סיכום: אווה אילוז \ תרבות וקפיטליזם- הילכו השניים יחדיו? (עמ' 7-13)
מתוך: סיכומי מאמרים בסוציולוגיה
קשה למצוא מושגים שסוציולוגים חלוקים יותר לגבי משמעותם המדויקת מאשר המושגים "קפיטליזם" ו"תרבות" המעסיקים את הסוציולוגיה מראשית דרכה. עם זאת ניתן להגדירם:
קפיטליזם– מערכת כלכלית שבה מיוצרות ומוחלפות סחורות במטרה לצבור רווח, שחלקו מושקע מחדש על מנת ליצור את התנאים לצבירת רווח עתידי.
תרבות– (לפי הגדרתו הקלאסית של האנתרפולוג קליפורד גירץ) תבניות של משמעות המגולמות בסמלים המועברים במהלך ההיסטוריה, מערכת של מושגים המקבלים ביטוי באמצעים שבהם אנשים מתקשרים, משמרים ומפתחים את הידע שלהם על החיים.
מהו הקשר בין שני מושגים אלה?
על פניו אין להם הרבה מהמשותף: רובנו לא חושבים כי הארגון הכלכלי של החברה (הקפיטליזם) משפיע על הערכים המנחים את התנהגותנו, הספרות, האומנות או על הצורה בה אנו מתאהבים או רוכשים חברים. אנו סבורים כי הערכים והרגשות שלנו הם פרי רצוננו החופשי. אך למעשה,
ה"קפיטליזם" שינה באופן משמעותי את כל זירות החיים: החל במתרחש בחיי היומיום שלנו, דרך תפיסת העצמי והקשר עם הסובב אותנו, וכלה באופן שבו נוצרת אומנות ומופצים רעיונות. השיטה הקפיטליסטי מדגימה את אחת ההנחות הבסיסיות של הסוציולוגיה והמרקסיזם: קיים קשר הדוק בין העולם החומרי וצורת ארגונו לבין תודעתו של האדם (עולמו הנפשי). מאפייני הקפיטליזם מהווים תופעה חדשה למדי: בחירה, ארגון רציונלי של מוצרים, החלפת כסף אנונימית, מסחור של תהליכי ייצור, חליפין, הפצה והשקעה. יצירת הרווח אינה המצאה מודרנית- כבר בימי הביניים ניתן לזהות פעילויות בעלות אופי קפיטליסטי, אך לא התקיימו התנאים שאיפשרו את פריחתו של מנגנון כלכלי המקיף את החברה כולה, בדומה לזה שקיים היום. הכלכלה הקדם מודרנית הייתה כלכלה של מחסור. דוגמא לכך היא רכישת בגדים:
עד המאה ה-20: רכישת בגדים הייתה מעשה מורכב ודרשה השקעה לא מבוטלת של כסף, ולכן רוב האנשים החזיקו 2 מערכות בגדים בלבד- אחת לעבודה ואחת ליום ראשון.
בתקופה הקדם קפיטליסטית: כאשר התעורר הצורך בבגד חדש עמדו בפני אדם שתי אפשרויות: האפשרות לתפור את בגדיו בעצמו או להזמינם אצל חייט או תופרת.
כיום: לרובנו יש מגוון רחב של בגדים המוחלפים תדירות בהתאם לצו האופנה. קיימת קשת רחבה של מוצרים ומותגים שלא היתה קיימת בעבר.
הבדלים בין הארגון הקפיטליסטי העכשווי לבין הארגון הטרום קפיטליסטי:
- בחברות המסורתיות, היו גורמים כבדי משקל שעיצבו את הפעולה הכלכלית בדמותם של ערכים דתיים ותפיסת הקשר בין הפרט לאלוהיו ובין הפרט לקהילה. הפעולה הכלכלית הייתה מכוונת בדרך כלל לסיפוק של צורך קיומי. הרעיון של עבודה במטרה לצבור הון וכדי לצרוך עוד מוצרים הוא רעיון מודרני.
- באירופה של ימי הביניים תיפקדה המשפחה בראש ובראשונה כיחידת ייצור, וכל הפרטים במשפחה- גברים ונשים, מבוגרים וילדים- עבדו (בבית או בשדה). פרנסת רוב משקי הבית התבססה על חקלאות שהוא ענף עונתי, ולכן בני המשפחה עבדו בעונות שונות כשכירים מחוץ למשק הבית, אך ככלל היתה המשפחה מקום עבודתם המרכזי של רוב האנשים. כיום, לעומת זאת, מקור הפרנסה נמצא כמעט תמיד מחוץ לבית. המשפחה המודרנית כבר איננה יחידת ייצור כלכלית אלא זירה לתמיכה רגשית ויחסים אינטנסיביים.
- בחברה המודרנית, מעמדו של אדם נקבע בהתאם לעבודתו, הכנסתו, תכונותיו האישיות או כישוריו. בעבר מעמדו של אדם נקבע על-פי ייחוסו המשפחתי.
- בעבר היתה העבודה מיועדת לפשוטי העם. לאציל אסור היה לעבוד אם רצה לשמור על יוקרתו. הוא בז לעבודה, וראה בבקשה ממנו לעבוד פגיעה בסטטוס החברתי שלו. כדי להגדיל הון יכל היה לצאת למלחמה, לשאת אישה עם נדוניה גדולה או להטיל מיסים.
- המסלול הטרום קפיטליסטי מתחיל ייצור לאחר מיכן מכירה, קבלת תמורה ורכישת מוצר אחר לסיפוק צרכים אישיים. במסלול הקפיטליסטי מושקע הון ראשוני בייצור, והרווח המופק מושקע מחדש בהגדלת היקף הייצור וחוזר חלילה.
שאלתם הגדולה של הסוציולוגים מסוף המאה ה-19 ועד היום היא כיצד משפיעים הכוחות האדירים של הקפיטליזם על הדרך שבה אנו מעניקים משמעות לחיינו.
רוב הסוציולוגים נקלעו לדילמה: מצד אחד הקפיטליזם נתפס כגורם המפורר את היחסים החברתיים, כמאיץ תהליכים של ניכור ויכולות פיקוח ושליטה גדולות מבעבר, ומצד שני הקפיטליזם יוצר שוק ובו שפע של סחורות וחברה דינמית ותוססת מבחינה תרבותית.
סוציולוגים קלאסים טענו בעבר כי הקפיטליזם גרם להרס הקהילה, להופעתה של החילוניות, ליצירת מערכות אימפרסונליות בחברה, להומוגניות חברתית, לניצול ברוטלי של עובדים,לקרירות וניכור וליחסים תועלתניים. מצד שני ברורה לחלוטין העובדה שהתפתחות הקפיטליזם קשורה באופן הדוק ליכולתם של רבים לממש את תכנית החיים שלהם, להתמקד בחייהם הפרטיים, בעידוד המקוריות, באישור כבודו העצמי של האינדיבידואל וביצירתיות. שלוש נקודות מבט שונות בבחינת הקשר בין קפיטליזם ותרבות:
- מסחור האמנות והרגשות.
- הממד הערכי של התרבות בעידן הקפיטליסטי.
- היווצרותה של הספירה הרגשית וזהות הפרט.
התופעה הקפיטליסטית קשורה ברבדים רבים של תרבותנו, אך זוהי שיטה רבת פנים והשלכותיה לעיתים סותרות.
ראה גם: אווה אילוז \ תרבות הקפיטליזם – פרק ט
אווה אילוז \ זמן הקפיטליזם (תרבות וקפיטליזם פרק ה)
