סיכום עזרא פרק ד' 1-6

סיכום עזרא פרק ד' 1-6

סיכום זה הינו חלק ממאגר הסיכומים בתנ"ך על פי תוכנית הלימודים החדשה המעודכנת, תת נושא שיבת ציון ותקופת בית שני, סיכום ספר עזרא

מיד עם שיבתם ארצה של היהודים שבי ציון מבבל עקב הצהרת כורש, הם החלו בבניית בית המקדש השני.בשלב המוקדם הזה כבר פנו אליהם תושבי הארץ המכונים "צרי יהודה ובנימין" (= שונאי יהודה ובנימין) בבקשה להצטרף אל היהודים השבים לציון במלאכת בניית המקדש השני לה',אלוהי ישראל בירושלים כי על פי גרסת הקרי (בעזרא ד' פס' 2 כתוב : "… ולא (קרי : ולו) אנחנו זבחים מימי אסר חדן,מלך אשור המעלה אתנו פה…") לטענתם,הם עובדים את ה' אלוהי ישראל מאז שמלך אשור הגלה אותם מארצותיהם לארץ ישראל (ראו מלכים ב', פרק י"ז, פס' 41-24).בהתאם לגרסת הכתיב ניתן להבין את ההיפך : דווקא הם לא עבדו את ה'.לפי הכתוב במלכים ב', פרק י"ז, פס' 41-24 הם עבדו גם את ה',אלוהי ישראל גם אלים זרים שהביאו עימם מחו"ל,בהתנהגות דתית הידועה כסינקרטיזם

(סינקרטיזם הוא תופעה דתית לפיה אדם עובד שתי אלוהויות המנוגדות במהותן בו זמנית מבלי לשים לב לסתירה שבהתנהגותו דתית זו). מנהיגי שבי ציון היהודים  מסרבים בתוקף לשתף את האנשים האלה בבניית המקדש כי הם לא מקבלים אותם כחלק מהעם היהודי עובדי ה' וגם כי אינם יכולים לשתף אותם בכך כי הצהרת כורש,מלך פרס מתירה רק לשבים מן הגלות בבבל לבנות מקדש לה' בירושלים ולא לאנשים תושבי הארץ.מנהיגי היישוב היהודי של שבי ציון הם זרובבל,נכדו של יהויכין,מלך יהודה החוקי האחרון שנלקח לגלות על ידי מלך בבל בשנת 597 לפני הספירה, המשמש פחה, שליט מטעם השלטונות הפרסיים בפחוות (=מחוז) יהוד (יהודה) שבשטח ממלכת יהודה לשעבר ויהושע (ישוע) בן יהוצדק הכהן הגדול.

הסירוב הזה עורר רגשות עוינות ושנאה בין שתי הקבוצות : היהודים שבי ציון מזה ו"עם הארץ" צרי יהודה ובנימין תושבי הארץ מזה.אלה ניסו למנוע מהם את בניית המקדש בכל מיני אמצעים : בבהלה,בשכירת יועצים להפר עצתם ובכתיבת מכתב המאשים את היהודים במרד נגד האימפריה הפרסית שאז שלטה בארץ ובעולם.

 

תועלתנות והנוסחה המנצחת לאושר

מה אם בכל אחת מאלפי מההחלטות הקטנות או הגדולות שאנו מקבלים בכל יום הייתה נוסחה שתאמר לנו מה ההחלטה הנכונה שתוביל אותנו לאושר?

יהדות ותרבות המחלוקת

האם האמונה של היהדות באמת אחת היא האמונה שכדי להגיע אליה צריך לעמת בין אמיתות מנוגדות? על תרבות של מחלוקת מאברהם אבינו עד חכמי ימינו