העובדות: ב1988- ביקשו רשימת "כך" והרשימה המתקדמת לשלום להיבחר לכנסת ה12-. אולם ועדת הבחירות המרכזית פסלה אותן בטענה ש"כך" מסיתה לגזענות והרשימה המתקדמת לשלום שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי (תומכת בהקמת מדינה פלשתינאית).
2 הרשימות הגישו ערעור על פסילתן לבג"צ בשם הדמוקרטיה והזכות להיבחר ולהשפיע.
התוצאות: לגבי "כך" – שמגר, בייסקי, ש. לוין, ד. לוין ואיילון פסקו לטובת ועדת הבחירות.
לגבי הרשימה המתקדמת לשלום – שמגר, בייסקי וש. לוין פסקו לטובת הרשימה המתקדמת לשלום וד. לוין ואיילון נגדה.
הנימוקים: שמגר טען כי הסמכות החוקתית לפסול מפלגה פוגעת בדמוקרטיה. לכן פירש את סעיף 7א' בחוק ייסוד הכנסת בצמצום: הוא הגדיר תנאים מצמצמים ומצטברים שחייבים להתקיים ע"מ שרשימה תיפסל:
שהמטרה או המעשה יכללו אחד מהיסודות של סעיף 7א' בחוק ייסוד: הכנסת.
שהמטרה הפסולה תהווה מטרה מרכזית וחשובה במצע המפלגה.
שהמטרה הפסולה תבוא לידי ביטוי במצע באופן חמור וקיצוני, שלא תיכתב בלשון רפה.
שתהיינה ראיות חותכות וחד משמעיות לכך שהרשימה פעלה כבר בעבר להשגת מטרותיה הפסולות. אם הרשימה חדשה, ייתכן שלא יהיו נגדה ראיות כאלה והיא תאושר.
שתהיינה ראיות חותכות וחד משמעיות לכך שההתמודדות בבחירות מהווה אמצעי למימוש המטרה הפסולה.
שתהיינה ראיות חותכות וחד משמעיות להתקיימותם של כל התנאים.
בהתאם לכך, לגבי רשימת "כך": 5 השופטים טענו כי היא מקיימת את התנאים ולכן פסילתה מוצדקת: יש בה הסתה לגזענות, בעבר מנהיגיה המרידו והתפרעו בקרב ערים ערביות, ויש בה הסתה נגד הדמוקרטיה: היא מבקשת לשלול מהערבים את הזכות לבחור ולהיבחר ולמלא תפקידים ממלכתיים.
לגבי הרשימה המתקדמת לשלום: 3 שופטים טענו כי אינה מקיימת את התנאים – לא הוכח כי יש בה שלילה של קיום מדינת ישראל. 2 שופטים טענו כי היא אכן עומדת בתנאי הפסילה: יש בה שלילה של קיום מדינת ישראל (רצון להקים בתחומה מדינה פלשתינאית) ובעבר נפגשה עם אנשי אש"פ בניגוד לחוק (ארגון שלפי האמנה הפלשתינאית שואף להשמיד את מדינת ישראל).
ראו גם: ניימן נגד יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה11- (1984)
חזרה אל: יסודות המשפט
