סיכום מאמר: האנושות בצל האטום/ אבנר כהן

האנושות בצל האטום/ אבנר כהן

* נושא המאמר: פצצת האטום מהירושימה ועד היום

ב-6 באוגוסט 1945, בשעה 8:15 העיר הירושימה ביפן הפכה תוך שניות לתופת גרעינית לאחר הטלת הפצצה עליה. מעל 118 אלף בני אדם נהרגו במקום ו-30 אלף נפצעו אנושות – מספר זה מהווה את 47% מאוכלוסייתה של הירושימה.

שלושה ימים מאוחר יותר, הוטלת פצצת אטום נוספת על העיר נגסאקי. כ 73 אלף איש נהרגו באופן מיידי, ומספר שווה של אזרחים נפצעו. לימים מתו מייסורים מתמשכים עוד עשרות אלפי אזרחים כתוצאה מאוחרת של אותן הפצצות.

* שאלת החיוניות של הטלת הפצצה מבחינה מוסרית ופוליטית נותרה נוקבת ושנויה במחלוקת עד היום.

בסיכומו של דבר, ההחלטה על ההפצצה הייתה של אדם 1 – הנשיא הארי טרומן, שהחליט על הטלת הפצצה לאחר התייעצויות עם מדענים המתמחים בדבר. הטלת הפצצה הייתה במטרה להכניע מיידית את יפן, ובנוסף, לשמש הוכחה לשאר מדינות העולם בדבר כוחן העצום של פצצת האטום.

המצאתה של פצצת האטום היא נקודת ציון בהיסטוריה האנושית. עם חורבנה של הירושימה, פסע העולם, כמעט בלי מודע, אל סופו של עידן חדש. מלחמה גרעינית היא הרסנית וגורמת לשואה נוראית ולפגיעה ולהרס של חברה שלמה. מלחמה גרעינית תהיה תמיד ובעליל חסרת צידוק מוסרי.

ובגלל זה – מאז 1945 נעשית הבחנה בין נשק קונוונציונלי לנשק גרעיני, שמטרתה למנוע הפרה של הטאבו המקודש.

*שאלת ההיגיון שעומד מאחרי קיומם של כלי נשק גרעיניים ותפקידם, חזרו מאז העידן הגרעיני. מאז 1945 הופך עקרון ההרתעה הגרעינית למסדו של הסדר הבינלאומי החדש. עקרון זה הוא שהעניק לגיטימציה פוליטית לנשק, שברור בעליל שאין להשתמש בו.

* ההרתעה הגרעינית אמורה להיות סוג חדש של הרתעה, שתפקידו להוות מכשיר פוליטי למניעת המלחמה, וזהו תפקידו ההולם היחידי של הנשק הגרעיני.

* הפצצה היא "הגולם" הפוסט- מודרניסטי – היא הומצאה בכדי להשים קץ למלחמה שלא הייתה כדוגמתה בתולדות האנושות, ועתה היא מאיימת בשואה גדולה יותר.

המלחמה הקרה