מחשבת ישראל: סוקרטס על משמעות החיים
מתוך: יהדות ומחשבת ישראל: סיכומים במחשבת ישראל
הערכים שחשובים לפילוסוף היווני סוקרטס הם אמת וצדק. הוא לימד ברוח הזאת את תלמידיו וגם חי על פי עקרונות אלו, לבסוף גם הקריב את חייו ולא הסכים לברוח מן הכלא או לדבר דברי חלקות שימתיקו את עונשו כי האמין בצדקת דרכו והעדיף לצעוד אל מותו (הרי הוא נידון לעונש מוות) כשהוא תמים וישר ולא פגע בחוקים. זוהי דוגמה למסירות נפש! המוכנות למות ולא לוותר או לבגוד ב"אני מאמין "שלך. סוקרטס קיים מעין " ייהרג ובל יעבור " על פי הערכים שחשובים לו.
בעיני סוקרטס אמירת האמת, החיפוש אחר האמת היושר, הצדק חשובים יותר מהחיים עצמם. בעומדו למשפט יכול היה לשכנע את השופטים אותו לשחרר אותו על יד כך שהיה מתחנן או מביע חרטה על מעשיו, אך סוקרטס היה משוכנע כי לא עשה עוול לעיר אתונה , אלא להיפך קידם בקרב צעיריה את החיפוש אחר האמת ואחר מידת היושר . סוקרטס סירב לומר דברים שלא האמין בנכונותם רק כדי להציל חייו. לא כל האמצעים כשרים בעיניו כדי להינצל ממוות. אי ההגינות מסוכנת ומדבקת יותר מהמוות עצמו. הרמב"ם מכריע כי ישנם ערכים חשובים יותר מהחיים עצמם. אדם צריך להיות נאמן לערכים של כבוד האדם וחירותו, חופש הפולחן והאמונה, כבוד המשפחה, אחווה , גם אם הנאמנות לערכים אלו תעלה לו בחייו. ולכן הרמב"ם סייג את הקביעה הכללית "יעבור ולא יהרג" במקרים מסוימים בהם יש להקריב את החיים למען ערכים מסוימים.
טיעוניו של קריטון למען בריחתו של סוקרטס מהכלא בניגוד לפסק הדין של האתונאים:
————————————————————————————–
- קיימת חובה להציל חיים כאשר הדבר אפשרי
- ידידיו לא יאמינו כי סוקרטס בחר במוות בשעה שהשומרים שוחדו ויחשבו שהוא חס על כספו והעדיף אותו על פני ידידות.
- יש להתחשב בדעת הרבים כי הרי לרבים יש כוח להמית כפי שקרא לסוקרטס עצמו.
- אי בריחה פירושה הודעה כי פסק הדין של האתונאים הינו צודק והרי לא כך סוקרטס מאמין.
- אי-בריחה פירושה התנערות מאחריותו כלפי ילדיו אשר מעתה יהיו ליתומים.
————————————————————————————-
ב. תשובתו של סוקרטס
————————–
- " כי לא החיים הם העיקר אלא החיים הטובים!! " אין ערך לחיים ללא ערכים
ועקרונות והמוות עדיף על פני חיים כאלה.
2.-3 אין להתחשב בדעת הרבים אלא בדעתם של מביני עניין כי הרי אין בכוחם של הרבים
להפוך חכם לטפש טיפש לחכם . ואלה הם הרעות והטובות הגדולות ביותר לדעתו
4. מעשה רע הוא לעולם רע בלי קשר להקשר בו נעשה.(אין להשיב רעה תחת רעה )
תמיד יש לעשות הטוב.
- סוקרטס מבקש לא לפנות לרגשותיו (רגשי הבעל, האב, החבר,…) אלא להוכיח לו
באופן הגיוני מן הראוי לברוח וכי זהו המעשה הצודק והטוב. כי כך נהג כל ימי חייו
שלא ציית לרגשותיו אלא לתבונתו.
- מאחר ויש לכבד הסכמים, ומאחר ויש הסכם בין סוקרטס לחוקי אתונה אשר הסכים
לקבלם, לא ברח מהמידנה, לא התנגד לחוקים בשעה שדנו באנשים אחרים, והסכים. לחוק חינוך חובה וחוקים אחרים שהביאו לו תועלת.לכן העקביות דורשת שאם אותם החוקים שהסכים לקבלם פוגעים בו עליו לשאת את עונשם.
- לא קיימת סימטריה בין המדינה לפרט- ולכן כאשר המדינה אינה שופטת בצדק אין
זכות לפרט להתנגד כפי שאין הוא מחזיר מכה לאביו בשעה שזה מכה אותו.
"כי יקרה המולדת מאמך ואביך ורוממה מהם בעיני האלים ונבוני האנשים…"
- אם כל אדם יפר חוק שלא ימצא חן בעיניו המדינה תהרס! והרי קיומה נחשב בעיני
סוקרטס כדבר ראוי.
10.לא הבאנו את המדינה לשנות מחוקיה,לא בחרנו בגלות, ולכן עלינו להיות
עקביים ולקבל את הדין.ובאשר לחברים וילדים עדיף שיזכרו אב שיוכלו להתגאות בו ולא אב חי שיצטרכו להתבייש בו ושיהיה לצחוק בכל המדינה בגלל חוסר עקביותו.