שאלות ותשובות באזרחות: מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית

שאלות ותשובות באזרחות: מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית

מתוך: סיכומים לבגרות באזרחות – שאלות ותשובות באזרחות

להלן תמצאו אסופת שאלות ותשובות בנושא מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית:

א.     הראה כיצד אופייה של מדינת ישראל בא לידי ביטוי בתחומים שונים. [+ג,ד,ה]

n     סמלי המדינה:

–        דגל – כדגלה של מדינת ישראל נקבע הדגל שבו השתמשה התנועה הציונית. צבעי הדגל: תכלת ולבן נקבעו ע"פ הטלית וע"פ המקרא. הצבע הלבן מסמל קדושה וטוהרה.  מגן דוד – סמל העם היהודי.

–        המנון – "התקווה", שנכתבה ע"י נפתלי הרץ אימבר, הייתה המנון התנועה הציונית. היא מבטאת את כיסופי העם היהודי לציון ואת הציפייה לעצמאות מדינית בציון.

–        סמל המדינה – כסמל המדינה נקבעה מנורת בית המקדש, כפי שהיא חקוקה בשער טיטוס שברומא. במנורה מופיעה במקומות שונים בתנ"ך. לאחר חורבן בית שני הוענק למנורה ערך סמלי וקישוטי רב: מחוץ לגבולות ארץ ישראל המנועה היא סמלם המובהק של היהודים; ובתוך גבולות ארץ ישראל המנורה מסמלת את התקווה והכמיהה לבניית ביהמ"ק. ענפי הזית שמצידי המנורה נוספו לה מהתיאור בספר זכריה "ושני זיתים עליה אחד מימין הֻגֻּלָּה ואחד על שמאלה".

n     מוסדות המדינה:

דתיים:

–        הרבנות הראשית – המוסד הרבני וההלכתי העליון במדינה. פועל על פי חוק "הרבנות הראשית לישראל". הוא קובע שהרבנות הראשית לישראל תפעל באמצעות מועצת הרבנות הראשית. מועצה זו כוללת 16 רבנים. בראשה עומדים שני רבנים ראשיים – רב ספרדי המכונה "הראשון לציון" ורב אשכנזי "הרב קוק".    תפקידיה: מתן תשובות וחוות דעת בענייני הלכה לשואלים בעצתה, פעולות לקירוב הציבור לערכי תורה ומצוות, מתן תעודת כשרות למפעלים ולמוסדות ציבוריים ופיקוח על יבוא בשר כשר לארץ, מתן כשירות לכהן כדיין, מתן כשירות לכהן כרב עיר, מתן כשירות לכהן כרב רושם נישואין ועשיית כל פעולה הדרושה לביצוע תפקידיה ואינה אסורה על פי חוק.

–        בתי"ד רבניים – מערכת שיפוט דתית הפועלת מתוקף חוק הכנסת "חוק שיפוט בתי דין רבניים". בתי"ד הרבניים דנים את הבאים בפניהם על פי חוקי ההלכה היהודית. בתי"ד אלה ראשיים לדון בנושאי המעמד האישי: נושאי נישואים וגירושים, צוואות וירושות… בתי"ד הרבניים דנים רק כאשר שני הצדדים מסכימים לבצע את הדין בבי"ד זה.  לבג"ץ הזכות להתערב בהחלטות בתי"ד הרבניים. [ע"פ חוק הכנסת – לכל דת יש בתי דין דתיים הפועלים ע"פ חוקי הדת שלהן]

–        מועצות דתיות– פועלות מתוקף "חוק שירותי הדת היהודיים תשל"א". המועצות הדתיות פועלות בענייני: שירותי רבנות, רישום ועריכת נישואין, פיקוח על שחיטה כשרה, פיקוח על כשרות המזון, שירותי קבורה באמצעות חברות קדישא, הקמתם והחזקתם של מקוואות, תמיכה בהקמתם ובחזקתם של בתי כנסת, מתן הדרכה לזוגות צעירים לקראת נישואיהם, שיעורי תורה לבני מצווה. כמו כן, הן מסייעות לנזקקים באמצעות מפעל "קמחא דפסחא" – חלוקת מוצרי מזון לנזקקים לקראת חג הפסח.

–        משרד הדתות – אחראי לאספקת שירות דת לבני כל הדתות בעם ישראל. תפקידיו: פיקוח על מקומות קדושים, פיקוח על כשרות, פיקוח על רושמי נישואים וגירושים, בנייה ותיקון של בתי כנסת ומסגדים, הקצבת כספים לתמיכה במוסדות תורה.    משרד הדתות יוזם חקיקה בנושאי דת ואחראי לביצועם של החוקים באמצעות תיקון תקנות.    ניתן לראות במשרד זה מאפיין של מדינה יהודית, משום שעיקר עיסוקו הוא במתן שירותים לבני הדת היהודית, בנוסף לתפקידו לספק שירותי דת לכל הדתות בישראל.

כלליים:

–        הכנסת – בית המחוקקים של מדינת ישראל. מקורו ב"כנסת הגדולה" – מוסד הנהגתי-קהילתי שהיה אחראי על ענייני השלטון בתקופת הבית השני. מספר חברי הכנסת נקבע ל-120, כמספר אנשי הכנסת הגדולה.

–        משרד הקליטה – אחראי על קליטתם של העולים היהודים בארץ בתחומי תעסוקה, מגורים, חברה ותרבות. זאת, בתיאום עם שאר משרדי הממשלה העוסקים בתחומים אלה.

–        הסוכנות היהודית – מוסד המקשר בין עם ישראל לבין יהודי התפוצות, וכך מביא לידי ביטוי את היותה של מדינת ישראל מדינת העם היהודי. הסוכנות הוקמה כלקט של כל הגורמים היהודיים שפעלו להקמת הבית הלאומי היהודי בישראל, והייתה לזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית. בין תפקדיה: התיישבות, ארגון העלייה בתפוצות, העברת העולים ורכושם לארץ, תמיכה במוסדות תרבות, חינוך, מדע, ספורט ועוד.

–        קק"ל – קק"ל הוקמה ב-1901 ע"י ההסתדרות הציונית העולמית כמוסד המופקד על רכישת קרקעות בארץ ישראל, והכשרתן, פיתוחן והכנתן להתיישבות יהודית. בידי קק"ל הופקדו גם פעולות הייעור בישראל. ניתן להבין לפי סעיף המטרות המופיע בתזכיר שאושר בידי שר המשפטים ע"פ חוק הקק"ל – כי אדמות הקק"ל מיועדות ליהודים בלבד.

n    החקיקה בישראל ןחוקי המדינה:

ביטוי ללאום היהודי:

–        חוק השבות – החוק מעניק לכל יהודי את הזכות לעלות לארץ. זכות זו מוקנית גם לבן זוגו, לילדו ולנכדו של היהודי. בתוקף זכות זו מוענקת לכל יהודי אזרחות ישראלית, על פי חוק האזרחות.

–        חוק האזרחות – אזרחות ישראלית מוענקת אוטומטית לכל יהודי שעולה לישראל, המביע נכונות לקבל אזרחות של המדינה, במקרים מסוימים – אפילו טרם עלייתו ארצה.

–        החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם – החוק מאפשר להעמיד לדין נאצים ועוזריהם על פשעיהם נגד היהודים בתקופת המשטר הנאצי בגרמניה. [חוק בעייתי. האם היודנראט (יהודים שהנאצים הסמיכו לעוזריהם) ניצולי השואה, צריכים לעמוד לדין כפושעים נגד היהודים? – בשנות החמישים עמדו כמה עשרות יהודים כאלה לדין בישראל, אף על פי שחלקם עזרו ליהודים].

–        חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית – הסוכנות היהודית לא"י – חוק זה הוא בגדר הסכם בין ממשלת ישראל לבין ההנהלה הציונית העולמית. החוק קובע את תפקידיה של ההנהלה הציונית ואת שיתוף הפעולה בין ממשלת ישראל לבינה.

–        חוק יסוד מקרקעי ישראל – מקרקעי ישראל = אדמות הלאום העוללים כ-90% מקרקעות המדינה. החוק קובע כי קרקעות אלה אינן ניתנות למכירה. כל הקרקעות האלה ניתנות לחכירה (השכרה) בלבד. באשר לאדמות קק"ל (17% ממקרקעי ישראל) – אין מחכירים אדמות אלו ללא יהודים.

ביטוי לדת יהודית:

–        חוק בתי הדין הרבניים – חוק המעניק סמכות ייחודית לבתי הדין הרבניים לדון בענייני נישואין וגירושין בין יהודים ע"פ ההלכה. (סמכות ייחודית – רק לבתי הדין הרבניים. סמכות מקבילה – ניתן לשפוט גם בבית משפט רגיל).

–        חוק שעות עבודה ומנוחה – קובע את יום המנוחה השביעי. לגבי היהודי – את יום השבת ולגבי מי שאינו יהודי – יום ראשון או שישי. העסקת עובד ביום המנוחה השביעי שלו אסורה.

–        חוק איסור גידול חזיר – החוק אוסר על גידול חזירים בארץ (מלבד אזורים בהם מרוכזת אוכלוסייה לא יהודית ולא מוסלמית).

–        חוק חג המצות (איסור חמץ) – החוק אוסר על בעלי עסקים להציג חמץ בפומבי למכירה או לצריכה במשך כל ימי חג הפסח. (מלבד אזורים שמרבית העסקים לא יהודיים או יישוב שיתופי שבו בתי העסק מיועדים לצרכי המקום בלבד).

ביטוי לתרבות ומורשת יהודית:

–        חוק חינוך ממלכתי – חשיבות הנחלת התרבות היהודית.

–        חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה – החוק קובע שיום כ"ז בניסן יוקדש מדי שנה לזכר השואה, הגבורה ומעשי המרד בימים ההם.

–        חוק רשות השידור – בחוק נקבע מהן  מטרות השידור הציבורי. אחד מהן היא לחזק את הקשר בין אזרחי המדינה היהודים למורשתם היהודית.

–        חוק יסודות המשפט – החוק קובע שאם קיימת בעיה משפטית, שאין לה מענה בחוקים הקיימים, יש להחליט לגביה ברוח עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.

א.     ציין חוקים המבטאים נושאים בהסדר הסטאטוס-קוו

בשל חילוקי הדעות בין דתיים לחילוניים באשר לצביונה היהודי של המדינה ומעמד הדת היהודית במדינה, הושג בשנת 1947 הסדר בין מפלגות הפועלים לבין המפלגות הדתיות והחרדיות – סטאטוס קוו. על פי הסדר זה, מעמד הדת במדינת ישראל יוסדר על פי המתכונת שהייתה קיימת ביישוב בארץ ישראל בתקופת המנדט.

בסטאטוס קוו נקבעו הסדרים בארבעה נושאים:

¨     שמירת כשרות במוסדות ציבור (למשל: משרדי ממשלה, צה"ל)

¨     שמירת שבת בפרהסיה – הנק' העיקרית הייתה התחבורה הציבורית בשבת – במקומות בהן הייתה תחבורה ציבורית בשבת – תימשך; והיכן שלא הייתה – לא תהיה.

¨     חוק חינוך ממלכתי/ ממלכתי-דתי – נתינת מעמד נפרד לבתי ספר דתיים.

¨     מתן זכות בלעדית לבתי דין רבניים לעסוק בענייני נישואים וגירושים.

ב.      הסבר את ההשלכות של היות ישראל מדינה יהודית על האזרחים הלא יהודיים במדינה.

העובדה שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי פירושה שהיא מדינתם של כל בני הלאום היהודי, מה שגורם לאזרחים הלא יהודיים בישראל להרגיש לעיתים שמדינת ישראל אינה מדינתם, אלא מדינת העם היהודי בלבד.

הם רואים בחוק השבות חוק המפלה יהודים לטובה, משום שהוא מעניק לכל יהודי זכות להגירה ולהתאזרחות. יתרה מזאת, הם מרגישים כאזרחים לא שווים במדינתם, משום שיש מוסדות לאומיים ייחודיים המיועדים רק לאזרחים היהודים, ותרומות יהודיים מחו"ל המוענקות רק ליהודים.

כל הגורמים הללו, הפועלים רק לטובת האזרחים היהודיים, מגבירים את תחושת אי-השוויון שחשים האזרחים הלא יהודיים ואת הרגשתם שמדינת ישראל אינה מדינתם.

ג.      דון בשאלה האם במדינה דמוקרטית חייבים סמלי המדינה הרשמיים להביא לידי ביטוי את המשותף לכלל אזרחי המדינה. הדגם דברייך לגבי מדינת ישראל.

יש שסבורים שצריך לממש את כלל המדינה כאזרחים, ללא ייצוג אתני. למשל: ארה"ב, בה על הדגל לא מופיע שום ייצוג אתני או לאומי. לעומת זאת, הגישה הנפוצה יותר אומרת שלמדינה יש זכות לקבוע את אופייה – דרך סמלים. למשל: דגל בריטניה מכיל צלב.

בנוגע למדינת ישראל: יש שחושבים שישראל צריכה לשנות את סמליה – להוסיף סער וצלב לדגל ובנוסף לשנות את ההמנון המשויך לעם היהודי בלבד.

השאר חושבים שזכותה של ישראל לייצג את קבוצת הרוב במדינה – היהודים.

להעמיק זה לדעת טוב יותר:

ועוד מלא דברים מעניינים:

לכל הסיכומים באזרחות

עוד דברים מעניינים: