היסטוריה פוליטית של זמננו: בעיות הפנים של גרמניה הנאצית
לגרמניה הנאצית יש מספר בעיות פנים:
הכנסיות: מספר כנסיות, אך אינן חזקות ומאוחדות כמו באיטליה. לכן היטלר חותם על הסכמים עם כל הכנסיות, ומבטיח את זכויותיהן, כדי שלא יהוו מחסום לשליטה. (הכומר הפורטסטני שמדבריו ניכר שמרגיש שמתייחסים אליו טוב).
המלוכה איננה, ואינה מהווה פקטור.
הצבא, דווקא כן מהווה פקטור, בעייתי מבחינת הנאצים. הקצונה שם הייתה האליטה האמיתית הפרוסית, היונקרים, והסתכלו על הנאצים כפי שהאליטות הסתכלו עליהם – מלמעלה. היטלר מתקשה עם הצבא, ואז הם מפעילים תכסיסים מהסוג המלוכלך. שר ההגנה פון-בלומברג, אריסטוקרט פרוסי, שלא מוותר להיטלר בעניינים שונים. אומר שגרמניה לא יכולה ללכת לכיבושים, עימותים עם צרפת ובריטניה וכו', וטוען שהצבא אינו מוכן. אז, האנשים של המפלגה ושירותי הביון מחפשים נקודה כדי לסלקו, ומוצאים אותה. מוצאים שאשתו הצטלמה בעבר ככוכבת פורנו. הנאצים כזכור היו מוסרניים, והסיתו נגדו, דרשו שיתפטר – אף שלא היה אנטי נאצי בכלל. הוא אף קידם את שבועת הנאמנות להיטלר.
פריכט, מפקד הצבא, נמצא כהומוסקסואל – נחשב אז שוב כמנוגד באופן קשה למוסר, בלתי מתקבל על הדעת. גם ממנו דרשו שיתפטר וסילקו אותו (אח"כ התגלה שהיה פבריקציה). גנרלים נאצים לא היו אז – מצאו כל מיני אנשים שהיו נאמנים להיטלר.
אנשי הצבא אומנם התקפלו, אך לא נתנו לו לעשות תוכניות צבאיות, הציבו גבול להתערבות שלו. אומנם, היטלר בכל זאת השתתף בישיבות שהיו נראות לו חשובות, והוא הביע את דעותיו, שהתגלו כמבריקות מבחינה צבאית. עד 39 ניהלו את המתקפות לפי המטכ"ל – אך מ-40 ניהלו זאת לפי רעיונותיו של היטלר (כדוגמת בליצקריג). היטלר הוכיח עצמו כאיש שמבין הרבה בענייני צבא, והמטכ"ל נשמע לו.
המשמעות האמיתית של הסכם מינכן, הוא שצבא גרמניה הולך וגדל ב-38, והבעיה האמיתית שלו היא הצבא הצרפתי (המצויד, קו מז'ינו וכו'). אך הצרפתים לא עבדו רק על הצבא שלהם – אלא גם על הצבא הצ'כי, של רומניה וכו'- במטרה ליצור חגורה מגבילה סביב גרמניה. ברגע שמסרו את הסודטים להיטלר (וזו המשמעות האמיתית של היטלר, אותה הבין כל קצין זוטר) – מסרו להם את קו ההגנה של הצ'כים, ודיביזיות רבות יצאו מהמשחק. קיבלו את כל מרכז התעשייה הצבאית של האימפריה האוסטרו-הונגרית (סקודה למשל), שכולה עברה לגרמניה.
זה, ביחד עם 12 דיביזיות אוסטריות באנשלוס, הקפיצו את היכולת הצבאית והצבאית-תעשייתית של גרמניה. הדבר שינה את התמונה באירופה, ולמעשה בכך עשה את מלחמת העולם השנייה לבלתי נמנעת.
המשמעויות של מינכן אינן דיפלומטיות וכו', אלא של שינוי מערך הכוחות באירופה (ניזום על ידי מוסוליני שהבין זאת), שם האנגלים בעיקר, ושאר האירופיות, היו חסרי אונים.
