סיכום: מגדור בשוק העבודה – דפנה יזרעאלי

סיכום: מגדור בשוק העבודה – דפנה יזרעאלי

מתוך: חברה ומגדר – סיכומים

המאמר "מגדור בשוק העבודה" של דפנה יזרעאלי עוסק באי השוויון בין המינים בכלל ובאי השוויון בעולם העבודה בפרט. המאמר בודק בדיקה מעמיקה את ההנחות הנתפשות כמובנות מעליהן באשר לשורשי ההבדלים בין המינים, וחושף את האינטרסים והמנגנונים המנציחים את האפליה. טענתה המרכזית של יזרעאלי ב"מגדור בשוק העבודה": אי השוויון בין המינים מושרש במבנים ותהליכים, בפרקטיקות של שוק העבודה ומקום העבודה. כל הסבר לאי השוויון בעולם העבודה יצטרך להתחשב בעובדה שמבנים ותהליכים בעולם העבודה מושתתים מעצם מהותם על אי השוויון הקיים בין גברים ונשים.  אי השוויון התפתח במהלך ההיסטוריה בנסיבות ספציפיות ומשום כך הוא ניתן לשינוי. ( לא מדובר בקונספירציה גברית )

עולם העבודה כמקום ממוגדר: יזרעאלי טוענת שתיאוריות קודמות אודות מגדר בשוק בעבודה לא הצליחו להסביר את אי השוויון בין המינים בעבודה. תחילת האפליה נגד נשים במאה ה – 19 באירופה ובארה"ב. מרגע התהוותו היה הארגון המודרני תלוי בכוח עבודה נשי, זול הכפוף לגברים. המגדר שזור במערך ההירארכיות הבירוקרטיות ויחסי הסמכות. הוא אינו מאפיין המובא מהחוץ אל מקום העבודה אלא תכונה אינהרנטית למערכת יחסים. המגדר מסמן יחסי כוח. תכונותיו של העובד האידיאלי והדרישות מעובדים מותאמות לגברים ונקבעות על ידם.

האישה כמי שערכו פחות: יזראעלי מסכימה עם טענתה של בם כי הכוח הגברי משועתק מדור לדור באמצעות מערכת של הנחות סמויות על מין ומגדר אותן היא מכנה "עדשות המגדר" אשר מושרשות בשיח התרבותי ובמוסדות החברתיים. העדשה הראשונה היא האנדרוצנטריזם – הגברים והגבריות כאמת המידה הסטנדרטית והנשים כסטייה מאותה נורמה. השלכה חשובה היא שגברים תמיד מוערכים יותר מאמת המידה ונשים תמיד יוערכו כפחותות לאמת מידה זו. העדשה השנייה היא הקיטוב המגדרי – הנטייה לראות בגברים ונשים ניגודים בינאריים. עקרון זה מארגן את חיי החברה והתרבות. כך קורה  שתכונות ועבודה נשית נתפסות כנחותות ומי שמנסה לסגל לעצמה תכונה שנחשבת לגברית נתונה לביקורת. שתי העדשות יחד יוצרות מערכת של ציפיות ונורמות התנהגות המבחינות בין נשים וגברים. זכויות היתר של הגברים כקבוצה שלטת מושתתות על שני עקרונות: תפישתם כשונים מקבוצות אחרות וההפחתה בערכן של קבוצות אלה. כך, אמונות בדבר ערכן הפחות של הנשים משפיעות באמצעות סדרה של תהליכים אינטראקטיביים על התנהגותן ותגובותיהן באופן המגשים את עצמו ומעצב את סדרי הכוח והיוקרה הנובעת מהם.

הספרה הביתית וכלכלת המתנות: הגדרת הנשים כשונות וכ"בעיה" במקום העבודה בולטת במיוחד בהקשר הביתי. עבודת הבית הוצאה מההגדרה היצרנית עוד במאה ה 19. המשפחה נתפסת כמקום של נתינה ואמון לעומת שוק העבודה שבו מתנהלים חליפין על בסיס של ערכים שווי ערך ואינטרסים. במובן זה המשפחה פועלת על פי "כלכלת מתנות"  – הפיצוי לטובין שמעניקות הנשים הוא סמלי הערכה המוענקים להן. עבודות הבית נתפשות כטבעיות לנשים ומובנת מאליה.  במקביל ערך עבודתן מחוץ לבית פחות ובד"כ יקבלו שכר נמוך מגבר באותו תפקיד. העובדה ששכרן נמוך משל גברים נראית טבעית כיוון שגם בספרה הביתית הן לא מקבלות שכר על עבודתן.

עבודה של נשים שווה פחות: ההטיה הגברית בעולם העבודה מתבטאת בשני אופנים ושניהם גורמים פיחות בערכה של עבודת הנשים: הטיה בקריטריונים המקובלים למיומנות ביחס לעיסוקים של גברים ונשים ( עבודות גברים מוגדרות כמורכבות יותר ודורשות מיומנויות גבוהות יותר )  והטיה בעצם ההגדרה מהי מיומנות( עבודות גברים טיפוסיות מצריכות יותר כישורים ידניים בעוד שעבודת נשים דורשת כישורים חברתיים ומילוליים. כישורים אלה אינם זוכים לתמורה כספית נאותה או שערכם מופחת ). התוכניות של ניתוח עיסוקים, בשל האובייקטיביות לכאורה שלהן, העניקו לגיטימיות לפרקטיקות קיימות, וסייעו להסוואת מבנה הכוח שהן מקיימות ומשעתקות.

הזדמנות, שכר וחלוקת עבודה במשפחה: ההנחה בחברה היא שאין מגבלה בפני קידום נשים ומי שרוצה יכולה להצליח. הנחה זו מתעלמת מהלחצים התרבותיים ומשפחתיים המופעלים על נשים לבצע את תפקידן המשפחתי. הנחה זו מתעלמת גם מנושא המוטיבציה אליו מתקשר השכר הנמוך לו זוכות נשים, גם בתפקידים בכירים. במציאות, קיים קשר דו סיטרי בין ההסדרים והפרקטיקות בעבודה לבין אלה שבבית. קיים גם קשר דו סטרי בין רמת השכר של אישה לבין החשיבות שהיא מייחסת לעבודה מחוץ לבית.

המהפכה השקטה:התפתחויות ברמת המאקרו שהתרחשו במאה ה20 ערערו על החלוקה בין ספירת העבודה הגברית לספרת המשפחה הנשית. להתפתחויות אלה השפעה על עמדותיהן, אופן התנהגותן, ערכיהן וזהותן של נשים וכן על הגברים בחייהן, על משפחותיהן ועל החברה כולה. בימים אלה אבד תוקפן של מרבית ההנחות בדבר עבודת נשים בשכר. לעומת הדורות הקודמים בהם חלוקת העבודה התקבלה כמובנת מאליה הדור נוכחי נושא ונותן יותר בתוך המשפחה לגבי חלוקת העבודה וסדרי הקדימויות. כראיה ניתן לראות עלייה מרשימה בהשתתפות נשים בכוח העבודה האזרחי ב 30 שנים האחרונות. ( ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר כך עולה הסבירות שהאישה תהיה בכוח העבודה.  כמו כן פערי השכר הצטמצמו למרות שעדיין שכר העבודה של נשים ברוטו לשעה נמוך משל גברים בתפקיד דומה. בישראל נמצא שהמגדר ( ולא לאום או עדה ) הוא אלמנט המרכזי בהסבר של פערי שכר בין עובדים עם הון אנושי זהה. חלוקת העבודה הממוגדרת: אי השוויון בין גברים ונשים בשכר ובאפשרויות קידום מתקיים מעצם העובדה שגברים ונשים עובדים בדרך כלל במגזרים כלכליים שונים או מוצבים למשרות שונות, או משרות המוגדרות כשונות. כמו כן, גברים ונשים בתחומי אותו מקצוע נוטים להתרכז בהתמחויות שונות. במקומות העבודה יש עבודות ספציפיות המאופיינות בהפרדה עמוקה עוד יותר בין המגדרים. בנוסף, כניסתן של נשים למקצועות שבעבר היו בידי גברים מתקשרת לעיתים קרובות עם ירידת קרנו של המקצוע ורווחיותו. החלשות התנגדותם של גברים לכניסת נשים למקצועות ותפקידים שנתפסו בעבר כגבריים כאשר כניסתן לא איימה עליהם לשמור על משרות מבוקשות אפשרו ניעות נשית. אולם במקומות בהם כניסת הנשים פגעה במעמד הגברי הגיבו הגברים בהתנגדות.

לטענתה של דפנה יזרעאלי ההפרטה והצמיחה במגזר הפרטי מבשרות על פער שכר עתידי גדל ומתרחב בין המגדרים. העצמה נוספת של אפליית נשים נוצרת כתוצאה ממגמות בשוק העבודה המוצגות כיום כחלק ממאמצי ההישרדות של ארגונים בשוק התחרות העולמי. דוגמא למגמות אלה היא הנסיגה מיחסי עובד מעביד ובהעסקת עובדים דרך חברות כוח אדם. שינויים אלה מביאים להרעה בתנאי המועסקים ברמת מיומנות נמוכה  – עיסוקים עתירי נשים.

מומחיות כן, סמכות לא:המאה ה20 ככל שועלים יותר בהירארכיה של הסמכות יורד שיעור הנשים. נשים התקדמו למשרות הדורשות השכלה גבוהה אבל רק לעיתים נדירות התקדמו גם למשרות של סמכות הכרעה. הנטייה של גברים להביא גברים ( קאנתר ) מחזקת מגמה זו.

תגובת הנשים – אסטרטגיות לקראת שינוי:בשני העשורים האחרונים נקטו הנשים כמה נתיבים אסטרטגיים לקידומן בעולם העבודה. להלן  אסטרטגיות מרכזיות: פעילות בנתיב הפוליטי-משפטי – בגצי"ם, חקיקה בכנסת וכו'…, פעילות של איגודים מקצועיים התומכים ומאגדים נשים, שינוי עצמי של אישה כדי להתאים עצמן לעולם הניהול והעסקים הגברי – קורסי העצמה, קבוצות תמיכה, הכשרות לאסרטיביות וטכניקות אחרות, רשת חברתית נשית להעברת אינפורמציה וכו'…

לטענתה של יזרעאלי ארגוני הנשים אומנם מתנגדים למונופול הגברי בעולם העבודה אך הם לא קוראים תיגר על מבנה הכוח הממוגדר בו. החתרנות הנשית שומרת על חלוקת העבודה הממוגדרת בבית ועל ההגמוניה הגברית בתחום העבודה. הארגונים והפרקטיקות מנתבים אומנם את הנשים לעולם העסקים אך גם מכינים אותם לתפוס את מקומן בתחתית הסולם העסקי ותורמים להנצחת המבנה הממוגדר של הכוח. אין פה ערעור על הלגיטימיות של ההגמוניה הגברית או קריאת תיגר על האחריות המוטלת על הנשים לניהול הבית והמשפחה. הארגונים עוזרים לנשים להשתלב בעולם גברי ולכן זו קריאת תיגר רק על הפתרונות לבעיית מעמד האישה ולא על התנאים שיוצרים אותה.

סיכום: טענתה המרכזית של דפנה יזרעאלי ב"מגדור בשוק העבודה" הייתה כי בניגוד לאמונה הרווחת, עולם העבודה איננו נקי ממגדר. הבדלי המגדר שזורים בתוך חלוקת העבודה, בתוך יחסי הסמכות ובתוך האינטראקציות הבינאישיות היומיומיות של שגרת העבודה. מרגע שאלה ממוסדים הם נראים הגיוניים ואובייקטיביים לחלוטין. במקום שגברים נהנים מחלוקה על פי מגדר הם גם פעילים על מנת להנציח אותה. השינוי במעמד הנשים יוכל לבוא רק אם הן יתפסו עמדות בכירות בצמתי קבלת ההחלטות, במקום בו נחקקים החוקים ונתפרים צעדי המדיניות: ממשלה, כנסת, צבא, הסתדרות, ארגוני מעסיקים, מפלגות ותקשורת. יזרעאלי מציינת גם את הפערים בין נשים אשכנזיות ונשים מזרחיות. יש צורך בהעדפה מתקנת אשר תקבע את מידת השוויון על פי התוצאות, ותאלץ את המעסיקים ליטול אחריות להשגתה. החברה זקוקה למנגנונים אפקטיביים יותר לאכיפת חוקים, לארגונים עם מחויבות לשוויון הנתמכים על בסיס רחב של גברים ונשים כדאי לשנות את התנאים שהם המקור לאי שוויון המגדרי בעבודה.

צפייה מומלצת בנושא:

ht_sheryl_sandberg_thg_111011_wgלמה אין מספיק מנהיגות נשים? – הרצאת טד

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: