סיכום ספר חגי
סיכום זה הינו חלק ממאגר הסיכומים בתנ"ך על פי תוכנית הלימודים החדשה המעודכנת, תת נושא שיבת ציון ותקופת בית שני
ברקע למתואר בספר חגי עומדת תהפוכות פוליטיות בעולם הקדום. המלך כורש נהרג במלחמה בשנת 530 לפנה"ס, ובמקומו עלה לשלטון המלך כנבוזי. בשנת 522 לפנה"ס פרץ מרד נגד כנבוזי ועל כס השלטון באימפריה הפרסית עלה דריוש.
דריוש חילק את האימפריה הפרסית ל – 24 מחוזות, וכל מחוז חולק ל'פחוות' – פחווה היא פלך קטן. המושל על הפחווה נקרא 'פֶּחָה'. המחוז החמישי (מבין 24 המחוזות) כלל את סוריה, ארץ ישראל, קפריסין, עמון וערב. הפחווה של איזור יהודה נקראה 'פחווה יהוד' או – 'יהוד מדינתא' (בארמית).
הנביא חגי פעל בשנת שתיים למלך דריווש, היא שנת 520 לפנה"ס. כלומר, 18 שנה לאחר מתן הצהרת כורש, ושיבת היהודים לירושלים וליהודה (שיבת ציון). המנהיג המדיני של יהודה הוא זרובבל – הפחה – המושל ביהודה מטעם הפרסים.
אף על פי שבשנת 538 לפנה"ס ניתנה הצהרת כורש המתירה ליהודי בבל לשוב ארצה כדי לבנות את בית המקדש. ואומנם נעשו הכנות – נקנו חומרים, שילמו לבעלי מלאכה, הונחו היסודות, אבל הבית עצמו לא נבנה – מדוע לא נבנה המקדש וחל עיכוב כבר 18 שנה?
היהודים ששבו מן הגלות נתקלו בקשיים רבים בארץ ישראל – התנכלויות מצד השכנים בצפון = השומרונים, וכן מצד עם אדום. גם התנאים הכלכליים הקשים מנעו את הבנייה, וכך קרה שבניית המקדש נפסקה בעצם למשך 18 שנים.
הנביא חגי ראה במו עיניו את בית המקדש הראשון שחרב ב – 586 לפנה"ס (ראה פרק ב', 3), ומכאן שבשנת 520 לפנה"ס, עת ניבא לעם, היה כבר איש זקן.
הנבואות של חגי עוסקות בשני עניינים עיקריים:
1) תוכחה ליהודים ששבו מן הגלות ולא מיהרו לבנות את מקדש ה' בירושלים כמצוות כורש מלך פרס.
2) דברי עידוד לבונים השרויים במצב כלכלי ירוד, ולכן החלו לבנות את בית המקדש מחומרים פשוטים. חגי מעודד ומבטיח כי יבוא יום ותפארת הבית השני תהיה גדולה מן הבית הראשון. הבנייה תגרום גם לכך שהמצב הכלכלי של היהודים ישתפר.
בתוכנית הלימודים החדשה בתנ"ך נלמד רק חגי פרק א' – לחצו על הקישור לסיכום הפרק.
