"אישה זקוקה לכסף וחדר משלה אם היא מעוניינת לכתוב ספרים" כותבת הסופרת וירג'יניה וולף כאשר היא מנסה לענות על השאלה מדוע הספריות, בודאי בזמנה ("חדר משלך" נכתב ב-1929), מלאות בספרים שנכתבו על ידי גברים אבל רק במעט ספרים שנכתבו על ידי נשים.
הטענה של וולף לא נוגעת רק להיבטים הטכניים של הכתיבה אלא לתפיסת המהות של האישה והתפקוד שלה הן במרחב הפיזי והן במרחב המנטלי. הרעיון שאישה צריכה "חדר משלה" על מנת להיות סופרת אומר שהיא לא רק צריכה מקום שקט וסגור שבו היא יכולה לכתוב אלא גם מקום שמבטא את כך שהיא אינדבידואל נפרדת שעומדת בזכות עצמה ולא רק מישהי שאחראית לטפל באחרים (בעלה והילדים).
הנקודה המרכזית של וולף ב"חדר משלך" היא שנשים לא קיבלו מקום, במובן הרחב של מקום, שבו הן יכולות לפתח את עצמן וליצור. לדעתה העתיד של יצירה נשית תלוי ביכולת שלהן לתבוע ולקבל לעצמן חדר משלהן. וולף מדגישה גם האת הנגישות לחינוך שלא ניתנה לנשים כמרכיב מכריע בכך שהן מיעטו לשלוח את ידן בכתיבה, קושי שהיה לא רק טכני (קשה לכתוב הרבה אם לא קוראים הרבה) אלא גם מנטלי (קשה לקרוא ולכתוב הרבה אם לא מעודדים ומצפים ממך לעשות זאת). כישרון ויצירתיות מבחינת וולף הם רק חלק מהמשוואה, הזדמנות וטיפוח הם מרכיב לא פחות חשוב שמאפשר לכישרון והיצירתיות לבוא לידי ביטוי ואת זה, היא טוענת, נשים מעולם לא קיבלו.
