מלחמת העולם השנייה ומדיניות הנאצים כלפי יהודים

מלחמת העולם השנייה החלה בראשון ל9 1939 כאשר פלשו הגרמנים לפולין ותוך חודש ימים נכבשה פולין כולה על 3.3 מיליון היהודים שגרו בפולין מרביתם הגדול בהרים ,כאשר כבר מלכתחילה חולקה פולין ל3 חטיבות גיאוגרפיות עיקריות החטיבה הראשונה אזור ורטלנד וטרגאו אזור שמסופח לגרמנייה תוך ביצוע שינוים מקיפים באזור כמו יישוב גרמניים והחלפת שמות המקומות (זה מעיד על נושא הסיפוח סוג של אנשלוס ותוך כדי כך עידוד הגירה של גרמנים לאזור).

האזור השני-אזור הגרנל גוברדאמן (שטחי הממשל הכללי) אזור הביניים אוזר הטווח בין השטח הגרמני לשטח הרוסי אזור שמכיל את המחוזות לובלין רדום וורשה וקרקוב תוך העברת הגירה מוורשה לקרקוב ואילו השטח המזרחי על פי הסכם ריבנטרופ מולטוב מסופח לברית המועצות מעל מילון יהודיים שעוברים לשליטת ברית המועצות ואינם מכירים בסיפור השואה עד 1941 .

בחצי שנה הראשונה של מלחמת העולם השנייה עדיין הגבולות בין פולין לרוסייה היו פתוחים משאפשר ניידות של האוכלוסייה היהודית אבל גם כאלה שנדדו לתוך השטח הרוסי בשלב מסוים חזרו לפולין הכבושה בגלל בעיות מגורים דיכוי עוני ורדיפה דתית .

מיד עם הכיבוש הגרמני החלו הגרמנים לנקוט בצעדים אנטי יהודיים נחרצים הקשורים להשפלה עבודות חכ סימון רכוש בידוד ואחר כך עידוד הגירה פנימית .

השפלה-הפעם הראשונה שגרמנים נתקלים ביהודים על פי "הסטריאוטיפ היהודי -גרמני" היו יהודי פולין כתוצאה מכך ההשפלה הייתה בעיקר כנגד החרדים (החזות החיצונית צועקת ) והתחיל תהליך של תלישת זקנים וקציצת פאות תוך כדי לעג בפומבי כנגד אותם יהודים ,עבודות חכ גם כאן יהודים חרדים שהחזות שלהם הייתה בולטת נתפסו ברחובות במטרה לטאטא רחובות להעביר רהיטים לנקות בתי שימוש בבנייני ציבור במחנות צבא לגרוף שלג במטרה גם להעסיק אותם אבל בעיקר להשפיל אותם .

סימון רכוש-באידיאולוגיה הנאצית רכושם של היהודים בנוי בעיקר על בסיס שוד וגזל היהודי הוא בחזקת גזע טפילי ולכן רכושם אינו רכוש עצמי ומותר לקחת אותו ומכאן ואילך התחילו הגרמנים לסמן באופן שיטתי את רכוש היהודים לצורך שוד פרטי (ספטמבר 39 ) ושוד קולקטיבי (עוברת משאית אסאס(  במסגרת סימון הרכוש והגידול הכלכלי נחסמו חשבונות הבנק של היהודים הוטלו עליהם קנסות חנויות ומפעלים נתפסו פקידים פוטרו כנ"ל רופאים כנ"ל עורכי דין מה שמותיר את היהודים ללא פרנסה ומאלץ אותם להיכנס לכלכלת חירום (לאכול רזרבות תנאי שוחק ).

מבחינת בידוד –הרי שעל היהודים הוטלו תקנות שלמות הקשורות לבידודם ,תקנות כמו סימון רכוש איסור תעסוקה "בגרנל גורבאנמן" ממשל כללי היהודים חויבו לשאת סרט לבן עם מגן דוד כחול בשלב מסוים נאסר על היהודים לצאת מהשכונות שלהם בערב ,סומנו קרונות רכבת מיוחדים לנסיעת יהודים וגם בפקודות הקשורות לעבודת כפייה הייתה הפרדה בין יהודים לבין פולנים בכול מה שקשור לטיב העבודה ותשלום ולתנאים סוציאלים .

מבחנת עידוד ההגירה הרי שיש לנו עידוד הגירה פנימית בתוך פולין כמו תוכנית "ניסקו לובלין" ולחילופין הקמת הגטאות על פי אגרת הבזק של היידריך .

תוכנית ניסקו היא אחת משתי תוכניות המאגרים שהגו הגרמניים תוכנית ניסקו לובלין ותוכנית מדגסקר מה שעומד מאוחרי התוכניות הללו הוא ניסיון לאגור אלפי יהודים מצכייה מגרמנייה מפולין לאזור שנקרא ניסקו לובלין אזור ביצתי כשהמטרה היא שהחזקים ישרדו והחלשים יכחדו ,התכונית הזאת בשלב מאוד מוקדם ירדה מהפרק בשל מאבקי סמכויות בין הרשויות הגרמניות והגרמנים העלו אופצייה חדשה חלופית שנקראת תוכנית מדגסקר אבל גם זה נפל .

אופציית גירוש נוספת הייתה קשורה להקמת הגטאות תהליך הקמה שהוא פועל יוצא מאיגרת הבזק של היידריך .

ראה גם: מדיניות הנאצים כלפי יהודים

עוד דברים מעניינים: