סיכום: מדיניות חוץ וקבלת החלטות

מבוא ליחב”ל: מדיניות חוץ וקבלת החלטות

מתוך: מבוא ליחסים בינלאומיים – סיכומים

מדיניות חוץ וקבלת החלטות

ישנם מספר מודלים המתארים תהליכי קבלת החלטות במדיניות חוץ (רציונאליזם ומודלים בירוקרטים)

גרהם אליסון (נולד ב1940, בור הארוורד ואוקספורד, פרסם ב1971 ספר שהתבסס על משבר הטילים בקובה) נחשב לאבי הגישה הרציונלית בקבלת החלטות במדיניות חוץ.

בבואנו לחקור התנהגות מדינות בתחום מדיניות החוץ, עומדים בפנינו משתנים רבים (תשומות) המשפיעים על מדיניות חוץ של אומה: מיקום גיאוגרפי, עוצמה צבאית, סוג המשטר, יכולת כלכלית, השפעות פנימיות וחיצוניות ועוד. אחת הגישות הבולטות לניתוח מדיניות חוץ הינה גישת קבלת ההחלטות אשר פותחה בארה"ב בתחילת שנות ה-50. גישה זו מתמקדת במקבלי ההחלטות עצמם על מערכת התפיסות והדימויים שלהם ובאופן

הפרדיגמה הרציונאלית[המודל הרציונאלי – הגישה הרציונלית לקבלת החלטות]

עלות מול תועלת – מינימום עלות מקסימום תועלת – זו חשיבה רציונאלית.

המטרה של המדינות כשהן באות לקבל החלטה במדיניות חוץ הוא לקבל כמה שיותר במינימום עלות. באופן בסיסי מציעה הפרדיגמה הרציונאלית לנתח את השחקנים במערכת הבינלאומית כשחקנים תבוניים, השואפים להשיג מקסימום רווח\תועלת במינימום עלות. השחקנים השונים מודעים לכל חלופות הבחירה העומדות בפניהם ורשותם עומד כלל המידע הרלוונטי, אשר מאפשרת להם לחזות את התוצאה הצפויה של גח אחת מן החלופות. אם נניח כי המדינה היא שחקן המפתח במערכת הבינלאומית כפי שמינים הגישה הריאליסטית לניתוח היחסים הבינלאומיים הרי שהפרדיגמה הרציונאלית הקלאסית עולה בקנה אחד עם השפה זו ותופשת את המדינה כשחקן אוניטרי מגובש אשר פועל בהתאם לאינטרסים הלאומיים שלו.

ביקורת ובעיות הדגם הרציונאלי: עיוותי תפיסה וכשלים אנושיים, כלים ארגוניים וסרבול בירוקראטי, חוסר במידע זמין ומושלם, בחירת האינטרס הלאומי (סובייקטיבי ונתון לפרשנות) זמן (התהליך הוא ארוך ולעיתים צריך זמן)

חלופה מול אפשרות – אפשרויות זה כל האפשרויות שקיימות, חלופות הן האפשרויות הרלוונטיות וברות הביצוע.

בחירה רציונאלית – "התנהגות החלטית, מכוונת למטרה המוצג כאשר היחיד המגיב על אירוע בינלאומי.. משתמש במיטה המידע הזמין ובוחר ממכלול תגובות אפשריות את אותה חלופה שסיכוייה להשיג את מרב היעדים הם הרבים ביותר" (Verba)

הפרדיגמה הבירוקרטית

המודל הארגוני – המדינה בנויה מארגונים רבים , ארגונים שאינם פוליטיים, חברה אזרחית. והם משפיעים על מקבל ההחלטות במדינה שכמובן לכל ארגון יש את האינטרסים שלו.

גורס כי אירועי הפוליטיקה הבינלאומית הם תפוקה של תהליכים ארגוניים וכי החלטת ממשלה נזרת מן האילוצים שמכתיבים הארגונים השונים. משימות ארגוניות – כיצד הארגון מגדיר את המשימה\בעיה\אינטרס, יכולות ארגוניות – מהם המשאבים שיש לארגון, טכנולוגיה שלו, תרבות ארגונית – מה היה בעבר מהם נהלי הפעולה השגרתיים ותוכניות המגירה. ההחלטה כפופה למשאבים ולמה שנקבע על ידי הארגונים. בנוסף, יש פער בין ההחלטה לבין הביצוע הארגוני.

  • לכל ארגון יש אינטרסים משלו ולכן הוא רואה את הדברים בראייה צרה. ההחלטות המתקבלות הן פשרה בין כל החלופות המוצעות ולא בין כל האפשרויות.
  • תוכניות מגירה – ניסיון להתאים מקרה לתוכנית קיימת.
  • תיאורית הסיכוי – דרך פעולה שנוסתה בעבר והצליחה (לא תמיד מתאים).
  • פשרה – הימנעות מהחלטה אם אין פשרה.

אירועי הפוליטיקה הבינלאומית הם תפוקה של תהליכים ארגוניים. החלטת ממשלה נגזרת מן האילוצים שמכתיבים הארגונים השונים (Allison)

  • המדינה איננה שחקן יחיד אלא קונגלומרט של ארגונים.
  • ראיית האינטרס הארגוני (ראייה צרה)
  • נהלי פעולה שגרתיים ותוכניות מגירה.
  • תיאוריית הסיכוי החלטה כפשרה

מודל הפוליטיקה הבירוקרטית – הרואה בהתנהגות הממשלה תפוקות של משחקי התמקחות בין השחקנים השונים בממשל ותפוש החלטות של ממשלה כפשרה בין שחקנים בעלי מידת השפעה שונה. מודל הפוליטיקה הבירוקרטית מנתח בבסיסו את פעולות הממשלה שהן כאמור תוצאה של מקח וממכר בין יחידים וקבוצות בממשלה. פוליטיקה – מאבק כוחות. לכל אחד מן הגורמים יש עמדה שונה ואינטרס שונה ביחס לסוגיה הנדונה והשפעה שונה על תהליך קבלת ההחלטות, וניתן לומר כי פעולה שננקטה על ידי הממשלה מעידה על ניצחון של קבוצה אחת על פני קבוצה אחרת במאבק הפוליטי.

ניתן לשאול 4 שאלות על מנת להבין טוב יותר

  1. מי משחק. מיהם השחקנים אשר לאינטרסים שלהם יש השפעה משמעותית על החלטות.
  2. מה קובע את עמדתו ותפיסתו של ל שחקן? בהקשר זה מציינים המחברים כי לעל שחקן יש תפקיד בירוקראטי מסים ועמדותיו ותפיסותיו של כל שחקן נגזרות מתפקידו
  3. מה קובע את מידת השפעתו של כל שחקן?
  4. כיצד מצטרפות עמדות השחקנים לכדי החלטה ופעולה ממשלתית? כאן למעשה בא לביטוי מבנה המשחק, אופן העלאת הסוגיות לדיון, ערוצי התקשורת והפעולה העומדים לרשותו של כל שחקן בהתאם לתפקידו הבירוקראטי וכמובן הבחירות של כל שחקן ושחקן באשר להתנהלותו במשחק. תהליך קבלת ההחלטה ומשפיע גם מן המדינה בה המשחק הפוליטי מתקיים שכן חוקי המדינה ותרבותה משפיעים אף הם על כללי המשחק.

"המודל רואה בהתנהגות הממשלה תפוקות של משחקי התמקחות בין החשקנים השונים בממשל ותפוס החלטות של ממשלה כפשרה בין שחקנים בעלי מידת השפע שונה" (Alliso)

13 ציטוטים על לאומיות

היא מניעה את העולם כבר הרבה זמן אך האם היא טובה לו? ציטוטים (ביקורתיים) על לאומיות ופטריוטיות

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: