לכל אחד ואחת מאיתנו יש הגדרה או לפחות מושג כללי של אושר. יש שחושבים שימצאו אותו בכסף או בכבוד, בחוכמה או ביופי, בהצלחה או בחברים ומשפחה. אבל בעבור הפילוסוף הגרמני הגדול עמנואל קאנט יש בעיה בתפיסה כזו, שלא רק מרחיקה אותנו מהמטרה של להיות מאושרים, אלא גם עלולה להפוך אותנו ללא מוסריים.
קאנט והבעיה עם אושר
קאנט טען שאושר הוא מושג בלתי מוגדר. הוא כתב כי "אושר הוא מושג כה בלתי-מוגדר כך שלמרות שכל אדם שואף להשיג אותו, הוא לעולם לא יכול לומר מהו זה שהוא שואף להשיג". הסיבה לכך לדברי קאנט היא פשוטה ומוכרת היטב לפילוסופיה מאז ימי אפלטון ואריסטו, והיא שהדברים שהופכים אותנו למאושרים – אהבה, בריאות, הצלחה וכו' – הם תמיד דברים סופיים ולפיכך בהכרח יהיו בלתי-מספיקים, כי תמיד אפשר עוד. אם יש לנו בריאות או אהבה נרצה לשמר אותן ונהיה אומללים כאשר הן יפגעו, אם נשאף לכסף לעולם לא נשבע, אם נרצה הצלחה היא לעולם לא תספק אותנו. אם אושר זה להיות "עשיר", "אהוב" או "מצליח", אז לדעת קאנט האושר הוא בהגדרתו דבר בלתי-מושג.
האושר כאידיאל בלתי מושג
הבעיה היא שהרעיון של "אושר" לא מאפשר חלקים שבורים. קאנט הגדיר אושר "שלם מוחלט, רווחה מקסימלית במצב הנוכחי ובכל מצב עתידי שלי". אם אני מאושר הרי שלא אוכל לחוות צער או מצוקה, אלא שהחיים לא בדיוק עובדים ככה. לכן, קאנט האמין שזו טעות לרדוף אחר האושר. במקום זאת, הוא הציע להתייחס לכל הדברים שאנחנו חושבים שמובילים לאושר כקריאת כיוון ולא בהכרח כדברים שצריך לשאוף אליהם. לדעתו, נטעה אם נקבל החלטות חיים משמעותיות רק מכיוון שאנחנו חושבים שהן יביאו אושר, שכן האושר לדברי קאנט הוא רק "אידיאל של הדמיון".
עדיף להיות מוסריים
במקום להפוך את ה"אושר" לצו הכרחי בחיים שלנו, קאנט האמין שנהיה טובים יותר אם נרדוף אחר חיים של פעולה טובה ומוסריות. זאת מכיוון שלטוב ולרע יש תשובות מוגדרות, וקל לדעת מתי השלמת פעולה מוסרית – או שאתה עושה מעשה מוסרי או שלא. קאנט התנגד לגישות אתיות כמו תועלתנות, שטענו כי הערכים של נכון ושגוי מוגדרים על ידי העונג (או האושר) שהם מייצרים. בניגוד לכך, קאנט טען שאושר לעולם לא ניתן להשגה, בעוד שאמת ושקר הם דברים שניתן לגלות ולדעת.
למרות הביקורת שלו על רדיפת האושר, קאנט לא חשב שאושר הוא דבר טריוויאלי או מיותר. למרות שהוא האמין שאושר ארצי, המבוסס על דברים חומריים חולפים, הוא בלתי אפשרי להשגה, הוא כן חשב שהתקווה לאושר יכולה להפוך אותנו למוסריים משום שהיא זו שמלכתחילה עונה על השאלה "למה להיות מוסריים?". לא ההבטחה להיות מאושרים בעולם טוב יותר, לא היינו מנסים להגשים אותו דרך מעשינו ולא היינו מחויבים לבחירה בטוב.
קראו עוד על מדעי האושר
