סיכום "אישיות: תיאוריה ומחקר": יחידה 3 – תיאוריות ביהביוריסטיות וקוגניטיביות:
עקרונות ביהביוריסטים – קוגניטיביים ביישום הקליני
סיכום זה הינו חלק מאוסף סיכומי הקורס "אישיות: תיאוריה ומחקר", תת נושא תיאוריות ביהביוריסטיות וקוגניטיביות
התרפיות הביהביוריסטיות
ע"פ הגישה הביהביוריסטית הקיצונית (סקינר) פסיכופתולוגיה אינה מחלה אלא דפוס התנהגות נלמד שנוצר בשל מאגר תגובות מוטעה. וזאת משום שהם לא חוזקו בעקבות התנהגויות סתגלניות, נענשו בגין התנהגויות שמאוחר יותר נחשבו לסתגלניות, חוזקו על התנהגויות לא סתגלניות ו/או חוזקו בתנאים לא מתאימים. מכאן כי מטרת הטיפול היא יצירת שינוי ע"י בניית תכנית חיזוקים מתאימה.
לדוגמא: כלכלת האסימונים. השיטה אמנם מועילה לשינוי התנהגות חיצונית אך ברגע שמפסיקים את התכנית חלה נסיגה למצב הקודם. כלומר, האדם לא מבצע הכללה של התנהגותו במסגרת למצבים/מקומות אחרים.
התרפיות הביהביוריסטיות-קוגניטיביות
ההתניה הסמויה – התהליכים הקוגניטיביים-סמליים פועלים ע"פ אותם עקרונות התניה המצויים ביסוד ההתנהגות הגלויה, אך התוצאה אינה גלויה כי היא באה לידי ביטוי בחשיבה ולא בהתנהגות.
שיטה של התניה סמויה לטיפול בפוביות:
הפחתה שיטתית של רגישות – שילוב התניה קלאסית עם חוקים קוגניטיביים. ע"פ הביהביוריסטים פוביה נוצרת בתהליך התניה דו שלבי. קישור גירוי מותנה (ארנב) לתגובה מותנית (פחד) ובשלב השני התגובה מוכללת על גירויים דומים. תהליך הטיפול נקרא התניית נגד.
שלב 1: הבנת ההכללה הכנת רשימה של הגירויים המותנים המעוררים פחד.
שלב 2: תגובת נגד המטופל לומד להירגע ע"י הרפיית שרירים/היפנוזה עצמית.
שלב 3: החלפת הפחד לגירוי המותנה בתחושת רוגע ממצב רגיעה המטופל מדמיין גירויים המעוררים בו פחד מהקל לכבד בהדרגה.
התרפיות הקוגניטיביות
דפוסי החשיבה משפיעים על ההתנהגות, וכי הפרעות רגשיות מקורן בדפוסי חשיבה מעוותים ולא מסתגלים.
הטיפול מתמקד בעיצוב קוגניטיבי מחדש. מטרת הטיפול היא זיהוי דפוסי החשיבה הלקויים, והקניית דפוסים סתגלנים במקומם. ע"י התניות, התניות נגד, ניתוח לוגי ושכנוע מילולי-שכלתני.
אליס – טיפול שכלתני רגשי
רגשות שונים (חרדות/דיכאונות), לא נובעים ישירות מאירועים במציאות אלא הם תוצר הפירוש שאנו נותנים לאירועים.
- אירוע – אני בתהליך גירושין
- אמונה – נכשלתי כגבר
- תוצאות הרות-אסון – אף אחת לעולם לא תרצה להתקרב אלי
- הטלת ספק – ספקות לגבי יכולתו
- תוצאה – דיכאון/חרדה.
הטיפול חותר לשנות את תפיסת העולם של האדם ולהקנות לו אמונות ותפיסות רציונליות. הוא כולל ניתוח הצהרות המילוליות של האדם, כדי ללמוד מהן על אמונותיו הלא רציונליות, ושכנועו, בטיעונים הגיוניים, להחליפן באמונות רציונליות, שיאפשרו לו לשפר את תפקודו ואת הסתגלותו למציאות.
בק – המודל הקוגניטיבי של הדיכאון, המשולש הקוגניטיבי
בק טען כי קשיים פסיכולוגיים הם תוצר של מחשבות אוטומטיות, השערות מוטעות וקביעות שליליות על העצמי. לפי המודל הקוגניטיבי של דיכאון, החולה הדכאוני מתמיד בהערכה מוטעית של התנסויותיו ורואה את עצמו כמפסידן, את העולם כמתסכל ואת העתיד באור שלילי. – המשולש הקוגניטיבי.
התרפיה הקוגניטיבית נועדה לזהות מוטיבים ואמונות מעוותים ולתקנם ולבחון את המציאות בצורה נכונה. בניגוד לתרפיה אנליטית, המטפל פעיל בהבניית הטיפול ומדגיש גורמים מודעים.
מיקנבאום – אימון בחיסון נגד לחץ
הציע להתייחס לכל לחץ נפשי במונחים קוגניטיביים. לדעתו לאדם הנתון בלחץ יש מחשבות תבוסתניות, הן משפיעות על התנהגותם של אחרים כלפי הזולת כך שהיא תואמת את ציפיותיו. אימון בחיסון נגד לחץ:
- שלב ההמשגה – מלמדים את המטופל על הטבע הקוגניטיבי של לחץ, אוספים מידע על מחשבותיו, אמונותיו ודימויו לגבי עצמו ומלמדים אותו להיות קשוב למחשבותיו ולרגשותיו.
- שלב רכישת המיומנות ותרגולן – מלמדים את האדם להירגע, להתמודד עם לחץ ולשנות את הקוגניציות שלו, לראות בעיות מזווית שונה כך שיתפסו כפתירות וגם מציגים לו שיטות לפתרונן.
- שלב היישום והבדיקה – המטופל לומד ליישם את מה שלמד בשלב הקודם במצבי אמת, תחילה בדמיון ובמשחקי תפקיד, ואח"כ במצבים מציאותיים.
בנדורה – שינוי בתפיסת היעילות העצמית
בנדורה פיתח את התאוריה שלו על בסיס תורת הלמידה. טען כי מרבית הלמידה מורכבת מחיקוי מודל בציפיה לקבל חיזוקים בדומה למודל. במחקריו על פוביות הסיק כי חשיפה הדרגתית לגירוי המעורר חרדה היא התרופה. בנדורה סבר כי יש להביא את המטופל לפיתוח ציפיות ליעילות עצמית, לאמונה כי הוא מסוגל לעמוד בחשיפה לגירוי המעורר חרדה ולהביע נכונות להיחשף לו. רק לאחר השינוי הקוגניטיבי ייחשף המטופל לגירוי המעורר חרדה בכדי לשנות את התנהגותו.
הצפייה במודל יכולה לשמש שלב מקדים שמעלה את תפיסת היעילות העצמית ולשכנע את המטופל שביכולתו להתמודד עם הגירוי המאיים. השלב הבא בטיפול חייב לכלול התנסות מעשית חיובית שתכניסו למעגל חיובי שבו הצלחה מביאה לעלייה בתפיסת היעילות העצמית המביאה הצלחה.
סיכומים נוספים תוכלו למצוא באוסף הסיכומים בפסיכולוגיה באתר וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.