תולדות האמנות – סיכום: קלוד מונה – ניתוח יצירות
קלוד מונה 1840 – 1926:
קלוד מונה נחשב למנהיג האימפרסיוניזם אחד מיצירותיו "אימפרסיה" היא שנתנה לקבוצה את שמה, צייר בעיקר ציורי נוף בהתרשמות אובייקטיבית, כשמטרתו היא לתאר את האפקטים המשתנים של האור כשהוא מתאר את הנושא שוב ושוב בשעות ובעונות שונות ובכך מתאר את השתנות הצבע והצורה.
ביצירתו מונה מתאר את האור בכתמי צבע המונחים על הבד ומתמזגים בעיני הצופה.
* התרשמות – אימפרסיה – זריחת שמש, 1873, שמן על בד, 36X55 ס"מ
מונה בחר לתאר את שעת הזריחה בסביבה המושפעת ממים, ערפל ואור שמש .התחושה היא שעוד רגע תזרח השמש במלוא עוצמתה והצבעים ישתנו.
תיאור היצירה
היצירה מתארת נמל בשעת זריחה. על הנהר שטות סירות אחדות וברקע מבצבצים בתים מבעד לערפל. לערפל יש חשיבות רבה – כאשר הוא מתערב באור הוא גורם לאובייקטים לאבד את צורתם, והם מתחילים להיראות כרמז מטושטש. הנושא של היצירה הוא לא הנמל או הזריחה, אלא ההתרשמות של האמן ממראה עיניו, כפי שמתברר משם היצירה "אימפרסיה , זריחת השמש"
האירוע שגרתי וחוזר על עצמו מידי יום ביומו: רגע קסום של זריחה , בו האור משתנה בהדרגה.
אמצעים אמנותיים
האור מעומעם, אור של שמש שטרם זרחה. אור השמש מתפצל לכתמים שנשברים ומרצדים במים.
תפיסת המרחב: החלל הוא אטמוספרי, שהולך ומיטשטש ככל שמתרחקים אל האופק. כתוצאה מכך הנוף כולו הופך למשטח צבע מופשט, המערב בין השמים האדומים לבין השתקפותם במים.
הקומפוזיציה פתוחה לחלוטין, מתמשכת לכל הכיוונים מכל צידי הבד. תפיסת קטע נוף כביכול מקרית , כמו בצילום.
טכניקה: הציור המהיר המתחייב מתפיסת רגע חולף והספונטניות מורגשים היטב. היצירה עשויה ממשיכות מכחול קטנות וחופשיות, כדי לתאר התרשמות רגעית חולפת. הצבעוניות משלימה. יש שימוש בצבעים משלימים ונקיים של כחול-כתום, היוצרים הרמוניה של ניגודים. האור הכתום מנוגד לרקע צבעי הכחול בצללים ובמים, בהשפעת תיאוריית הצבע של שברוי. הגוונים הבהירים מתמזגים זה בזה ואין שימוש בצבע שחור.
* תחנת סנט לזאר, 1877, שמן על בד, 100X60 ס"מ
הרכבת הייתה סמל רב עוצמה למודרניות בימי האימפרסיוניזם . מסילות הברזל החדשות שינו כליל את פני החברה העירונית. פריזאים מהמעמד הבינוני, הבורגנות, מילאו את קרונות הרכבת שתיקח אותם לבילוי של יום ראשון בכפרים הציוריים שמחוץ לפריז ובימי השבוע רוב הנוסעים נהרו אל העיר.
גם יצירה זו היא אחת מציורי הסדרות של מונה העוסקות בתיאור האובייקט בשעות ובתנאי מזג אוויר שונים, כדי לבדוק את השפעת האור על הצבע והחומריות. בעצם זוהי הסדרה הראשונה שבה עסק מונה.
נושא היצירה
זהו נושא עירוני חדש, שהוא תוצאה של המהפכה התעשייתית – תחנת הרכבת שבה נראים קטרי רכבת פולטי עשן, קרונות, נוסעים ועוברי אורח. התיאור הוא מחיי היומיום המצויר בחוץ ולא בסטודיו. הנושא עוסק בתיאור מראה בן חלוף של קטר בנסיעה, שנותן תחושה של צילום הבזק , במטרה לתפוס את התנועה ואת הרגע.
היצירה מתארת חלל סגור של תחנת רכבת בדיוק ברגע שנכנס אליו קטר של רכבת. הקטר, המתואר במרכז היצירה, מעלה עשן סמיך הממלא את החלל. קירות התחנה תוחמים את החלל משני עבריו, והצופה מביט בנעשה מתוך המבנה.
אפקט האור
עיקר עניינו של מונה ביצירה זו הוא המפגש של האור והעשן של הקטר, על האובייקט – על מראה התחנה. המפגש של העשן עם האור גורם לקירות התחנה להיראות כנעדרי חומריות וכמו ממוססים את הקירות לרגע, לכן קירות התחנה נראים מטושטשים.
מאפיינים אימפרסיוניסטיים ביצירה
ציור באוויר הפתוח: הציור נעשה בחוץ, מול האובייקט ולא בסטודיו , כדי להפיק את המראה הנכון של האובייקט בהשפעת האור בזמן אמת וללא הכנה מוקדמת.
טכניקה: כתמי צבע חופשיים בהטחות מכחול קטנות , פירוק האור והצבע וטשטוש קווי המיתאר. מונה חושף את עבודת המכחול במרקם מחוספס. הציור נעשה על ידי הנחת הצבע ישירות על הבד.
מיעוט בפרטים: הציור נעשה במהירות כדי לתפוס רגע מסוים, לכן אין כניסה לפרטים, והאובייקטים מתוארים בכתמים כללים.
השפעת הצילום: יש טשטוש וערפול של המבנים והדמויות בתחנה, כתוצאה מתפיסת רגע של תנועה והשתנות, כמו בצילום. ההשפעה של הצילום ניכרת גם בקיטוע של קירות התחנה. רואים רק קטע אחד מתוך מכלול שלם, כמו בפריים של המצלמה.
* קתדרלת רואן, אור שמש מלא – הרמוניה בצבעי כחול וזהב, 1894,
מונה צייר כ- 20 תמונות של הקתדרלה . זוהי סדרת תמונות של בניין הקתדרלה בתנאי תאורה שונים , מהבוקר עד הערב. זהו מעין מחקר של תהליך הראייה. מונה, שצייר את הקתדרלה מאותה נקודת מבט, ראה איך האור משנה את המבנה ללא הרף. התוצאה היא שאותה קתדרלה מתוארת בצבעים שונים ובמידת חדות שונה . כאשר מונה צייר את הקתדרלה באור שמש מלא האור מוסס את המבנה והקתדרלה כמו נמוגה באור. נראה שאור השמש המלא פירק את המבנה למרכיביו, נטל ממנו פרטים והבניין נראה כמו איבד את החומריות והמשקל הסגולי שלו. הצורות, שנחשבו לקבועות ויציבות, משתנות כאשר האור העוטף אותן משתנה. התוצאה הייתה שאותה קתדרלה קיבלה פנים רבות: פעם היא צבועה בצבע אדום עבה, שנראה כמו אבן גסה, השערים ברורים והחלון הצבעוני הגדול הופך למסתורי. בציור אחר הקתדרלה נראית חיוורת, זוהרת, נוזלית ומתחלפת, חסרת פרטים.
* שושנות מים בג'ברני, 1905, שמן על בד, 92X73 ס"מ
סדרה זו היא סדרת הסיום של הסדרות של מונה. התמונות בסדרה זו הפכו אט אט יותר ויותר מופשטות – הפכו למקבצי גוונים וצבע.
את שושנות המים גידל מונה באחוזתו בג'יברני, לא הרחק מפריז . סדרה זו מבטאת תהליך של התבוננות מתמשכת בעולם השקוע במים. מונה צייר את שושנות המים במשך שעות היום ובמזג אוויר משתנה. צמחיית המים העשירה סיפקה למונה עניין רב במשחקי הצבע העשירים שנוצרו בהשפעת האור ובהשתקפויות במים. לעת זיקנה החל מונה להתעוור ולא יכול היה להתבונן בשושנות המים, ולכן צייר אותן מהזיכרון. היצירות האחרונות הן יצירות בממדים גדולים וקרובות להפשטה, שאפשר לייחס אותה לאובדן ראייתו.
