עזרא ונחמיה – סיכום

עזרא

עזרא היה נציג גולת בבל והוא נשלח כדי לעקור מהשורש את המציאות שהחלה להתבסס ביהודה והמאיימת על עתיד האומה. עזרא נקרא "סופר" מכיוון שבחודש תשרי באסיפת עם שנערכה הוא קרא בפני כל הנוכחים מהתורה ופירש אותה. עזרא ביקש לאחד את שתי התורות כדי שיתקבל נוסח אחיד.הקראת ספר התורה הצריכה כישורים שלא היו לכהנים, למשל שליטה בשתי שפות. מכאן הגיע מעמדו של עזרא כ-"סופר"

עזרא גירש את הנשים הנוכריות כי הוא מייצג את הגישה הבדלנית שהתגבשה בקרב יהודי בבל. הוא האמין כי עם ישראל צריך לנהוג כזרע הקודש(הנבדל מיתר העמים)כדי להיות ראוי לרשת את הארץ. הבעיה המוסרית שעולה מהמעשה הזה גורמת לפירוד משפחות משמעו שהנשים הופרדו מבעליהן, נותרו ללא מפרנס ומגן וגורלן נגזר לחיות ללא הגנה וביטחון וכך גם לילדיהן.

נחמיה

נחמיה אינו ממעמד הכהונה ואף לא בעל סמכות דתית, אלא אדם מעשי ובעל כושר ארגון. בהיותו שר המשקים הוא נהנה ממעמד גבוה בחצר המלך ומקרבה ישירה למלך. כוחו נבע ממעמדו הגבוה ומהסמכויות שניתנו לו. נחמיה הוא מנהיג תוקפני בעל עוצמה המקורב למלך המלווה הצבא ובעל מעמד של פחה. נחמיה עוזב את חצר המלך ומצטרף לעזרא הנמצא עדיין ביהודה, הוא אינו עומד בראש העלייה אלא מגיע לבדו  מלווה בצבא ופרשים במטרה לעזור לעזרא להשליט את הרעיון של זרע הקודש, לשקם את ירושלים ולבנות לה חומות ושערים.

נחמיה שיקם את ירושלים, חומות העיר ושעריה אך לא למטרות צבאיות, שכן לא היה אויב ממשי שסיכן את ירושלים אלה מפעל לאומי כללי שמטרתו ליצור חייץ ברור בין היהודים לבין עמי הארץ המתייהדים(שומרונים), בכך שירתה בניית החומה את רעיון זרע הקודש(התבדלות מעמי הארץ). שיקם את האוכלוסייה על מנת להגדיל את אוכלוסיית ירושלים.

בארץ הייתה בעיה של איכרים שסבלו מרעב ונאלצו לשלם מיסים כבדים עד כדי משכון אדמותיהם ואפילו גופם. נחמיה ביקש לשחרר את המשועבדים ולהחזיר את רכושם. הוא אילץ את האצילים להישבע כי ישיבו את האדמות ויבטלו את השיעבוד.

נחמיה היה מודע לצורך בהתעוררות לאומית, בחשבון נפש נוקב ובהתחייבות כוללת של העם. (האמנה = הבטחה בשבועה). הוא כתב אמנה שהיא ברית דתית – חברתית בין העם לאלוהיו לפיה מוכן העם לקבל על עצמו התחייבות : הקמת חברה של "זרע הקודש" המתבססת על קיום חוקי התורה.

ראו גם: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / יהודה בתקופה הפרסית / עזרא ונחמיה

עוד דברים מעניינים: