עץ הזית \ נתן אלתרמן – סיכום וניתוח
סיכום זה הוא חלק ממאגר הסיכומים בספרות, תת נושא: פרק השירה
הרעיון המרכזי של השיר "עץ הזית"
השיר "עץ הזית" של נתן אלתרמן מתאר מאבק חסר פשרות בין עץ הזית, שנשבע להילחם על חייו ועל גורלה של האדמה לבין כוחות הרשע של "קיץ". המלחמה בין השניים מתוארת מתוך תפיסה סמלית מיתולוגית – הקיץ אינו מופיע בשיר כאחד מעונות השנה אלא ככוח נקמני, שמבקש להנציח את מלכות השממה וההרס, הזית אינו עץ רגיל אלא יישות סמלית בעלת תכונות על אנושיות. שני כוחות "גבריים" אלה (הקיץ ועץ הזית) נלחמים על כיבוש האדמה, שהיא היישות הנשית, ועל זכות הבעלות עליה. הקיץ רוצה להשתלט על האדמה ולהביא לאובדנה, ואילו עץ הזית מגן עליה, מוכן להקריב את עצמו למענה. הוא מבקש להביא לה בשורה של אהבה וחיים ולשאתה לאישה "חתנך הגלמוד". מלחמתו מלאת סבל ויסורים לו ולאהובתו.
המלחמה קשה, אך בסופו של דבר על סף האובדן בוקעת מן המעמקים, מתוך לב ההר בשורה של חיים מתחדשים – "נבט אחד" נולד מן האדמה
העלילה בשיר "עץ הזית"
העלילה הנפרשת בשיר "עץ הזית" של אלתרמן היא סיפור המאבק בין הקיץ המולך "שבעים שנה" (מספר טיפולוגי המבטא את עוצמתו של הקיץ – משך הזמן של מלוכה זו) ובין עץ הזית הנאחז באדמה חרף בדידותו "אחי הנידח" ומצבו הקשה "ענפיו שחורים". זה מאבק בין כוחות בלתי שווים. תיאור המאבק מתרחש במשך יום אחד, מבוקר ועד ערב, ויש בו שלבים שונים:
הקיץ מסמם בבוקר את עץ הזית באורו הקטלני, מעוור אותו (שרש סמא) או מסמם אותו (שרש סמם), "באור נקמות" (על משקל "אל נקמות – תהילים צ"ד, פסוק 1 ) בהיפוך אירוני, מתוך כוונה להצמיתו ולשורפו, אך עץ הזית למרות חולשתו וכוחו הדל לא נסוג, וממשיך בקרב .
הביטוי "אחי הנידח" מעיד על הזדהות הדובר בשיר עם מלחמתו של עץ הזית. אין לעץ יופי חיצוני, ענפיו שחורים, אך הוא נשבע לאדמה להגן עליה ולהעניק לה אהבה ללא גבול ושבועתו מקודשת. הוא קושר את גורלו בגורל האדמה, שהיא ארץ מדברית, סלעית וקשה, ואיתה הוא מקיים יחסי אהבה: כמו בספר "שיר השירים","את ליבות אבניך פולח".שרשי העץ מפוררים את האבן הקשה בכוח אהבתו. אין זו אהבה רומנטית, שיש בה כוכבים וירח (סמלי הרומנטיקה) אלא אהבה חושנית, שיש בה מלחמת הישרדות.
האדמה עייפה מהחום הלוהט, ההורס, מהיובש ומחוסר הגשם, והיא לא נענית . העץ רובץ על האדמה, נאחז בה בכוחותיו האחרונים,והוא ערירי, בודד במלחמתו עם הקיץ, אלוהים , ריבונו של עולם, אינו מסייע לו, תוצאות הקרב תלויות רק ביכולת הישרדותו. העץ מדומה לרואה חשבונות של האדמה משום שעוביין המשתנה של הטבעות בגזעו משקף את קורות האדמה בשנים גשומות או שחונות, הוא משמר בגזעו את תלאותיה.
וכשמגיע שיא היום האדמה מבקשת את נפשה למות, היא מצפה למוות, אינה יכולה לספק לבעלי החיים, הניזונים ממנה מים ומזון, ורואה בכאב את סבלם "וגעו עדרים אל מטר ומספוא".דווקא אז מגייס עץ הזית את כל כוחותיו, לוחם וחושף את עצמו לסכנה "הוא ניצב בחומה, חתנך הגלמוד, וידעת כי נפשך בכפו". הדובר בשיר פונה אל האדמה, ומחזק אותה, כי היא יודעת שגורלה בידיו של עץ הזית האוהב , המגן על חייה גם כשהיא מוותרת.. הקשר ביניהם הוא קשר של תלות הדדית. תלות זו מתבטאת בכך, שהוא משמר בגזעו את בכייה, ושומר על קיומה, "ההר לא יימוט… כל עוד נבט אחד מרטש את חזהו "הקשר בין העץ לאדמה הוא קשר מכאיב ופוצע, אך חיוני לקיומם.
לעת ערב מסתמן מפנה , עץ הזית שותת דם ועיוור, אך למרות זאת הוא מצליח במאבקו. ה"שרב האדום" (בית שישי) ,ארמוז לדם שפוך, חש בתבוסה ונרתע באימה מפני אומץ הלב והעקשנות של העץ הבודד והלא מרשים בחיצוניותו .אולם אין זה ניצחון סופי. בבוקר שלמחרת צפוי לעץ הפצוע ("שותת" ו "מגשש" ) המשך המאבק עם בקריו המסממים של הקיץ.
בשתי השורות האחרונות של השיר יש מסר, הנובע מתיאור המאבק – כל עוד יאחז העץ באדמה יוכלו שניהם להמשיך ולהתקיים, ואף להוליד דור חדש, שימשיך להיאבק בכוחות ההרס. מאבק נצחי זה פוצע, אך מעניק חיים.
המשמעות הסמלית של העלילה
משמעותה הסמלית של עלילת השיר "עץ הזית" היא יכולתו של היישוב העברי בארץ ישראל להחזיק באדמה ולהגן עליה מפני פגעי האקלים ומזג האוויר, וגם מפני אויבים אחרים, בזכות האמונה, העקשנות וההתמדה. למאבקו של עץ הזית יש גם משמעות אוניברסאלית של מלחמה על הבית. יש הרואים במאבק המתואר בשיר משמעות סמלית אוניברסאלית : מאבק הישרדות סיזיפי של כוח החיים מול כוחות ההרס.
האמצעים האומנותיים בשיר הם : ציורי לשון – האנשת העץ, האנשת הקיץ, האנשת האדמה. דימויים : "כמו שר השירים" , "כרואה חשבונות " . מטפורות : "ליבות אבניך" , "שותת משקיעה".
השיר "עץ הזית" של אלתרמן כתוב בשפה גבוהה, מלאת רגש של הערצה. יש שימוש במילים של חום ולהט, אשר מבליטות גם את תחושת ההרס, וגם את בשורת החיים.
סיכומי שירים נוספים של נתן אלתרמן: מטמורפוזות, ירח, עוד אבוא אל ספך, שיר משמר
