העלייה הראשונה – סיכום

*העלייה הראשונה (1903-1882)

הגורמים לעלייה הראשונה

האנטישמיות– בעיקר פרעות "סופות בנגב" בגל העלייה של שנות 80. ובגל בעלייה של שנות 90 זה היה בעקבות: גירוש מוסקבה ופרעות קישינב והומל.
אידיאולוגיה- היו יכולים להגר לארצות אחרות אבל האידיאולוגיה מובילה אותם לא"י, נמשכים אל הרגשות הדתיים-לאומיים שלהם. חיבת ציון גם עזרה לכך כאשר דיברה על אותו אידיאולוגיה והפיצה את רעיון העלייה לא"י.
בעיות כלכליות ברוסיה- בעקבות גידול אוכלוסייה, חוקי מאי וחוקים נוספים.
רוסיה לא התנגדה לעלייה של יהודים לארצם וזכויות שהעניקו הקפיטולציות ליהודים, למרות שהשלטון העות'מאני קצת התנגד לעולים.

מאפייני העולים בעלייה הראשונה:

רובם הגיעו מרוסיה והיו בעלי משפחות, היו בשנות ה-40 לחייהם. בד"כ אנשים בעלי השכלה אך השכלתם לא עזרה להם בעבודת האדמה, רובם היו דתיים ושומרי מסורת, רובם היו בעלי הון פרטי בני המעמד הבינוני.

המושבות הראשונות שהוקמו בעלייה הראשונה (הישגי העלייה):

1.ראשון לציון: האדמות היו חוליות ו13 המשפחות נתקעות בבעיית הראשוניות: מחסור בכסף ומים ולא הכירו את האזור.

2. ראש פינה: ביישוב הישן נקראה "גיא אוני"-שרדו שם רק 2 משפחות בתנאים קשים מאד. בתקופת היישוב הישן היא כמעט ולא התיישבה, ורק בעלייה הראשונה הרומנים החיו אותה וקראו לה ראש פינה.

3.זיכרון יעקב

4.יסוד המעלה

5.עקרון- נוסדה ע"י רוטשילד-קנה את אדמותיה ולכן מצבה הכלכלי הוא טוב יותר מהמושבות האחרות שנקלעו למצוקה נוראית.

6.גדרה- הוקמה ע"י הבילויי"ם, הבילויים בתחילה מתיישבים בזיכרון יעקב אך לא מסתדרים עם המנהל המקומי ועוברים לירושלים עדי להתפרנס-אך לא מרגישים שמפריחים את השממה ויש משבר תנועתי גדול ומחצית מהם חוזרים לרוסיה. מנהיג התנועה,פינס, מחליט לקנות את אדמות גדרה ע"י הלוואה שבעצם חיבת ציון משלמת (הכריח אותם), ושם הם חיים בקשיים גדולים אך בניגוד למושבות אחרות הם לא מבקשים את עזרת הברון למרות הקשיים הגדולים שלהם.

7.פתח תקווה- הוקמה ביישוב הישן, הקדחת באזור הורגת הרבה אנשים ורופא שמגיע טוען שבגלל שאין שם ציפורים אין חיים והיא ננטשת. אך בעלייה הראשונה היא מוקמת שוב, נקראה "אם המושבות" כי הוקמה ראשונה בתקופת היישוב הישן.

קשיי העולים ודרכי התמודדות:

התנגדות השלטון העות'מאני לעלייה: מחוקק חוקים כמו: איסור עליית יהודים, איסור רכישת בתים וקרקעות וכו'. היהודים את גזירת העלייה ע"י : מתן שוחד לפקידים תמורת עלייה או שהקפיטולציות עזרו להם והתערבו כדי לעקוף את החוק.
חוסר ידע בחקלאות: הם לא ידעו כי באו מרוסיה והיו דתיים ולא היה להם אדמות ברוסיה. הערבים יכלו לעזור להם אך הם היו מאד דלים בידע וזנוחים ולכן היהודים אפילו לא חשבו ללמוד מהם. לכן הם קונים אדמות לא מתאימות וגידולים לא מתאימים. התגברו ע"י פקידים שנשלחו מרוטשילד לעזור להם גם בחקלאות.
בעיית קדחת: א"י הייתה מוזנחת ע"י העות'מאניים ולכן המים נעמדו והפכו לביצות ואליהם הגיעו יתושים שהעבירו הרבה מחלות לאנשים ולכן הרבה אנשים חלו בקדחת בעיקר ילדים מתו ממנה בגלל מערכת חיסונית חלשה יותר. עדיין לא היה להם ידע איך להתמודד עם המחלה.
בעיית מים: שבאו להקים את ראשל"צ הם נאלצו לחפש מים הם התחילו לחפור באר עד שהגיעו לעומק של20 מטר ועד שמצאו מים אזל להם הכסף. הבעיה הייה גם בהתיישבויות אחרות והערבים לא תמיד הסכימו למכור להם מים ולכן מים היו מצרך יקר.
בעיית ביטחון: הם התיישבו בלב האוכלוסייה הערבית ואחת הבעיות הגדולות הייתה גניבות מהערבים. ולכן איכרים שעובדים ביום צריכים לשמור גם בלילה-תקופה הרואית. האיכרים היו לבד אם היו שומעים רחש היו שורקים וכולם היו יוצאים ומגרשים את הערבים. רק שהברון רוטשילד הגיע הוא פתר להם את בעיית הביטחון.

שיטת הפקידות של הברון רוטשילד:

מוכן לעזור בשני תנאים: 1. כל חלקת אדמה שעל המושבה תהייה בבעלותו.

יהיו לו פקידים שיהיו אחראיים על האדמות וכולם חייבים לציית להם.

הברון תורם הרבה כספים למושבות ולא רק לצורת חיים בסיסית אלא גם להקמת מוסדות חשובים ובתי כנסת,בתי ספר, בתי חולים ומביא מומחים לבדוק מה כדאי לגדל. הוא בונה כמעט את כל ההתיישבויות (למעט גדרה) ומקים גם מפעלים- כמו היקב בראשון לציון ומפעלי זכוכית בזיכרון, כדי שיהיה ייצור מהחקלאות ויוכלו לחיות ממנה. הפקידים אחראים על כל מיני עניינים כמו: חקלאים, גננים. לכל מושבה היו פקידים בנפרד.

שתי אפשרויות שבגללם תרם למושבות: 1. השקעה כלכלית 2. עזרה ליהודים המסכנים.

שני אפשרויות אלה הם לא בגלל סיבות ציוניות!!

יתרונות השיטה:

1.הצלת המושבות מהתמוטטות ע"י הכספים שהזרים והמוסדות שבנה.

2.קשרים שיש לברון וכבוד- עד אז היהודים תמיד כמעט נענו בשלילה לבקשותיהם אבל לברון כמעט כל התערבות (סכסוך או עלייה) נענה בחיוב.

הדרכה חקלאית והתיישבות חקלאית- מומחים ששלח ויועצים הדריכו את האיכרים במושבות והכניסו שיטות עיבוד חדשות והעשירו זנים חדשים . זה הבטיח את חוסנן ושגשוגן הכלכלי של המושבות לטווח ארוך.

חסרונות השיטה:

1.ניכור עמוק בין פקידים לאיכרים-הפקידים צרפתיים ולא ציונים ולא מבינים את הראש של האיכרים והתושבים חייבים לציית לדברים לא הגיוניים כי הפקידים לא הכירו את האקלים ותנאי הקרקע בארץ ולכן היו צריכים ללכת לגדל משהו שהם ידעו שהוא לא יצליח, הם הגיעו להיות עצמאיים והפקיד כל הזמן שולט עליהם.

2.הם היו מקבלים משכורת חודשית קבועה בכל מקרה ולכן היה משתלם להעסיק ערבים שלוקחים מעט כסף עבור עבודתם ואז עדיין האיכר היה מרוויח כסף כדי להתפרנס וטען שהוא מפריח את השממה אפילו שהוא לא עובד.

העברת המושבות מרוטשילד ליק"א:

הברון מרגיש שהוא השקיע כספים וזה לא מניב תוצאות והוא מחליט להעביר את המושבות לברון הירש-אדם מגדולי עשירי העולם. הוא נותן לו את המושבות במתנה והירש עושה מס' שינויים שעוזרים למושבות:

אין יותר פקידים-מבטל את הסכסוכים.
אין שילום של משכורות חודשיות מקסימום הלוואה עם ריבית קטנה אם מבקשים-וזה גורם להם לעבוד.
מכניס את גידולי ההדרים לארץ וזה תופס מאד כי האקלים של ישראל מאד מתאים לזה.

בעקבות השינויים המוטיבציה של האנשים עולה והם מקבלים עצמאות-כל אחד לבדו. ויש שגשוג ושיפור יחסית למה שהיה.

המאבק על דמות הארץ:

חיכוכים של אנשי העלייה הראשונה עם היישוב הישן על איך תיראה מדינת ישראל:

–פולמוס גדרה: בגדרה ישבו הבילויים שהיו חילוניים לחלוטין והיישוב הישן טען שהם הופכים את הארץ ל"מערת פריצים" כי מחללים שבת בפרסיה ולא נוהגים עפ"י חוקי הדת ועדיף שא"י תהיה שוממה מאשר שהם ישבו. השמועות מגיעות להנהלת חובבי ציון ודנים שם על איך עלו אנשים לא דתיים ודעות קיצוניות טוענות שיש לגרשם מהארץ והפחות קיצוניות טוענות שיש לדבר אל ליבם ולהגיע להסדר-לבסוף הפחות קיצונית מתקבלת ושולחים את הרב פינס כמשגיח לארץ והוא דווקא מתפעל ממה שאנשי גדרה עושים (החלוציות ומסירות הנפש) והוא מאד מעריך אותם. ומחליטים לעשות תקנון למושבה ואז מגיע ויכוח גדול לגבי המצוות, הקיצוניים אומרים לעשות תקנון שלא מחויב לשום מצוות ומסורת והרב פינס מאד מבקש ומצליח להשפיע, כי הוא דיבר יפה אל ליבם, ונרשם בתקנון שהם מחויבים להסתכל באופן חיובי על המסורת.

ראו גם פולמוס השמיטה.