כשנה אחת אחרי פעולות הדיכוי של אפולוניוס, בדצמבר 167 לפה"ס, התפרסמה פקודת אנטיוכוס (גזרות אנטיוכוס) אשר הטילה על היהודים את הגזירות הבאות.
- בית המקדש נקרא על שמו של זויווס האולימפי.
- שמירת שבת וברית מילה נאסרו.
- היהודים חויבו לחוג את ימי ההולדת של המלך מידי חודש בחודשו וגם להשתתף בתהלוכות חג לכבוד דיוניסוס.
- הוטל איסור על הקרבת קורבנות במקדש ואיסור על שמירת שבת, חגים וברית מילה.
- העמדת במות ומזבחות להקריב עליהם חזירים וחיות אחרות.
- קורבן התמיד הושבת, ועל המזבח בבית המקדש הוקם "השיקוץ המשומם". זה היה פולחן האל הסורי בעל שמין, שקיבל את שמו של האל היווני "זיווס האלימפי".
- ספרי תורה נשרפו.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / המפגש בין החברה ביהודה ובין ההלניזם
