יסודות המשפט: הפרדת הרשויות בישראל – סיכום

הפרדת רשויות היא שיטה שהגה מונטסקייה לפיה יש להפריד בין 3 רשויות: שופטת, מחוקקת ומבצעת.

חסרונותיה:

קיימות למעלה מ3- רשויות: מלבד הרשות השופטת, המחוקקת והמבצעת קיימים גם מבקר המדינה והתקשורת.

אין הפרדה מוחלטת בין הרשויות, כל אחת מבצעת גם מעט מהפונקציות של חברתה.

הממשלה

חוק יסוד הממשלה – הממשלה היא הרשות המחוקקת. היועץ המשפטי לממשלה ממונה על ידי הממשלה כך שנוצר קונפליקט יבן מבצע, לרשות מחוקקת.

גנור נ' היועץ המשפטי 1989

ראה פרק ב', ג' 4

הכנסת

חוק יסוד הכנסת 1958

סעיף 4 לחוק יסוד הכנסת מציין שהבחירות שמתקיימות כל 4 שנים יהיו: כלליות – בהשתתפות כולם (אזרחי ישראל) מעל גיל 18.

(אסירים, בבתי חולים אינם משתתפים, שוהים בחו"ל אינם משתתפים).

ישירות – בוחרים את המפלגה שרוצים.

שוויוניות – "קול אחד לכל אחד" (ראה פרשת ברגמן

חשאיות – אין לשים יותר משני פתקים במעטפה כדי למנוע סימון מעטפות.

עקרון ריבונות הכנסת

הנורמה הבסיסית מחייבת אותנו לציית לחוקי הכנסת. אם לא תשמר נורמה זו – כל מערכת המשפט תתמוטט. הכנסת היא ריבונית לחוקק כל חוק שהיא רוצה בדרך של חקיקה, גם אם זה פוגע בגוף או בקבוצה, או אפילו בזכויות האדם.

דיני נישואים וגירושים בישראל

רוגוז'ינסקי נ' מדינת ישראל 1970

בצול נ' שר הפנים 1963

כהן נ' שר העבודה והרווחה 1963

הזכות לבחור ולהבחר לכנסת

ירדור נגד ועדת הבחירות לכנסת השישית (1965)

ניימן נגד יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה11- (1984)

ניימן נגד יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה12- (1988)

גאנם יאסין נגד רשם המפלגות (1995)

זכויות היתר של הכנסת וחבריה

מיעארי נ' יו"ר הכנסת 1985

פלטו שרון נ' ועדת הכנסת 1981

חזרה אל: יסודות המשפט

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: