סיכום: הרקע למלחמה הקרה

תום מלחמת העולם השנייה: בדלנות סובייטית מול לכידות אנגלוסקסית

במחצית השנייה של 1949 התקיימו בחירות נפרדות בשני גושי כיבוש – באזור הכיבוש הסובייטי במזרח גרמניה, ובאזור הכיבוש האנגלוסקסי-צרפתי במערב גרמניה

הוקמו שתי רפובליקות נפרדות:
הרפובליקה הדמוקרטית של גרמניה במזרח והרפובליקה הפדראלית של גרמניה

בשני הצדדים לוחצות המדינות הכובשות על הנהגת תפיסות עולם המשקפות את יסודותיהן:
סוציאליזם קיצוני מגובה בפעילות כוחנית של ה-Stasi במזרח ודמוקרטיה-ליברלית ותפיסה קפיטליסטית במערב

בצד המזרחי גייסו הסובייטים עוד מדינות שהפכו לגרורות של ברית המועצות. אלה שפעלו בגלוי נגדה באמצעות תנועות עממיות, נענו בהשתלטות בכוח: הונגריה (1956) וצ'כוסלובקיה (1968, האביב של פראג).

המלחמה הקרה לא הייתה ממש מלחמה, אך היה זה מתח שנמשך כ-40 שנה…

עפ"י קונקווסט– הקומוניזם, כמו הנצרות, רוצה להתפשט יותר ויותר. זוהי תפישה מאוד מרכזית להבנת המלחמה הקרה, התולה את האשמה בסובייטים. התפישה האמריקאית הייתה שצריך לבלום את הקומוניזם. תיאוריית הדומינו אמרה שאם מדינה אחת תיפול לקומוניזם- כל המדינות ייפלו אחריה ולכן האמריקאים צריכים לעשות פעולת נגד.

הובסבאום אומר כי זאת אמריקה הנאורה וליברלית והיא זאת שדווקא שהייתה מעוניינת במלחמה הקרה, להזין את הפחד במלחמה הקרה, להזין את הפחד מהרוסים כדֵמונים. לדעתו זה שירת את האינטרסים של ארה"ב- הם לא רצו לבלום אלא להתפשט בעצמם. אמריקה היא אימפריה והיא רוצה להתפשט. הם הרחיבו את השפעתם במזה"ת. ביותר ויותר זירות ארה"ב התערבה כאילו בשם הגנה על מדינות אחרות אבל למעשה- עפ"י הובסבאום- בשביל עצמה.

בועידת ילטה 45'- הוחלט על חלוקת גרמניה ל-4 איזורי כיבוש (רוסי, צרפתי, בריטי ואמריקאי), היה רצון למנוע ששוב גרמניה תהיה חזקה ומסוכנת. גרמניה נחלקת בין המערב לבין המזרח, בין הרפובליקה הדמוקרטית מערבית לבין שלטון קומוניסטי במזרח. בריה"מ דאגה להקים שלטון קומוניסטי, היא הודתה שהיא מעוניינת שהמשטר בשטחים שלה יהיה דומה לשלטון הקומוניסטי. גם בריה"מ לא רצתה גרמניה חזקה אך חשבו שישיגו זאת ע"י הקמת הרפובליקה ה"דמוקרטית"- DDR- אך לא הייתה שם שום דמוקרטיה… השלטון היה של מפלגת יחיד. הקמת מדינות קומוניסטיות תגן מפני גרמניה חזקה ומפני ארה"ב- בעיקר לאחר שהטילה פצצת אטום… גרמניה נחלת ל-2 החלקים שלה ונוצר המושג "מסך הברזל" כבר בסוף שנות ה-40, אשר דיבר על ההפרדה בין המערב הקפיטליסטי החופשי לבין המזרח הקומוניסטי.

ב-61' הוקמה חומת ברלין וזה היה מימוש של רעיון מסך הברזל. גרמניה הפכה להיות גם סמל של חלוקת העולם- הקפיטליסטי מול הקומוניסטי. חיץ בלתי ניתן למעבר. עוד לפני מלחמת העולם הראשונה היה חשש מפני הקומוניזם (מאז המהפכה הבולשביקית), הקומוניזם נתפש כאיום מאוד מרכזי והייתה חשדנות בין ארה"ב לרוסים כבר משנות ה-20 . היה פחד מהתפשטות של הקומוניזם בתוך אמריקה. היה מושג מפתח- "סכנה אדומה", התגוננות מפני סכנה זו בארה"ב וגרמניה. תפיסה שמי שאוחז בדעות קומוניסטיות הוא מסוכן. מבחינת בריה"מ היה רצון ליצור גוש רצועת מדינות שכולן איתה, מדינות שנכפה עליהן הקומוניזם. היכן שהקומוניזם לא צמח מהעם- הוא גם נפל מהר.