הגורמים לעלייץ אעלה בתמר:
- גורם משיחי-דתי: הייתה תחושה בתימן שזו התקופה שבה צריך לבוא המשיח. היהודים סבלו הרבה וטענו שזה "פעמי הגאולה" לשנים הקרובות וצריך לבוא משיח בקרוב. לפי "אעלה בתמר" חילוף האותיות מוביל לשנת תרמ"ב-1882 וזאת השנה שלהם ובה צריך לבוא המשיח לא"י והם צריכים להיות שם. כל יהודי תימן היו דתיים מאד ותמיד ראו את א"י כארץ המובטחת שאליה הם שואפים (הגורם העיקרי).
- כיבוש של השלטון העות'מאני את תימן: יכולים לעבור בין הארצות בקלות כי האימפריה שולטת גם על תימן. וגם נהיו גזירות רעות ליהודים וקשות ולכן חלקם מחליטים לעלות לא"י.
- רעב ובצורת בצנעא:העיר השנייה בגודלה וסבלה מבצורת ולכן לחלק גדול אין על מה לחיות-כלכלית, וחלקם מחליטים לעלות לא"י.
- שמועות על חלוקת אדמות בא"י ע"י רוטשילד: מגיעים שמועות כאלה והם היו בטוחים שכאשר יגיעו הם יקבלו אדמות והם שמחים מאד ולכן חלק גדול בוחר לעלות לא"י.
קשיי העולים:
- לא מקבלים עזרה מתושבי הארץ: האשכנזים טוענים שהם שייכים לעדה הספרדית, הספרדים טוענים שהם לא תימנים והם לא שייכים אליהם. התימנים מגיעים לירושלים ומקווים להשתלב עם אנשי היישוב הישן אבל מכיוון שהם לא שייכים לספרדים או לאשכנזים לא תורמים להם מכספי החלוקה או לוקחים אותם תחת כנפם, בסוף הספרדים בירושלים נותנים להם מעט מאד עזרה-כספית וגם חברתית.
- מחסור בדיור: ירושלים הייתה עמוסה וגם ככה כל גג או בית היו תפוסים ע"י אנשים ששילמו על זה כסף, הייתה צפיפות מאד גדולה בירושלים-היו חיים בכל כוך וזה היה עולה הרבה כסף. לכן לתימנים אין מקום והם גרים בחוץ תחת השמיים או עם אוהל.
- מחלות ותמותת ילודה גבוה: הצפיפות והתנאים הקשים מביאים לכך. את כל הביוב היו מעבירים דרך הרחובות. ולכן מי שחיי בבית היה פחות חולה והתימנים שישנו בחוץ היו הרבה יותר פגועים (גם מזג אוויר) והילדים שלהם מתים באחוזים גבוהים ממי שגר בבית. רק מאוחר יותר נהיו מין שירותים שהיו מאד מטונפים ולא נקיים.
פתרונות לקשיים:
- היציאה מהחומות: יוצאים מחוץ לאזורי ירושלים כמו משכנות שעננים שבה היו בתים יפים ומפוארים (נתרמו ע"י תורם למשה מונטיפיורי שהקים) מהרובע היהודי וליד זה נבנה בתי מלאכה זעירים-לתעסוקה. ומי שעובר לשם זה העניים ביותר ולא העשירים בגלל שלא הייתה חומה שתגן עליהם והרגישו לא בטוח ולעניים לא הייתה ברירה ולכן גם תימנים עברו לשם. הבתים נתרמו בחינם כי מונטיפיורי רצה שאנשים יצאו מחוץ לחומות.
- מתחילים לעבוד בעבודת כפיים קשה: כמו ריצוף,סיתות וכו'. שזה עבודה מאד קשה ולמרות הקושי אין להם ברירה והם ממשיכים בזה שיהיה להם מעט כסף לפרנס את משפחותיהם.
- התארגנות עדתית: התימנים התארגנו במסגרת העדתית שלהם כדי לשמור על מסורתם המיוחדת וגם כדי לתמוך כלכלית בחברי הקהילה התימנית. במסגרת הקהילה הוקמו קופות גמילות חסדים ומוסדות חינוך.
