ליברליזם צורת חשיבה על היחסים האנושיים במסגרת הכלכלית ובמסגרת הפוליטית. מקור הליברליזם במאבק נגד הסמכות הדתית ובתמיכה בהפרדה בין דת למדינה.
שני הזרמים העיקריים של הליברליזם הם:
- פוליטי-הרחבת הזכויות וחירויות האזרחים.
- כלכלי- חירות מההתערבות של המדינה בכלכלה.
עקרונות היסוד של הליברליזם:
- באופן כללי הגישה הליברלית מתייחסת אל האדם הפרטי כמסד של החברה.
- האינדבידואל הוא נקודת המוצא של התיאוריה הליברלית.
- כל פרט רוצה לפרוח ולהתפתח אינטלקטואלית, אישית וכד' ולהיות חופשי ככל האפשר.
- לכן ï המדינה צריכה להתערב כמה שפחות בחיי הפרטים.
- בתפיסה הליברלית הקלאסית, מכיוון שהמדינה צריכה להתערב כמה שפחות, הרי שממשלה לגיטימית תפעל בצמצום ובראש ובראשונה להבטיח את חייהם ובטחונם של האזרחים (המדינה כ"שומר לילה", ללא התערבות מיותרת).
* ג'ון סטיוארט מיל – (1873-1806 ) אחד מגדולי הוגי גישת הליברליזם, מחבר "על החירות". מיל מדגיש את חירות המחשבה והויכוח – טוען ש"הרעה המסוכנת ביותר אינה במלחמה הרועשת שבין חלקי האמת, אלא בדיכויה השקט של מחצית האמת. כל זמן שמוכרחים בני אדם לשמוע לשני הצדדים, לא אבדה התקווה…"
עיקר העקרונות הליברלים של מיל:
- כל אדם רשאי לעשות מה שליבו חפץ כל עוד הוא אינו פוגע באחר.
- כל אדם הוא אדון לעצמו ורק כך יוכל להגשים את ייעודו.
הליברליזם מתפצל לזרמים שונים:
- תפיסה ליברלית מול תפיסה קהילתנית – מאבק מר ועיקש בין שתי התפיסות- הליברלית במובן של הדאגה לזכויות האזרח והקהילתנית במובן של המאבק על זכויות הקהילה. הזרם הליברלי דורש זכויות אזרח פוליטיות והמציאות הפוליטית הובילה תיאורטיקנים להבנה שאין זה מספיק ושיש להתמודד במדינה עם זכויות וחירויות גם לקהילות השונות. התפיסה הליברלית מדגישה שכל אזרח זכאי לזכויות ולחירויות פרט ושכל האזרחים שווים בפני החוק כאינדבידואליים. התפיסה הקהילתנית טוענת שזה לא מספיק שכן יש לשמר את הייחודיות והתרבות המשותפת בקבוצות השונות על ידי הענקת זכויות לקהילה ולעיתים אף הקניית אוטונומיה לקהילה.
- תפיסת הליברליזם הכלכלי– טוענת שהמדינה צריכה להתערב כמה שפחות בספירה הכלכלית. תפיסה זו מדברת על כמה שפחות התערבות של המדינה בעסקים ושעל כל פרט לנהל את עסקיו בעצמו. תפיסה זו מנוגדת לתפיסת מדינת הרווחה הדוגלת בדאגה כלכלית לפרט.
- ליברליזם ביחסים בינלאומיים– ליברליזם זה טוען שהמדינות בסופו של דבר שואפות לשלום ולפתרון סכסוכים בדרך מהירה ונוחה. על פי גישה זו יש לפעול באופן ישיר ובצורה ברורה ביותר כלפי השגת פתרונות שלום אפילו במחיר של פיוס היריב. ויתורים דיפלומטיים יעשו על מנת להגיע לשלום. מול תפיסה זו יש את תפיסת הריאליזם שטוענת שכל יש לתקוף כל אויב ותמיד להיות בעמדת החזק.
- מדינה ליברלית נייטרלית- מדינה שכזו היא נייטרלית כלפי הקבוצות האתניות השונות הקיימות בה. היא אינה מזדהה עם שום קבוצה אתנית ולא לוקחת צד.
- דמוקרטיה ליברלית– משמעותה היא משטר שמתקיימות בו בחירות חופשיות והדמוקרטיה שמה על נס את כל נושא החירויות, הזכויות וכך הבחירות הן באמת חופשיות וכל הדעות מובאות.
עם השנים המציאות הפוליטית והתפתחות התיאוריות הפוליטיות הביאו לזרמים השונים בליברליזם.
הסיכום לעיל הינו חלק מתוך מאגר הסיכומים במדעי המדינה: סיכום הקורס מבוא לפוליטיקה וממשל
