דאגלס קלנר במאמרו "רב תרבותיות ותרבות תקשורת" טוען כי תקשורת ההמונים מגדירה את האני של הפרט. התקשורת והתרבות מלמדות אותנו כיצד להתנהג ובמה להאמין. לטענתו בעידן תקשורת ההמונים אין הבחנה בין תרבות גבוהה לפופולארית. בכדי לחקור את התרבות והתקשורת מחקר מעמיק וביקורתי קלנר מציע להתמקד בשלושה תחומי מחקר: הפקה/ ייצור- מכיוון שמה שמנחה את התרבות הוא שיקולים כלכליים יש לחקור את הנעשה מאחורי הכלאים. תכנים- ניתוח תכנים וטקסטים- ניתן לארוך ניתוח תוכן כמותי או איכותי. התקבלות- איזו משמעות מפיק הקהל מהטקסט? האם היא זהה לכוונת המוען או שונה ממנה. כמו כן יש אפשרות לחקור קהילה פרשנית מסוימת. קלנר טוען כי יש להתייחס למספר נקודות כשחוקרים תרבות: שילוב של שלושת התחומים, אימוץ נקודת מבט רב תרבותית, גישה ביקורתית שמפרקת את המשמעות ההגמונית של הטקסט ואימוץ פרשנויות ביקורתיות לטקסט.
קלנר טוען כי יש פתיחות אידיאולוגית מסוימת בתכנים של התרבות הפופולארית. הוא טוען שעל ידי מחקר ביקורתי וראש פתוח של החוקר ניתן למצוא משמעויות שונות בטקסט. מצד שני הוא גם טוען כי יש אידיאולוגיה מובנת בטקסטים וכי הם נותנים תמיכה לאידיאולוגיה השלטת וההגמוניה. הוא טוען שהמחקר התרבותי צריך להניק לצופה כלים לפרק את ההגמוניה ואף ליצור אופוזיציה לה.
