סיכום "נשים ופוליטיקה" של חנה הרצוג מהווה חלק מתוך אסופת סיכומי הקורס מבוא לפוליטיקה וממשל. ראה גם סיכומי מאמרים במדעי המדינה ואת מאגר הסיכומים במדעי המדינה או מאגר סיכומי המאמרים במגדר בפמיניזם
סיכום המאמר
מדוע מספר הנשים הפוליטיקאיות נמוך כל כך? זו שאלה שננסה להבין אותה בעזרת חלק מספרה של פרופסור חנה הרצוג נשים בפוליטיקה המקומית בישראל 1994
הדיכוטומיה פרטי –ציבורי היא אידיאולוגיה, הנושאת מכלול משמעויות ויוצרת פרקטיקות שגם הן מייצרת משמעויות. מכאן שהדיכוטומיה מייצרת מציאות ומכוננת אותה.
יש הבדלים ביולוגים בין גברים לנשים אבל התכנות והתפקידים החברתיים הם תוצרים אנושים הנובעים מהגדרות חבריות תרבויות ומועברים מדור לדור.
לדוגמא רק נשים יכולות ללדת , זו המהות ביולוגית של הגוף האנושי , אבל מי מגדל את הילדים זו כבר נורמה חברתית. (דוגמאות מבתי מלוכה ואצילים שנתנו ילדים למנקות ומטפלות).
1. אנגלס (1972) –התפתחות מעמדות, גישה התפתחותית מטריאליסטית – הדגש על מוסדות כלכליים המעצבים את תחומי החיים. מקומה של האישה נובע ממבנה המשפחה שהוא תוצר של יחסי הייצור.
הציידים והמלקטים– אין רכוש פרטי – אין מעמדות יש שיוון גם מיני
שלב א – הנשים ייצרו טובים חומריים כמו מצע לשינה , בגדים וכלי אוכל לצרכי השבט. הגברים גידלו עדרים לחלב ובשר. כח שווה בין שני המינים
שלב ב – עודפי ייצור מעבר לצורכי השבט של בשר וחלב ריכוז הכוח בידי הגברים
שלב ג – חברה פטריארכאלית – הגברים החלו לכפות מונוגמיה על הנשים וציות כך שהבטיחו את אבהותם על הילדים ואת שליטתם באמצעי הייצור.
שלב ד – חברה תעשייתית קפיטליסטית – הצטברות של רכוש פרטי והתהוות מעמדות.
ריכוז הכוח אצל מיעט גברים שהשתמשו בכוחם בכדי לשלוט על נשים ועל גברים חלשים (עבדים ופועלים). הם עיצבו את המדינה ואת מוסדותיה הפוליטיים.
התיאוריה זכתה לביקורות שאינה עומדת במבחן העובדות ההיסטוריות.
תרומתו של אנגלס –
- הוא הפנה את תשומת הלב לקשר בין מוסדות כלכליים וייצור למבנה המשפחה.
- חלוקת התפקידים המגדרית מעוגנת בתנאים חברתיים והסטורים.
2. רנדל קולינס – 1972- בהשפעת פרויד – יש קשר בין ריבוד מיני למבנה הביולוגי השונה.
פרויד טען שלגברים יש דחפים של תוקפנות ומין גדולים משל נשים. קולינס מתייחס גם למבנה הביולוגי, גבר הוא גדול וחזק מן האישה- האישה פגיעה בגלל ההריונות , הלידות והטיפול בילדים. לכן גבר מצליח יותר מהאישה בתוקפנות המינית – הסדרים חברתיים-תרבותיים – הגבר יוצר דפוס של בעלות מינית על נשים ומרחיבו לעוד תחומים.
האישה מושארת בבית וכך יש עליה שליטה מלאה נעשה בה שימוש בתפקידים נוספים במשק הבית. ריכוז הכוח, הכפייה ומשאבי המיקוח הכלכלים המצויים בתחום הציבורי בידי גברים מאפשר פיקוח ושליטה על הנשים.
3. האנתרופולוגית זקס 1974– אי השוויון מעוגן בהבחנה שיצרה החברה המעמדית בין התחום הפרטי-ביתי לתחום הציבורי.
האישה הוגבלה לתחום הביתי ולכן אין לה יכולת להמיר משאבים בייתים בכוח או בעמדה ציבורית.
המקור בחברה הקדם קפיטליסטית וקדם תעשייתית, השליטים ביססו את כוחם באמצעות ניצול עבודתם של אחרים. בכדי להגדיל את העושה את הועבדו בפרויקטים ציבוריים, גברים הועדפו בתחום הציבורי בשל יעילותם הם לא הצטרכו ללדת ולהניק וכך ביסס המעמד השליט את חלוקת העבודה על בסיס מיני.
ערך העבודה הציבורית עלה וערך העבודה הביתית ירד כי לא היה לו ערך חליפין בחברה.
ומיסוד חלוקת התפקידים יצר מערך תרבותי שמצדיק את המשך ההפרדה.
4. מישל רוזלדו 1974– שמה דגש על השסע בין הביתי לציבורי כסיבה לאי שוויון.
מה מקורות הכוח היוקרה וההערכה החברתית לתחום הציבורי?
- פעילות גברים מוערכת יותר מפעילות נשים – בשר מועדף על הלקט.
- נשים קשורות לבית בגלל הלידות והטיפול בילדים, גברים חופשיים לצאת ולכן נגישים לתחום הציבורי ולשליטה בו.
היציאה החוצה אפשרה יצירה של דימוי קדושה ושלמות – באינטימיות הביתית אי אפשר לייצר כזו מניפולציה .
מיסוד ההבחנה בין הפרטי לציבורי מאפשר שיעתוק ההבדלים בין המינים.
פילוסוף אנגלי – ג'ון לוק
צרכים אנושיים המתמלאים על ידיד שני מוסדות שונים
המשפחה והמדינה
צורך אינטימי הצורך בארגון חברתי
צורך רגשי ארגון יחסים בין משפחות
צורך מיני מניעת ופיתרון קונפליקטים
תמיכה ועזרה
צרכים טבעיים
פעילות של אנשים חופשיים העושים חוזים , גברים ונשים שווים אבל הנשים מותרות על הזכויות האזרחיות עם הנישואין ועוברות לגבר המגן עליהן. (רואה בזה טבעי).במשפחה היחסים לא בין שווים (הורים וילדים).
הפרטי והציבורי הם שני עקרונות התחברות שונים המשקפים סטטוס שונה של גברים ונשים.
דפוס ארגון חברתי מערבי מודרני
שוק- ייצור, ציבורי, גברים
בית – צריכה, פרטי, נשים
הדיכוטומיה יוצרת דואליזם אתי —> שתי ספירות —-> קובע את כללי ההתנהגות והציפיות החברתיות מכל אחד מהמינים–>>
שסע בין הפרטי והציבורי == עיקרון מסדיר בסיסי של חיי היום יום —- > עיצוב הזהויות הבסיסיות של בני האדם כגברים ונשים.
הגבר האריסטוקרט חי מאדמותיו ומהשקעות הוא ואשתו לא היו מעורבים ביצור כלכלי מחוץ לביתם. מאה 18-19 מהמהפכה התעשייתית הייצור יצא מחוץ בית ונוצרה הפרדה בין שוק לבית, בבית ניקיון, ייצור צריכה פנימית וטיפול בילדים על ידי האישה וכל השאר בחוץ על ידי הגבר.= מעמד בורגני.
אחרי המהפכה הצרפתית , ביטול המעמדות המודל והשאיפה היו המעמד הבורגני לכן גם נשים , פועלות שאפו להיות בבית.הייצור הביתי היה רק לצרכי המשפחה (שימורים, גבינות ,בגדים רקמה)- כל אלו ללא שיעור חליפין, ולכן האנשים לא ראו בעבודת הבית "עבודה".
במהלך המאה ה19 הייתה הבניה של הספירות הנפרדות:
1. גברים לעבודה ולמחויבות האזרחיות
2. בנים לבית הספר ללמוד מיומנויות לעתידם במשפחה וכלים למילוי חובותיהם האזרחים.
3. נשים בבית – אין להן זכות ללמוד,לבחור, למשרה פוליטית או לחינוך לכלכלה. הן מחנכות את הבנות, משק בית, עושות צדקה לנזקקים ומבקרות את חברות. אסור לבנות ללמוד לימודי בנים של כלכלה ופוליטיקה כי זה ישחית את נשיותן ואת יכולתן לתפקד כרעיות ואמהות.
5. שולמית שחר 1990 -האישה בימי הביניים, החוק קבע שלאישה אין חלק בשלטון, במדינה ובחברה נאמר בספרות " יש להרחיקן מכל מישרה ציבורית, עליהן לשקוד על ענייניהן הנשיים והביתיים" .
אולם בפועל ישנן נשים בעמדות ציבוריות, בעלות אחוזות, יורשות פיאודום, חלקן בעלות תפקידים וחברות אספות פיאודלים. שותפות לסמכויות חקיקה , משפט, וכלכלה.נשים שקיבלו תפקידים של אמהות מנזר וסמכויות הפאודום שלו באו ממעמד האצולה והחזיקו סמכויות שלטוניות.
במעמד האיכרים היו ארגונים מיקומים שבהם השתתפו נשים אלמנות או רווקות.
בעיר הנשים הוכרו כאזרחיות אם היו בעלות נכס עירוני או ירושה, חברות בגילדה או נשואות לאזרח העיר. האזרחיות חויבו לשלם מיסים אך לא היו בעלות זכות לבחור או להיבחר למוסדות השלטון .
התפתחות העיר והתיעוש חיזקו את הדרת הנשים מהפוליטיקה.
6. סטייסי ופרייס 1981- טוענות כי בקהילות שלא הייתה בהן הבחנה בים פרטי לציבורי, כמעט לא הייתה פוליטיקה כפעילות מודעת וממוסדת של קבלת החלטות, גם לא הבדלים בין גברים לנשים.
בימי הביניים נשים פיאודליות, מלכות שלטו על משק בית בזכות מעמדן- הזכות לכוח פוליטי אצל שכבה חברתית צרה מאוד מעוגנת במעמד ולא במין.
החל מהמאה ה12 מתחילה צמיחה של ההפרדה בין התחום הציבורי לפרטי ואיתו הוצאת הנשים ממוקדי השליטה הפוליטיים.
החל מהמאה ה19 וגיבוש הארגונים הבירוקרטים, כללי המשחק שלהם והתמסדות התארגנויות פוליטיות – מפלגות ואיגודים מקצועיים.
נורמות דמוקרטיות של חופש בחירה , הפוליטיקה כפונקציה של כישורים והישגים – לכאורה פתוח לכל – כולל נשים.
אבל מיסוד התחום הציבורי כנפרד מהפרטי חידד את ההבחנה בין נשים לגברים וחודדו ההבדלים בין תפקידי נשים לתפקידי גברים. מיקוד האישה בתחום הפרטי, מופקדת על המשאבים הלא רלוונטיים לפוליטיקה.
לזכות הפורמאלית יש רק משמעות מינימאלית – נשמרת הדיכוטומיה – הנשים מחויבות וכבולות לתחום הפרטי ולכן אין להן יכולת להתחרות עם גברים במונחים שווים בתחום הציבורי.
השסע בין הספירות מתמסד ואיתו התפיסה לכל אחד מן המינים תכונות המותאמות לספרה שלו. (נשים אינן יצורים פוליטיים)
7. חנה הרצוג-
שלושה 3 מרכיבים דיכוטומיים עומדים מאחורי הלוגיקה הזו:
1. הפרדה בין המינים – גבר לעומת אישה .
2. פוליטי ולא פוליטי
3. הפרטי מול הציבורי
מכאן גברים עיקר עסוקים בתחום הציבורי (גבר =ציבורי) , בתחום הציבורי עוסקים בפוליטיקה,(ציבורי =פוליטי) לכן גברים מופקדים ואמונים כל הפוליטיקה.(גבר =פוליטיקה)
באותה לוגיקה אישה = פרטי פרטי =א-פוליטי אישה= יצור לא פוליטי
יציאה האישה באופן טיבעי ואוטומטי מהתחום הפוליטי – זה מחוץ לתחום התעניינותה , אין לה כישורים ותכונות לכך, מפחדות ומסתייגות ממנה מלכתחילה.
שעתוק ומניעת נשים להשתתפות שווה בשוק העבודה והפוליטיקה.
התופעה נתפסת כמובנת מאיליה = זה סדר העולם = תופעה האי שוויון נתפסת כטבעית וצודקת.
ראה גם: נשים, פמיניזם ומעמד האישה בישראל
סיכום הקורס חברה ומגדר
צפייה מומלצת בנושא:
