר בעזרת שינוי המבנה המימוני ונטילת חלק מההון כהלוואה, הצלחתי להגדיל את הרווחים.  [ההיגיון הוא בנטילת הלוואה בעשרים אחוז, ורווח של 40 אחוז].

אם המינוף גדל- 20 ₪ הון עצמי ו-80 ₪ בהלוואה של 20%, כלומר- אני אצטרך להשיב לבנק 96 ₪, בסוף השנה יהיה לי 140-96= 44 ₪. כלומר העשרים שקלים שלי הניבו לי רווח של 24 ₪, שהם תשואה של 124/20= 120%!!!

הנחת מוצא: על התשואה להיות גבוהה מהריבית על מנת שהגדלת המינוף תגדיל תשואה ותשתלם לבעל המניות!

השאלה השנייה בהקשר של יחס מינוף, היא כי לעיתים בגלל תופעה זו, הפירמה תונע לבחור בפרויקטים שאינם יעילים. כלומר, היכולת למנף את הפעילות של הפרימה ולממנה ע"י חוב חיצוני ייגרמו למנהלים ולבעלי המניות לבחור בפרויקטים לא יעילים.

ישנם 2 פרויקטים, שההשקעה היא 100.

–        פרויקט א'- מניב 140 ₪, בוודאות של 100%. תשואה: 140

–        פרויקט ב'- מניב רווח של 200 בחמישים אחוז, ורווח של 40 בחמישים אחוז אחרים. תשואה: .

פרויקט א' יותר יעיל- הוא מניב תשואה יותר גבוהה מהתשואה הממוצעת של פרויקט ב'. לכן, אם יש סיטואציה של מימון שהוא כולו הון עצמי, ברור שבעלי המניות היו בוחרים בפרויקט א' ולא ב', שכן הוא בממוצע צפוי להניב רווחים יותר גבוהים על פני זמן.

מה קורה כאשר במקום מימון של הון עצמי, יהיה מימון של 20 ₪ הון עצמי, ועוד 80 ₪ הלוואה בריבית של 25%. כלומר, בסוף השנה על בעל המניות להשיב 100 ₪ לבנק.

במצב זה: פרויקט א' צפוי להניב לבעלי המניות 140-100=40 ₪.

פרוייקט ב' צפוי להניב:

(1)    50% 200-100=100.

(2)    40% 40-100=(בע"מ)=>0.

–        ממוצע- 50 ₪.

כלומר- בגלל הנקודה הזו שבמקרה של כישלון הם לא נושאים בסיכון, כדאי לבעלי המניות לבחור בפרויקט המסוכן, למרות שהוא פחות יעיל מבחינה חברתית, שכן הוא מטיל סיכון רב על הנושים שלא יוכלו לפרוע את חובם במקרה של התממשות 50% הגרועים.

שיקולי מס על מינוף גבוה: שיקול נוסף המעודד למינוף החברה הוא שיקול מבחינת דיני המס (מיסוי). כאשר אני מושך כסף מהחברה כדיווידנד, אזי כל הכסף ממוסה כהכנסה (יש מס שחל על דיווידנד). לעומת זאת כאשר אני מניב הלוואות, הוצאה זו אינה דורשת תשלום מס, אלא מנגד, תשלום הריבית על ההלוואה יכול אף להיחשב כהוצאה מוכרת.

הוצאת הכספים החוצה מהחברה כתשלומי ריבית במקום דיבידנדים מצליחה להקטין את חבות המס של החברה ובאופן כללי מדובר במצווה הגדולה ביותר שעורך דין יכול לעשות עבור לקוחו.

ראה: פסיקה במימון דק

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר:

הכסף או החיים: כמה זה "מספיק"?

כמה כסף זה מספיק בכדי לחיות חיים מאושרים? אם התשובה היא "עוד" אז אין לכם סיכוי, אבל מבט אחר על העבודה והקניות יכול לשנות את זה.