תרבות פופולרית – סיכומים: "תעשיית התרבות" על פי אסכולת פרנקפורט
ראה סיכום קורס מלא: תרבות פופלרית – סיכומים
"תעשיית התרבות" לפי אסכולת פרנקפורט
אסכולת פרנקפורט הוא כינוי לקבוצת אנשים שעסקו בהגות ובמחקר בין תחומי בתחומים: סוציולוגיה, פסיכולוגיה, פילוסופיה, תורת הספרות, על בסיס של השקפה ביקורתית מרקסיסטית. אסכולת פרנקפורט נחשבת לראשיתה של התיאוריה הביקורתית. הקבוצה פעלה בגרמניה מראשית שנות -20 (של המאה העשרים) עד 1933, חידשה את פעולתה בארצות הברית ב-1934 ושבה לגרמניה בשנת 1949. אנשים בולטים באסכולה הם מכס הורקהיימר, תיאודור אדורנו, הרברט מרקוזה, ולטר בנימין, ליאו לוונטל, אריך פרום.
כשאנשי "אסכולת פרנקפורט" היגרו לארצות הברית הם נדהמו ממה שנראה להם ככוחה העצום של תקשורת ההמונים התומכת בתעשיית תרבות פופולארית (מוזיקה, קולנוע, ספרות ועיתונות מסוגים מסוימים).
תרבות ההמונים באמצעות תקשורת ההמונים, גרסו אנשי האסכולה, עוזרת ליצור תחושות מוטעות של שוויון על ידי יצירת תעשיית תרבות אחידה וממוסחרת אותה כינו בשם "תעשיית התרבות" או "חרושת התרבות". הם ראו בתרבות הפופולארית מכשיר אידיאולוגי והתרשמו מהכוח העצום שלה לעצב דעת קהל, ולהעביר מסרים שיוצרים תודעה כוזבת ומשעתקים את יחסי הייצור.
על פי גישה זו תעשיית התרבות משרתת את האליטה השלטת. ככל שמעמדה של תעשיית התרבות נעשה יותר ויותר איתן, כך היא מסוגלת לשלוט יותר בצורכי הצרכנים: לייצרם, לכוונם ולהשליט בהם משמעת. כל זאת תחת אשליה של חופש ואינדיבידואליזם. צריך לקחת בחשבון שהביקורת שלהם כלפי התרבות הפופולארית היא חלק מהביקורת הכללית שלהם על אשליית האינדיבידואליזם והנאורות. לפי ביקורת זו, האידיאלים שאנו חיים לאורם מאז תקופת ההשכלה והמהפיכה המדעית, שהאדם הוא חופשי, שהוא שואף למימוש עצמי – אלה אידיאלים יפים, אבל אנו לא חיים בחברה שמאפשרת מימוש שלהם. "הנאורות הובילה לאושוויץ" (ראו גם: הביקורת של אדורנו על מושג הקידמה והנאורות).
בניגוד לוולטר בנימין שרואה גם צד חיובי בתעשיית התרבות, הוגי אסכולת פרנקפורט הם לגמרי שליליים. לתרבות הפופולארית הם קוראים "תרבות הבוהים" או "תעשיית התרבות". בעיניהם כלי התקשורת, הקולנוע והתרבות הם במהותם חלק מפס הייצור הנשלט על ידי תאגידים. כלומר, הם משמשים סוכני קפיטליזם. ההמונים צורכים את התוצר של התעשייה הזו – את התרבות הפופולארית באופן פאסיבי, ובכך מחזקים את הלגיטימציה של התאגידים. זרימת המידע בשרטוט היא חד סטרית – מלמעלה למטה. מוצרי התרבות הפופולארית הם חלק מפס ייצור הנשלט בידי תאגידים רווחיים, משווק ע"י כלי התקשורת ונצרך באופן פסיבי ע"י ההמונים. לכן, תרבות פופולארית = תרבות בוהים.
