מאפייני האידיאולוגיה הנאצית – סיכום

העקרונות המרכזיים של האידיאולוגיה הנאצית: תורת הגזע, האנטישמיות, עיקרון המנהיגות, שלילת הדמוקרטיה והסוציאליזם  ומרחב המחיה.

1)     תורת הגזע

תורת הגזע היא חלק מרכזי מהאידיאולוגיה הנאצית והיא נשענת למעשה על התפתחויות שחלו במאה ה- 19 וכללו את התפתחות האימפריאליזם, התפתחויות מדעיות והקמת מכוני מחקר שעסקו בחקר השוני בין האוכלוסיות והתפתחות הדרוויניזם החברתי.

ההתפתחויות הללו היו הבסיס שהביא ליצירת הבחנה בין גזעים ולחלוקת האנושות בהתאם לסולם גזעי.

תורת הגזע הנאצית  חילקה את האנושות לשלושה סוגי גזעים בהתאם לכושר היצירה התרבותי ובהתאם למראה החיצוני. לפי חלוקה זו החברה האנושית נחלקת ליוצרי תרבות, נושאי תרבות והורסי תרבות כאשר בהתאם לחלוקה זו הנאצים בנו סולם הירארכי של גזעים כאשר לטענתם הגזע הארי ההוא הגזע העליון ומשתייך לגזע הנורדי.

היהודים לפח תפיסה זו נחשבים לתת גזע וכמי שפועלים להרס התרבות האמיתית והנעלה שיוצר הארי.

לאור זאת האידיאולוגיה הנאצית דיברה על הצורך החיוני בשמירת טוהר הגזע כערובה לכך שהגזע הארי יוכל לממש את יכולותיו הגזעיות.

הנאצים דיברו על כך שהסדר הגזעי הנכון השתבש במהלך ההיסטוריה , והגזע העליון  איבד את בכורתו. לאור זאת תפקידם של הנאצים הוא להחזיר את הסדר הגזעי למצבו הנכון.

הנאצים גם טענו שהיחסים הטבעיים בין הגזעים הם יחסי עימות כאשר איכותו של גזע כלשהו נמדדת בזמן מלחמה.

            במסגרת המדינה הנאצית הפכה תורת הגזע לתורה הרשמית של המדינה , ובשם אידיאולוגיה זו

            הנאצים יצאו למסעות הכיבוש וההרס שלהם.

2)     האנטישמיות

הנאצים כמובן לא המציאו את האנטישמיות שהתקיימה לכל אורך ההיסטוריה. בכל תקופה בהיסטוריה הרקע לאנטישמיות היה שונה, כך בימי הביניים הגורם המרכזי לאנטישמיות היה דתי. בתקופה המודרנית במאה ה- 19 נולדה האנטישמיות המודרנית כאשר במסגרתה נולדה אנטישמיות גזעית שטענה שהשוני בין היהודים לבין סביבתם הוא שוני ביולוגי קבוע הנובע מהגזע השונה שלהם. לאור זאת  אם בעבר המרת הדת היוותה פתרון, הרי לפי תפיסה זו, המרת הדת רק מחמירה את הבעיה מאחר שהיא גורמת להאצת השתלבות היהודים בחברה.

האנטישמיות הנאצית נולדה כתוצאה מאנטישמיות זו, אך הרחיקה לכת  במספר נקודות  חשובות: האנטישמיות הנאצית דיברה על כך שהמאבק ביהודים הוא מאבק שיקבע את גורל האנושות, ולכן הנאצים ראו את המאבק כנגד היהודים כמאבק מכריע ודחוף.

היהודים לפי תפיסה זו הוצגו כתת אדם כלא שייכים לחברה האנושית והם הוצגו כחיידקים , עכברים ומזיקים אחרים שיש להשמידם כמו שמשמידים מזיקים אלה.

התפיסה של האידיאולוגיה הנאצית דיברה על כך שהיהודים כחלק מרצונם להשתלט על העולם ולספק את יצר הכסף והשלטון שלהם המציאו תורות חברתיות שונות, כגון: דמוקרטיה, סוציאליזם וקומוניזם הכל מתוך מטרה להחליש את הרגש הלאומי של העמים שבקרבם הם חיים ולסייע להם להשתלט על העולם.

הייחוד של האנטישמיות הנאצית קשור בתיאוריות שפורטו כעת, אך גם ובמיוחד ביישום של התורות הללו . אידיאולוגיה קיצונית זו שהייתה נחלתן של קבוצות קטנות בגרמניה בימי וימאר נהפכה לתורה הרשמית של המדינה הגרמנית שפעלה ליישום מלא של תפיסתה זו.

3)     עיקרון המנהיגות

האידיאולוגיה הנאצית דיברה על מנהי

ג הנבחר בזכות תכונותיו הגזעיות כאשר לא העם הוא זה הבוחר בו, אלא ההשגחה העליונה. המנהיג הוא המייצג את רצונה של האומה, ותפקידו למעשה להחזיר את גרמניה לימי תפארתה בעבר. לאור זאת המנהיג למעשה מורם מהעם ואיננו תלוי כלל ברצונם של היחידים.

המנהיג הגרמני הוא למעשה ממשיך דרכם של המנהיגים הגרמנים הגדולים שקמו לאומה הגרמנית לאורך ההיסטוריה. סמכויותיו של המנהיג הן מוחלטות ותפקידם של כלל התושבים הוא לציית להוראותיו ולהיאבק למענו.

4)     שלילת הדמוקרטיה והסוציאליזם

הנאצים שללו את השיטה הדמוקרטית המעמידה במרכז את  היחיד ואת רצונותיו. מבחינתם האומה היא העומדת במרכז, והפרט צריך להתאים את רצונותיו לרצונה של האומה. הנאציזם שלל את כל עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי, כמו: פלורליזם, הכרעת הרוב, הגבלת השלטון, ולטענתו משטר זה פוגע באחדותה של האומה ומערער את כוחה. לפי התפיסה הנאצית כל הגרמנים צריכים להתאחד תחת הנהגתו של מנהיג אחד סמכותי שאיננו תלוי בכוחן של מפלגות כלשהן המביאות לפיצול האומה הגרמנית.

במקביל המשטר הנאצי שלל גם את הסוציאליזם, שגם הוא פוגע לטענתם באחדות האומה על רקע מעמדי כאשר התפיסה הקומוניסטית טוענת שכל בני האדם נבראו שווים טענה הנפסלת על ידי הנאצים המדברים על כך שיש אנשים השווים יותר מאחרים בהתאם לקריטריונים גזעיים ברורים. הקומוניזם גם קורא ליצירת חברה ללא מעמדות ולמאבק על רקע מעמדי דבר הפוגע באחדותה של האומה .

האידיאולוגיה הנאצית דוגלת בסוציאליזם מסוג אחר- סוציאליזם לאומי: יצירת הרמוניה בין כל המעמדות תחת חסותה של המדינה תוך הכפפת רצונם של הפרטים ושל כל המעמדות בחברה לרצונה של האומה הגרמנית.

5)     מרחב מחיה

האידיאולוגיה הנאצית דיברה על כך שהנאצים בתור הגזע העליון זקוקים לשטח רחב למדי כתנאי למימוש יכולותיהם הגזעיות. השטחים המצומצמים שנשארו לגרמניה לאחר הסכם ורסאי אינם מספקים כלל, ולכן חובתה של המדינה היא להביא להרחבת שלטונה של גרמניה על פני שטחים נרחבים.

הנאצים כיוונו את מגמת התפשטותם לכיוון מזרח אירופה כאשר לפי תפיסתם הנאצים צריכים לכבוש שטחים נרחבים שם ולהפוך את הסלאבים החיים של לעבדים של הגזע העליון- הגזע הארי. פעולת התפשטות זו אמורה להתבצע תוך כדי מלחמה שתביא לכיבוש השטחים הללו וליצירת סדר חדש המבוסס על האידיאולוגיה הנאצית.

ראו גם: עקרונות האידיאולוגיה הנאצית

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / גרמניה 1933 – 1939