מהו תוקף חיצוני?
תוקף חיצוני (External Validity) מתייחס ליכולת להכליל את תוצאות המחקר מעבר לתנאים הספציפיים שבהם הוא נערך – כלומר, על אוכלוסיות שונות, מצבים מגוונים וזמנים אחרים. מדובר בשאלה קריטית: האם המסקנות שמתקבלות בניסוי מסוים נכונות רק לגביו, או שניתן להסיק מהן על התנהגות כללית יותר של בני אדם במצבים דומים?
חשוב לציין שתוקף חיצוני אינו תנאי הכרחי ואינו תנאי מספיק להסקת מסקנות סיבתיות. עם זאת, הוא מהווה קריטריון מרכזי לבדיקה האם הקשר הסיבתי שנמצא במחקר נשמר גם בתנאים אחרים – כלומר, האם הוא יציב ואמין לאורך זמן ובמסגרות שונות.
פגיעה בתוקף חיצוני: דוגמת ניסוי אש
בדוגמה הקלאסית לניסוי הציות החברתי של סולומון אש, נמצא שלחץ חברתי משפיע על שיפוטים של נבדקים גם כאשר התשובה ברורה. אך כאשר חזרו על הניסוי תוך שינוי רמת בהירות המטלה (למשל, כאשר ההבדלים בין הקווים היו קטנים), התברר שלחץ קבוצתי היה משמעותי רק במטלות מעורפלות.
מכאן שהמסקנה המקורית אינה תקפה לכל מצב – התוקף החיצוני של המחקר נפגע. כלומר, לא ניתן להשליך את המסקנה על מצבים שבהם המטלה חד-משמעית.
תופעה כזו, שבה משתנה אחד משנה את השפעת משתנה אחר, נקראת אינטראקציה. בדוגמה זו יש אינטראקציה בין "לחץ קבוצתי" לבין "בהירות המטלה", מה שמצמצם את יכולת ההכללה של התוצאה.
סוגי אינטראקציות המאיימים על תוקף חיצוני
1. אינטראקציה בין המדידה לבין המשתנה הבלתי תלוי (הב"ת)
כאשר הנבדקים נמדדים גם לפני הפעלת המשתנה הב"ת (כלומר, טרם ביצוע הניסוי), עלול להיווצר שינוי בעמדותיהם רק בגלל עצם המדידה.
לדוגמה: בניסוי שבדק השפעת סרט על עמדות אנטישמיות, נמצא כי המדידה המוקדמת עצמה (שאלון לפני הצפייה) הגבירה את הרגישות של הנבדקים. לכן, ייתכן שהשפעת הסרט נובעת מהמדידה ולא מהסרט עצמו.
פתרון: שימוש בקבוצת ביקורת שממלאת את השאלון רק לאחר הצפייה, לצד קבוצת ניסוי שממלאת אותו גם לפני וגם אחרי. אם יימצא הבדל בין הקבוצות – נוכל לדעת שהמדידה עצמה משפיעה, ושאין להשליך את המסקנות על מצבים "טבעיים" ללא מדידה מוקדמת.
שימו לב: האיום הזה רלוונטי בעיקר למחקרים שבהם המדידה אינה חלק שגרתי מהמציאות. בתחומי מחקר כמו חינוך, בהם מתבצעת הערכה שגרתית (מבחנים), איום זה פחות משמעותי.
2. אינטראקציה בין הברירה (המדגם) לטיפול הניסויי
כאשר המדגם אינו מייצג את האוכלוסייה הכללית, עולה הסכנה שהתוצאות רלוונטיות רק לאותו פלח אוכלוסייה (למשל, סטודנטים, מתנדבים), ולא מעבר לכך.
פתרונות אפשריים:
מדגם מייצג: שאיפה לבחירה אקראית שתשקף את האוכלוסייה הרלוונטית. אך מדגם מקרי מעלה את שונות הטעויות, ובכך עלול לפגוע בתוקף הסטטיסטי.
החזקת משתנה האוכלוסייה קבוע: התמקדות באוכלוסייה מסוימת מתוך הבנה שמגבילים את ההכללה. לדוגמה, חקר של תלמידי בית ספר ספציפי בלבד.
הפיכת משתנה האוכלוסייה למשתנה ב"ת: חזרה על הניסוי בקרב תתי-אוכלוסיות שונות מאפשרת לבדוק אם יש אינטראקציה ביניהם לבין המשתנה המרכזי. אם כן, נבין שההשפעה אינה כללית, אלא תלוית אוכלוסייה.
3. אינטראקציה בין סביבת הניסוי או מועדו לבין הטיפול הניסויי
השפעת הניסוי עשויה להשתנות כתלות בזמן או בסביבה בה הוא נערך – לדוגמה, חורף מול קיץ, כיתה רועשת מול שקטה.
פתרון: להפוך את הסביבה או הזמן למשתנים בלתי תלויים נוספים, ולחזור על הניסוי בתנאים שונים כדי לבדוק אם התוצאה נשמרת. אם נמצאת אינטראקציה – יש להבין את מגבלות ההכללה בהתאם.
לסיכום
תוקף חיצוני עוסק בשאלה: עד כמה ניתן להכליל את ממצאי המחקר למצבים, אנשים וזמנים אחרים?
הוא מושפע מאינטראקציות אפשריות בין משתני המחקר לבין גורמים נוספים, כמו מדידה מוקדמת, סוג המדגם או תנאי הסביבה. התמודדות נכונה עם האיומים הללו – על ידי תכנון ניסויי חכם ושימוש בקבוצות ביקורת או מדגמים מגוונים – מאפשרת להעריך בצורה מדויקת יותר את גבולות ההכללה של ממצאי המחקר.
חזרה אל: פסיכולוגיה ניסויית / שיטות מחקר
