מבוא לפוליטיקה וממשל: אינטלקטואלים ופוליטיקה

הנושא של מערכת היחסים בין אינטלקטואלים ופוליטיקה נקשר לתופעות רבות בתחום מדע המדינה. בין היתר לתופעת האליטות והשפעתן בחברה, נושאים הקשורים במחאה והשתתפות פוליטית וכו… האינטלקטואלים נתפסים כמבקרים חברתיים.

מתי השתמשו במונח "אינטלקטואל" לראשונה?

המונח הופיע לראשונה בצורה מפורשת בעקבות פרשת דרייפוס בצרפת. הפרשה הזו נחלקת לשתי פרשיות משנה- 1. מאסרו של דרייפוס 1894- האירוע הראשון של קצין יהודי שהואשם בבגידה.   2. מ1898 ועד לזיכויו המלא של דרייפוס ב1906- פרשה זו מתחילה עם פרסום "אני מאשים" של אמיל זולה והתגובות שנלוו אליו מימין ומשמאל. משמאל המאמר קיבל תמיכה אדירה ואילו מימין תגובות חריפות וביניהם תגובתו של עיתונאי שבם ברס שבמאמרו השתמש במונח "אינטלקטואל" כמילת גנאי ליפה נפש.

האינטלקטואל במקרה הספציפי נתפס כאדם שמביע ביקורת כנגד המדינה ומשם התגלגל המונח.

אינטלקטואל- הגדרות:

1. אינטלקטואלים הם מביעי רעיונות המבוססים על דעת וכן מידה כלשהי של מקובלות חברתית.

2. אותו חלק באומה ששואף לחשוב באופן בלתי תלוי וכן המעמד המורכב של החברה שמוסמך להכשיר דעת קהל.

תפיסות שונות של המונח אינטלקטואל מפי אינטלקטואלים שונים:

1. פייר בורדייה (1930-2002)- נחשב לגדול הסוציולוגים הצרפתים. אינטלקטואל שתפס את האינטלקטואלים כבעלי הון תרבותי שמהווים אגף נשלט בידי המעמד השליט- שיח בין אליטות. האינטלקטואלים עצמם מהווים לדידו, אליטה נשלטת בתוך שכבה שלטת ומבחינתו נקיטת העמדות של האינטלקטואלים בזירה הפוליטית נובעת במידה רבה ממעמדם הלא ברור כנשלטים בקרב שליטים. עבודתם של האינטלקטואלים מושפעת ממעמדם וקרבתם לשכבה השלטת ולכן אינם ביקורתיים לגמרי.

2. מישל פוקו (1926-1984)- פוקו מוטרד ממצבם של מיעוטים מקופחים ומדוכאים ומעורבותו חרגה מהשתתפות בעצומות, הצהרות מחאה. היתה לו השפעה אידיאולוגית משמעותית בכתביו- ההיבט הפוליטי של כתיבתו נוגע במידה רבה למקום הדעת בעולם. הוא בעצם כותב את בסיס תורתו בזמן שהדיאלוגים בין אנשים שמובילים את הדעת מתערערים. התייחסותו היא לערעור היסודות המקובלים ולכן מכתיבתו ניתן להבין יותר ויותר מה חושב פוקו על תפקיד האינטלקטואל. מבחינתו אין לחשוב על האינטלקטואלים במונחים של אומנות אלא במונחים של אמת וכוח והוא עשה הבחנה ברורה בין שני סוגים של אינטלקטואלים- א. האינטלקטואל האוניברסלי- אינטלקטואל שמדבר בשם האמת האוניברסלית שמטרתה להטיב עם האנושות. הוא מנפק המלצות שונות על דרכי פעולה והתנהגויות רצויות.

ב. אינטלקטואל ספציפי- אינו מדבר בשם האמת, הוא לא רואה בעצמו כאדון האמת אלא כאינטלקטואל המציב שאלות בנושאים הנראים מובנים מאליהם- זהו אינטלקטואל שפועל מתוך החברה ולא כנביא.

פוקו מעדיף את האינטלקטואל הספציפי וטוען שעל האינטלקטואל להיות מחובר לחברה ולשאול שאלות ברורות על מנת ליצור שיח וביקורת.

3. ג'ורג' אורוול (1903-1950)- במסה שלו "מדוע אני כותב?" עונה הוא על שאלת האינטלקטואל על פי תפיסתו. בכל כתביו המרכזיים ניתן לאבחן תפיסה פוליטית שבה מנסה הוא לשכנע את קוראיו להאמין בצדקת דרכו. הוא טוען שאינטלקטואל לא יכול להיות מנותק פוליטית ויותר מזה, הוא מציע לכולם להיות מודעים להשפעתם הפוליטית בעת כתיבתם כאינטלקטואלים. הוא תופס את התכלית המדינית כאחד המניעים המרכזיים של האינטלקטואל.

התייחסות למקרה הישראלי:

באופן כללי מקובל לכנות את העם היהודי כעם הספר, המשכיל… בעצם בחברה היישובית בישראל היה ביקוש אינטלקטואלי מאד משמעותי- לצורך העניין החברה היישובית בישראל הייתה משכילה יותר בהשוואה לחברות אירופאיות ואחרות באותה תקופה. היתה תפיסה פוליטית מובנית בקרב רוב האוכלוסייה בנוגע לאידיאולוגיה של הישוב והיה מספר רחב היקף של במות אינטלקטואליות כמו עיתונים, ספרים, תרגומים וכו…

מיכאל קרן הוציא טרילוגיה של ספרים בנושא האינטלקטואלים ובהם "בן גוריון והאינטלקטואלים" ספר שהתייחס לתקופת שני העשורים הראשונים של קום המדינה והראה כיצד היו האינטלקטואלים מעורבים פוליטית אך מגויסים. בן גוריון השכיל לשלב אינטלקטואלים בדיונים ממשלתיים ובקבלת החלטות מדיניות למעט הנסיגה שהייתה בראשית שנות ה60 עם פרשת לבון- "עסק ביש"- בן גוריון הרעים את האינטלקטואלים כאשר שלח מרגלים למצרים בלא ידיעתם ואף לא גיבה את אנשי ממשלתו בפרשייה זו. הוא זכה לביקורת משמעותית נגדו- קריאת תיגר על הדמוקרטיה מפי האינטלקטואלים.

אותם אינטלקטואלים ששיתפו איתו פעולה לאורך כל השנים, לא בחלו באמצעים שיבקרו את הממשל במקרה הספציפי. מיכאל קרן מציג בספרו גרף מסוים ליניארי כמעט (למעט "עסק ביש") וטען שהביקורת של האינטלקטואלים עולה במקביל להתפתחות המדינה- בניית הלאום.

ב1973 היה קרע מסוים בעם ויש חוקרים שטוענים שבשלב זה האינטלקטואלים החלו לתפקד כמבקרים חברתיים והנהיגו מערכת שלמה של ביקורת נגד השלטון.

הדיון לעיל מהווה חלק מתוך אסופת סיכומי הקורס מבוא לפוליטיקה וממשל. ראה גם מאגר הסיכומים במדעי המדינה